השפעת מלחמת חרבות ברזל על הכלכלה
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך |
מלחמת חרבות ברזל, והחיכוכים הצבאיים הנלווים בגבול ישראל–לבנון, בגבול ישראל–סוריה, ביהודה ושומרון ובים האדום, משפיעים על הכלכלה בכמה היבטים, בעיקר על כלכלת ישראל וכלכלת רצועת עזה, אך גם על הכלכלה העולמית.
רקע
בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי של אלפי רקטות, חדרו כ-3,500 מחבלים לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים בעוטף עזה וסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ופגיעה בנשים, רצחו 779 אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-253 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,550 מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 55 שוטרים, 10 אנשי שירות הביטחון הכללי ו-301 חיילים.
בעקבות הטבח פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל למיטוט שלטון החמאס ברצועת עזה והשבת החטופים. המלחמה משפיעה על הכלכלה העולמית בכמה תחומים.
עזה
במלחמה נגרם נזק נרחב לתשתיות ולכלכלת עזה.[1] משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) דיווח כי למעלה מ-41,000 בתים נהרסו ולמעלה מ-222,000 ניזוקו.[2] כן נפגעו בתי חולים, בתי ספר, מערכות מים ותברואה וביטחון תזונתי.[1] חודש לאחר תחילת הלחימה דווח על ירידה של 61% בתעסוקה בעזה ואבדו 182 אלף מקומות עבודה,[3][4] חלקם של פועלים מעזה אשר עבדו בישראל.
לדברי מנהל הלשכה האזורית למדינות ערביות של תוכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP) עבדאללה אל דרדרי, נכון לנובמבר 2023 מספר הפלסטינים החיים בעוני ברצועת עזה עלה ב-300,000. בין אוקטובר לנובמבר 2023 היה התמ"ג הפלסטיני צפוי לרדת בכ-4.2% בהשוואה להערכות הקודמות, עם הפסד של כ-857 מיליון דולר.
במרץ 2024, הצהיר ארגון העבודה הבינלאומי כי האבטלה עלתה ל-57% ברבעון הראשון של 2024, עם אובדן של 507,000 מקומות עבודה בשטחים הפלסטיניים [דרושה הבהרה]. עזה חוותה משבר פיננסי חמור כתוצאה מהתקפות ישראל, כאשר הגישה למזומנים מוגבלת מאוד. אף שהותר סיוע נכנס לרצועה, פלסטינים רבים לא יכולים להרשות לעצמם לקנות מזון, כיוון שאין להם כמעט גישה למזומן. מי שמרוויחים מהכאוס הם חלפני הכספים, שגובים עמלות של 20%.[5]
תשתית וכלכלה
על פי נתוני הבנק העולמי, עוד לפני המלחמה היו 61% מהאוכלוסייה מתחת לקו העוני. לאחר חודש אחד של לחימה עלה מספר העניים בכ-20%. ה-UNDP דיווח על נסיגה של 11 עד 16 שנים במדד הפיתוח האנושי ברחבי עזה והגדה המערבית. בפברואר 2024 דיווח הבנק העולמי כי כלכלת עזה התכווצה ב-80% ברבעון הרביעי של 2023.
ישראל
במהלך מתקפת 7 באוקטובר ניזוקו בישראל למעלה מעשרת אלפים רכבים[6] ו-8,402 מבנים[7]. לפי בנק ישראל, עלות המלחמה למשק הישראלי מגיעה ל-600 מיליון דולר בשבוע עקב היעדרות מעבודה בעקבות המלחמה, אובדן של כ-6% מהתמ"ג השבועי.[8] שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר כי העלות הישירה היומית של המלחמה בעזה היא כ-246 מיליון דולר.[9] ב-24 באוקטובר 2023 הורידה חברת דירוג האשראי S&P את תחזית דירוג האשראי של ישראל מ"יציבה" ל"שלילית", והודיעה כי דירוג האשראי יֵרד אם העימות הצבאי יתרחב, ויגדיל את הסיכונים הביטחוניים והגאופוליטיים שאיתם מתמודדת ישראל.[10]
בחודש אוקטובר 2023 נעדרו מעבודתם כ-764 אלף איש - כ-17.6% מהמועסקים, זאת בהשוואה לכ-17 אלף נעדרים בחודש ספטמבר שקדם למלחמה. 280 אלף מועסקים נעדרו בשל צמצום פעילות העסקים (צד הביקוש), כ-140 אלף בשל גיוס לשירות מילואים, ו-345 אלף בשל סיבות אחרות הקשורות לצד ההיצע[11]. לפי העיתון כלכליסט, האוצר העריך כי אם המלחמה תימשך שמונה עד 12 חודשים תעמוד עלותה למשק הישראלי על יותר מ-200 מיליארד ש"ח, כ-10% מהתמ"ג.[12] זאת בהינתן שהמלחמה תרד לעימות מוגבל לעזה, ללא מעורבות חזיתות נוספות, ותתאפשר חזרתם למשק של 350 אלף חיילי מילואים.[13]
לבנון
מלחמת חרבות הברזל הסבה ללבנון נזקים כלכליים, כאשר הנפגעים הישירים הם תושבי דרום לבנון ובעיקר חקלאים שאינם יכולים לקצור את יבוליהם.[14][15][16] חוקר הכלכלה, פרופסור ג'אסם עג'אקה, ציין כי מגזרי התיירות, השירותים וההשקעות נפגעו קשות והעריך שההפסדים יגיעו לכ-25 מיליארד דולר.[16] ההפצצות הישראליות על עיירות הדרום גרמו לאובדן בתים ותשתיות, ולפגיעה באדמות חקלאיות.[16]
שר החקלאות של לבנון, עבאס אלחאג' חסן, דיבר על תוכניות חירום לסיוע לחקלאים ופנייה לארגון החקלאות והמזון של האו"ם בבקשה לסיוע דחוף. לדבריו, בשריפות שנגרמו מארטילריה צה"לית נהרסו 40,000 עצי זית.[17] השר גם התריע מפני השלכות של הפסקת התעופה הבינלאומית בביירות, דבר שיכול להפוך את לבנון למבודדת עוד יותר.[16] המכון לאוצר בינלאומי (אנ') חזה שהתמ"ג של לבנון עלול לרדת באחוז אחד עד סוף השנה וב-30% ב-2024 במקרה של התרחבות המלחמה.[18]
הכלכלה העולמית
לפי המגזין בלומברג, אחת מתוצאות המלחמה עלולה להיות מיתון בכלכלה העולמית.[19] המלחמה עשויה להשליך על כלכלת אירופה בצמצום המסחר האזורי, עלויות אנרגיה גבוהות וירידה בביטחון הצרכן. בגולדמן זקס הדגישו כי ההשפעה העיקרית על אירופה היא דרך שוקי הנפט והגז הטבעי.[20]
בחזית התימנית במלחמת חרבות ברזל, תקפו החות'ים אוניות סוחר בקרבת באב אל-מנדב, וחברות ספנות הסיטו את ספינותיהן מים סוף. כתוצאה מכך, מעבר הסחורות מאסיה ומאזורים אחרים לישראל ולאירופה הצטמטם ועלויות המשלוח התייקרו, ונמל אילת הושבת כמעט לחלוטין.[21] בשל מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל, כ-30 אחוז מהשילוח העולמי נפגע, חלה ירידה של 43% בתנועה דרך תעלת סואץ ועלייה של 60% במסלול המקיף את יבשת אפריקה סביב כף התקווה הטובה, מסלול ארוך ויקר יותר.[22]
בנוסף, התמודדו מותגים כמו מקדונלד'ס, קוקה קולה וסטארבקס עם חרם צרכנים בשל תמיכתם בישראל.[23]
קרן המטבע העולמית
קרן המטבע הבינלאומית שינתה את תחזיתה לצמיחה באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה (MENA) לכיוון ירידה. לפי נתוני הקרן, צפויה ירידה של 0.5% בצמיחה, נתון שלדבריה הוא סיבה לדאגה. הקרן מייחסת את הירידה לכמה גורמים, בהם ירידה בייצור נפט וירידה בתיירות, במיוחד במדינות כמו מצרים וירדן, שם התיירות היא חלק ניכר בכלכלה.[24]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "Gaza war inflicts catastrophic damage on infrastructure and economy". Reuters. 12 בנובמבר 2023 – via www.reuters.com.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Hostilities in the Gaza Strip and Israel – Reported Impact" (PDF). 9 בנובמבר 2023. נבדק ב-17 בנובמבר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Israel-Gaza war 'devastating' Palestine economy, UN warns". Al Jazeera.
- ^ "Gaza loses 61 percent of jobs in Israeli war: UN". AhlulBayt News Agency.
- ^ בלומברג. "אחרי שהבנקים והכספומטים הוחרבו: מחסור חמור במזומנים בעזה". TheMarker. נבדק ב-2024-04-11.
- ^ דובי בן גדליהו, מספר תביעות נזקי מלחמה לרכבים עשוי להיות גבוה מעשרת אלפים, באתר גלובס, 10 בנובמבר 2023
- ^ https://magdilim.co.il/251020231349-2/
- ^ "War is costing economy some $600m a week due to work absence — Bank of Israel". Times of Israel.
- ^ هزینه روزانه 246 میلیون دلاری جنگ غزه برای اسرائیل, www.aa.com.tr
- ^ ליאל קייזר, בעקבות המלחמה: תחזית דירוג האשראי של ישראל שונתה ל"שלילית", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 באוקטובר 2023
- ^ השפעת מלחמת חרבות ברזל על שוק העבודה באוקטובר 2023, אגף אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר
- ^ אדריאן פילוט, בלעדיהערכה ראשונית של האוצר: עלות המלחמה עלולה להגיע ל-200 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 5 בנובמבר 2023
- ^ אדריאן פילוט, בלעדיהערכה ראשונית של האוצר: עלות המלחמה עלולה להגיע ל-200 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 5 בנובמבר 2023
- ^ Lebanon, William Christou ــ South (2023-10-21). "In Lebanon, war with Israel threatens the olive harvest". newarab.com/ (באנגלית). נבדק ב-2023-11-14.
- ^ Atallah, Nada Maucourant; Prentis, Jamie (2023-10-22). "South Lebanon farmers fear grim harvest if war breaks out". The National (באנגלית). נבדק ב-2023-11-14.
- ^ 16.0 16.1 16.2 16.3 פסח מלובני, קולות בלבנון: מלחמת חרבות הברזל הסבה נזקים כלכליים עצומים ללבנון, באתר Israeldefense, 22/11/2023
- ^ Alkousaa, Riham; Alkousaa, Riham (2023-11-02). "Lebanon says fires destroy 40,000 olive trees, blames Israeli shelling". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2023-11-14.
- ^ IIF says Lebanese economy is vulnerable to Hamas-Israel war L'Orient-Le Jour. 1 November 2023 - via today.lorientlejour.com/
- ^ "Wider War in Middle East Could Tip the World Economy Into Recession". Bloomberg. 12 באוקטובר 2023 – via www.bloomberg.com.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Smith, Elliot (3 בנובמבר 2023). "Goldman Sachs says the Israel-Hamas war could have major implications for Europe's economy". CNBC.
{{cite web}}: (עזרה) - ^
עידן בנימין, האיום החותי כמעט מחק את הפעילות בנמל אילת — ונהפך לבעיית סחר עולמית, באתר TheMarker, 12 בדצמבר 2023
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ שם ] לא מופיעים בהגדרת התבנית gazetteterrymurphy, Looking at causes, measuring effects of Israel-Hamas war, Harvard Gazette, 2024-02-15 (ב־American English) - ^ "Disillusion with the West amid Israeli strikes on Gaza fuels Arab boycott of brands". The National. 12 בנובמבר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ שם ] לא מופיעים בהגדרת התבנית gazetteterrymurphy, Looking at causes, measuring effects of Israel-Hamas war, Harvard Gazette, 2024-02-15 (ב־American English)
