התקיפה האיראנית על ישראל (2024)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Ambox currentevent.svg
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ערך זה מתעדכן מוויקיפדיה העברית, ושינויים מקומיים ידרסו. נא לא לבצע עריכות, מלבד סינון תוכן והסרת תמונות.

ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ערך זה מתעדכן מוויקיפדיה העברית, ושינויים מקומיים ידרסו. נא לא לבצע עריכות, מלבד סינון תוכן והסרת תמונות.

Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מה רלוונטי כל סוגי הכטב"מים, טילי השיוט והטילים שיש לאיראן?יש לכתוב רק את האלו שנעשה בהם שימוש במתקפה, כך גם על מערכות ההגנה הישראליות.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מה רלוונטי כל סוגי הכטב"מים, טילי השיוט והטילים שיש לאיראן?יש לכתוב רק את האלו שנעשה בהם שימוש במתקפה, כך גם על מערכות ההגנה הישראליות.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פרסית: הבטחה אמיתית, وعده صادق
שם מבצע היירוט: מגן ברזל
Infographic released by Israeli government of Iranian strikes on Israel.jpg
מערכה: החזית המזרחית במלחמת חרבות ברזל
מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
תאריכי הסכסוך 14 באפריל 2024
מקום ישראל
עילה תקיפת הקונסוליה האיראנית בדמשק
תוצאה

99% מהכטב"מים, טילי השיוט והטילים הבליסטים יורטו.[1]

פצועה קשה אחת ונזק קל לבסיס חיל האוויר נבטים
הצדדים הלוחמים

איראןאיראן איראן
סוריהסוריה סוריה
חות'יםחות'ים חות'ים
חזבאללהחזבאללה חזבאללה
מיליציות פרו-איראניותמיליציות פרו-איראניות מיליציות פרו-איראניות

ישראלישראל ישראל
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
בריטניהבריטניה בריטניה
ירדןירדן ירדן
צרפתצרפת צרפת
בתמיכת:
ערב הסעודיתערב הסעודית ערב הסעודית
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות

מנהיגים
איראןאיראן עלי ח'אמנאי 

ישראלישראל בנימין נתניהו



ארצות הבריתארצות הברית ג'ו ביידן
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת רישי סונאק
ירדןירדן עבדאללה השני
צרפתצרפת עמנואל מקרון
 
מפקדים

Emblem of Iran.svg אבראהים ראיסי

כוחות
אבדות

ישראלישראל ישראל: פצועה קשה מרסיסי מיירט
31 נפגעי חרדה וכאלה שנפצעו בדרכם למרחב המוגן.

המתקפה האיראנית על ישראל (השם שניתן באיראן למתקפה הוא: הבטחה אמיתית; בפרסית: وعده صادق) הייתה תקיפה אווירית נרחבת שביצעה איראן משטחה נגד ישראל בלילה של ה-14 לאפריל 2024, וכללה 110–130 טילים בליסטיים, כ-185 כטב"מים ו-36 טילי שיוט.[2][3] במבצע הגנה נרחב, שקיבל את השם מבצע מגן ברזל, יירטו כוחות ההגנה של צה"ל והקואליציה הצבאית בהובלת ארצות הברית, 99 אחוזים מהאיומים.[4]

התקיפה הייתה תגובה להפצצת הקונסוליה האיראנית בדמשק שבועיים לפני כן שיוחסה לישראל, והפעם הראשונה שבה איראן תקפה את ישראל בגלוי משטחה. יעדי התקיפה היו בסיסי צה"ל בנגב וברמת הגולן[5]. זו הפעם הראשונה משנת 1991 שצבא של מדינה מוכרת החברה באו"ם תוקף בגלוי את ישראל משטחה.

ב-14 לאפריל, בסביבות 1 וחצי בבוקר, הגיעו טילים בליסטיים לישראל, ואזעקות נשמעו בירושלים, באר שבע, ערד, דימונה, רמת הגולן ועוד.[6]

כל טילי השיוט והכטב"מים יורטו מחוץ לישראל על ידי ישראל ועל ידי קואליציית המדינות בהנהגת ארצות הברית.[7] הרוב המוחלט של הטילים הבליסטיים יורט וטילים בודדים הגיעו לישראל וגרמו נזק קל. על פי מקורות אמריקאיים, כחצי מהטילים הבליסטיים האיראניים כשלו בשיגור או סטו ממסלולם ולא היה צורך ליירטם.[8][9]. המתקפה הייתה חסרת תקדים בתולדות ההגנה האווירית מבחינת כמות הטילים וכלי הטיס החמושים ששוגרו בבת אחת, ומבחינת אחוזי היירוט הגבוהים.[10][11]

ב-19 באפריל 2024 הותקף בסיס חיל האוויר באספהאן שבאיראן, וכן הותקף שדה התעופה א-ת'עלה באזור א-סווידא בדרום סוריה. התקיפות מיוחסות לישראל.

רקע

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – מלחמת חרבות ברזל, תקיפת הקונסוליה האיראנית בדמשק

ב-1 באפריל 2024, סמוך לשעה 17:00, הפציצו מטוסי קרב ישראלים את מבנה הקונסוליה האיראנית בדמשק, הצמוד לשגרירות האיראנית ומשמש גם מעון לשגריר האיראני בסוריה. הבניין קרס ,בתקיפה נהרג בריגדיר גנרל מוחמד רזא זאהדי, מפקד כוח קודס בסוריה ובלבנון ובכיר במשמרות המהפכה, ואיתו נהרגו לפחות 16 בני אדם. לפי דיווח של אל-חדת', בתקיפה נהרג גם סגנו, ראש מטה כוח קודס בסוריה ולבנון.

ישראל תכננה את המתקפה חודשיים לפני כן, ושבוע לפני התקיפה החליט הקבינט הביטחוני על ביצועה.[12] על פי תחקיר שפרסם הניו יורק טיימס הקבינט הניח שאיראן לא תגיב בעוצמה והעריך "בצורה שגויה מאד" את תגובתה לחיסול.[13][14] ישראל הודיעה לארצות הברית על הפעולה דקות ספורות לפני הביצוע, וזאת בהודעה "בדרג נמוך". עוזרים בממשל האמריקאי יידעו בדחיפות את ראשי מערכת הביטחון שצפו שלפעולה עשויות להיות תוצאות חמורות עם השלכות נרחבות באזור. אף שהקו הרשמי של ארצות הברית היה תמיכה בישראל, בשיחות פרטיות הא הביעה זעם על כך שישראל לא התייעצה איתה ואף לא הודיעה לה. שר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין אמר בשיחה עם שר הביטחון יואב גלנט שישראל סיכנה את הכוחות האמריקאים.[15]

ב-6 באפריל הודיעה ארצות הברית שלפי המודיעין שבידה, בשבוע הקרוב איראן תתקוף את ישראל בנחילי כטב"מים וטילי שיוט בתגובה לחיסול.[16] על אף המתיחות ביחסים בין הממשלים עקב מלחמת חרבות ברזל, אמר נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, שארצו תסייע לישראל ביירוט האיומים אם זו תותקף בידי איראן או שלוחיה.[17] ב-11 באפריל אמר הנשיא שארצו מעריכה שאיראן או שלוחיה יפתחו מתקפה בטווח המיידי.[18] ב-12 באפריל קראו צרפת ובריטניה לאזרחיהן להימנע משהות בישראל שלא לצורך חיוני, פיקוד העורף פרסם על איסור פעילויות חינוכיות והגבלת התקהלות עד 1,000 איש ברחבי ישראל. בשבת 13 באפריל בשעות הערב, ישראל הייתה בכוננות שיא. לקראת 11 בלילה הודיעו סוכנויות הידיעות שאיראן שיגרה עשרות כטב"מים חמושים שיגיעו לישראל בשעות הקרובות, והמתקפה החלה בסביבות שעה 1 לפנות בוקר ב-14 באפריל.[19]

בימים שקדמו לתקיפה הזהירו ארצות הברית, בריטניה, צרפת וגרמניה את איראן שלא לתקוף את ישראל, וציינו שמתקפה כזו תהיה הסלמה שעלולה להוביל לתגובה צבאית של המערב נגד איראן. גם ישראל הזהירה את איראן שמתקפה כזו עלולה להוביל לתגובה צבאית ישראלית ישירה על אדמת איראן.[20][21][22]

מהלך התקיפה

במוצאי שבת, 13 באפריל, סביב השעה 22:40 שעון ישראל, פתחה איראן במתקפת כטב"מים ולאחר מכן גם של טילי שיוט על ישראל.[23] במתקפה שוגרו מאיראן 185 כטב"מים מסוג שאהד 136 ושאהד 238, וכעבור מספר שעות התקרבו לשטח ישראל.[24][25][26]בתקיפה נורו גם טיל השיוט פאווה מדגם 351 מסדרת טילי סומאר.[27]

לא רק מאיראן שוגרו כטב"מים, אלא גם ממדינות נוספות, בהן תימן, על ידי החות'ים.[28][29] במקביל, שיגר חזבאללה מלבנון כ-25 רקטות שכוונו לעבר בסיסים ברמת הגולן.[30]

בעקבות המתקפה האיראנית, הכריזו ירדן ומצרים על מצב חירום. מקורות ביטחוניים בירדן אמרו לסוכנות הידיעות רויטרס כי "ירדן מוכנה ליירט כל כטב"ם איראני שיחדור למרחב האווירי שלה".[31] לפני תחילת המתקפה האיראנית החלו שיבושים נרחבים במערכות GPS בעיראק, בירדן, בכווית, בסוריה, בלבנון ובישראל.

ארגון אל-חשד א-שעבי בעיראק הכריז על מצב כוננות בקרב הפלגים העיראקיים, בציפייה לתגובה ישראלית או אמריקנית.[32]

החל מהשעה 00:30 ב-14 באפריל, נסגר המרחב האווירי של ישראל לטיסות בינלאומיות ופנים ארציות. נמל התעופה רמון נסגר לתנועה.[33] מוקדם יותר, גם מצרים, ירדן ולבנון הודיעו על סגירה זמנית של המרחב האווירי שלהן.[34][35] מאוחר יותר, ירדן הכחישה את הפרסום בתקשורת הרשמית.[35]

לקראת אחת בלילה, ב-14 באפריל, התקשורת הממלכתית באיראן דיווחה כי שוגרו גם טילים בליסטיים לעבר ישראל, דיווח שהתבדה,[36][37] אך בוצע מאוחר יותר. בשעה 01:42 שוגרו מאיראן לישראל 115–130 טילים בליסטיים - מדגמי ח'ייבר שכן, שיהאב-3 ועימאד[38] - ובמקביל נשמעו אזעקות בשורת יישובים ברחבי ישראל, בין השאר באזור באר שבע והנגב, רמת הגולן, ירושלים, יהודה, השומרון ועוד. צה"ל שיגר מיירטים לעבר הטילים הבליסטיים ששוגרו מאיראן.[39] בתוך כך, צבא סוריה ניסה ליירט ולשבש את המיירטים הישראלים אשר חלפו מעל שמי סוריה על מנת לאפשר את הגעת הכטב"מים והטילים למרחב האווירי הישראלי.[40]

במהלך הלילה עד סביבות השעה 02:00 שיגרה איראן לעבר ישראל 185 כלי טיס בלתי מאוישים, 115–130 טילים בליסטים ו-36 טילי שיוט,[41] בשלושה גלים.[37] כל הכטב"מים וטילי השיוט יורטו מחוץ לגבולות ישראל,[42] וכן רוב מכריע של הטילים הבליסטיים.[43] טילים בליסטיים מעטים פגעו בבסיס נבטים וגרמו נזק קל שלא פגע בתפקוד הבסיס, וכן נגרם נזק בציר במרחב החרמון.[44][45] מקור אמריקאי דיווח על פגיעה בבסיס נוסף של חיל האוויר בנגב, וגם שם לא דווח על נזק משמעותי. על פי המקור האמריקאי האמור 9 טילים נפלו בבסיסים צבאיים וגרמו נזק קל.[46][47] לעומת זאת פורסם בשם מקורות בצה"ל כי בשטח ישראל פגעו רק ארבעה טילים, ובעוד שני מקרים לא ברור אם מדובר בפגיעה של טיל או של שברי יירוט. אותם מקורות הכחישו גם טענות בדבר פגיעה בבסיס רמון.[48][47]

מטוסים ישראלים, אמריקאים, ירדנים, בריטיים וצרפתים היו מעורבים ביירוט הכטב"מים; ארצות הברית יירטה לפחות 80 כטב"מים,[49] וכן ירדן יירטה עשרות כטב"מים במרחב האווירי שלה, בצד של בקעת הירדן שבשליטתה וסמוך לגבול ירדן–סוריה.[50][51] הטילים יורטו בעיקר באמצעות מערך ההגנה האווירית הרב-שכבתית ובעיקר על ידי מערכת ה"חץ", אך גם באמצעות קלע דוד. בסך הכל יורטו בהצלחה כ-99% מהאיומים ששוגרו לישראל, הישג חסר תקדים בתולדות הלוחמה האווירית ולוחמת הטילים.[26]

בסביבות השעה 3:00 לפנות בוקר הודיע מוחמד באגרי, מפקד משמרות המהפכה האסלאמית של איראן, שמבצע "הבטחה אמיתית" הסתיים. המבצע היה תגמול על תקיפת הקונסוליה האיראנית בדמשק שבועיים לפני כן, ואם ישראל תנקוט פעולת תגמול טהראן תגיב בתקיפה גדולה עוד יותר.[52][53]

עקב ההתקפה, ילדה בת 7 מהפזורה הבדואית בנגב נפצעה קשה מפגיעת חלקי מיירט.[54]

על פי מקורות אמריקאיים סעודיה ואיחוד האמירויות חלקו עם ארצות הברית וישראל מודיעין צבאי שסייע ביירוט המתקפה האיראנית. כמו כן ירדן עדכנה את ארצות הברית כי תאפשר לה לנוע במרחב האווירי של המדינה, ותסייע ביירוט. כן צוין כי ממשלות ערביות פעלו באופן זהיר סביב המתקפה האיראנית, בשל החשש שיהיו מעורבות בסכסוך גם כן.[55]

עלות ההגנה הישראלית מוערכת בין 2 מיליארד[56] ל-4–5 מיליארד ש"ח באותו לילה, בעוד שעלות המתקפה האיראנית מוערכת בכעשירית ממחיר זה.[57]

אמצעי לחימה

איראן ובעלות בריתה

תמונה שם סוג טווח
Russian BM-21 Grad in Saint Petersburg.JPG גראד רקטה ארטילרית 40 ק"מ
2023 IRGC Aerospace Force achievements Exhibition in Qom (33).jpg שאהד 136 כטב"ם מסוג חימוש משוטט 2,200 ק"מ
Shahed 238.jpg שאהד 238 כטב"ם מסוג חימוש משוטט 1,000 ק"מ[58]
Sacred Defence Week parade, 2023, in Tehran (107).jpg פאווה טיל שיוט 1,650 ק"מ
Sacred Defence Week parade, 2022, in Tehran (085).jpg ח'ייבר שכן[59] טיל בליסטי 1,450 ק"מ
Shahab-1 Missile by YPA.IR 02 (cropped).jpg שיהאב-3 טיל בליסטי 1,350–1,800 ק"מ
Emad missile by Tasnimnews 03.jpg עימאד טיל בליסטי 1,700–2,500 ק"מ
File-Sacred Defence Week parade, 2017, in Tehran (0140).jpg חורמשהר טיל בליסטי 2,000 ק"מ
Sejjil missile launch - November 2008 (21).jpg סג'יל טיל בליסטי 2,000–2,500 ק"מ
Unveiling of Abu Mahdi and Haj Qasem missiles (08).jpg חאג' קאסם טיל בליסטי 1,400 ק"מ
Unveiling ceremony of Fattah hypersonic missile (35).jpg פאתח-1 טיל היפר-סוני 1,400 ק"מ

ישראל

Tag Hagana Avirit 2011.svg מערך ההגנה האווירית:

תמונה שם סוג טווח
IDF Iron Dome 2021.jpg כיפת ברזל מערכת הגנה אווירית לטווח קצר עד בינוני, כולל נגד רקטות וכטב"מים 4–120 ק"מ
RamatDavid 020517 Patriot 01.jpg MIM-104 פטריוט "יהלום" טיל קרקע-אוויר נגד מטוסים כולל כטב"מים 70–160 ק"מ
David-Sling-0001.jpg קלע דוד מערכת הגנה אווירית לטווח בינוני עד ארוך, כולל כגיבוי נגד טילים בליסטיים 70–300 ק"מ
Arrow anti-ballistic missile launch.jpg חץ 2 טיל נגד טילים לטווח ארוך שמיועד גם נגד טילים בליסטיים 70–1,500 ק"מ[59]
Arrow-3 Jan-03-2013 (c).jpg חץ 3 טיל נגד טילים שמיועד נגד טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה כולל טילים בליסטיים בין-יבשתיים וטילים גרעיניים 2,400–3,000 ק"מ[59]

Israeli Air Force - Coat of arms.svg חיל האוויר הישראלי (כלי טיס):

תמונה שם סוג
IAF-F-15C-Baz--Independence-Day-2017-Tel-Nof-IZE-082.jpg F-15 בז משופר מטוס קרב לעליונות אווירית
רעם.jpg F-15I רעם מטוס קרב רב-משימתי שיכול לשמש גם לתקיפה אווירית וכן יירוט אווירי
IAF-F-16I-2016-12-13.jpg F-16I סופה מטוס קרב רב-משימתי מדור 4.5
IAF-F-35I-Adir.jpg F-35I אדיר מטוס קרב רב-משימתי חמקן מדור 5
IDF 122nd Squadron receiving the Oron aircraft, April 2021. I.jpg נחשון מטוס לוחמה אלקטרונית, מודיעין אותות ובקרה אווירית
IAF B707 Refulling.jpg בואינג 707 "שקנאי"[60] מטוס תדלוק אווירי

בנות הברית של ישראל

בעקבות התקיפה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – התקיפה באיראן (2024)

פורסם שנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן קרא לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בשיחת טלפון שלא לתקוף באיראן, ואף הודיע כי מדינתו לא תתמוך במתקפה כזו ולא תשתתף בה.[61][62] מאוחר יותר פורסם כי ביידן אמר בשיחה שהירוט הנרחב הוא הצלחה שיצרה "מרחב וגמישות להחלטות על הצעדים הבאים". הוא יעץ לישראל "להאט את הקצב ולחשוב היטב".[63]

בעקבות התקיפה האיראנית הודיע היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית, ג'ייק סאליבן, כי ארצות הברית צפויה להטיל סנקציות על תוכניות הטילים והכטב"מים של איראן, בתיאום עם מדינות ה-G7 שצפויות להצטרף למהלך.[64] גם האיחוד האירופי הצטרף.[65]

במערכת הפוליטית הישראלית קראו השרים בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר ופוליטיקאים אחרים ממפלגות הקואליציה לצאת למתקפה משמעותית על אדמת איראן.[66] מרב מיכאלי, מנגד, הביעה התנגדות לתקיפה.[67][68]

ב-19 באפריל 2024, בלילה שבין חמישי לשישי, בסמוך לשעה ארבע בבוקר, על פי דיווחים זרים, ישראל החלה לתקוף מתקנים צבאיים של משמרות המהפכה על אדמת איראן באספהאן ובנתנז, ובעיראק. בנוסף, באותו לילה, ישראל תקפה רכיבי נ"מ של צבא סוריה בדרום המדינה. לאור זאת, המועצה העליונה לביטחון לאומי של משמרות המהפכה התכנסה לדיון חירום.[69]

על רקע התקיפה, הודיעה חברת S&P על הורדת דירוג האשראי של ישראל מדרגה של AA- ל-A+[70].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מעל 300 שיגורים, 99% מתוכם - יורטו: כך נראתה המתקפה האיראנית | הנתונים המלאים, באתר מעריב אונליין, 14 באפריל 2024
  2. ^ כתבי ynet, המתקפה האיראנית החלה - עשרות כטב"מים וטילי שיוט שוגרו לישראל, באתר ynet, 13 באפריל 2024
  3. ^ עוזי ברוך, דיווח: איראן פתחה במתקפה נגד ישראל באמצעות שיגור כטב"מים, באתר ערוץ 7, 13 באפריל 2024
  4. ^ זה השם שניתן למבצע יירוט וסיכול המתקפה האיראנית בליל שבת, באתר מעריב אונליין, 15 באפריל 2024.
  5. ^ מסתמן: אלו יעדי מתקפת הכטב"מים האיראנית לעבר ישראל
  6. ^ טילים בליסטיים, כטב"מים וטילי שיוט: מטח כבד ישירות מאיראן, נזק קל לבסיס
  7. ^ ליאור בן ארי, ירדן יירטה עשרות כטב"מים בדרך לישראל מאיראן, באתר ynet, 13 באפריל 2024
  8. ^ קרוב ל-50% משיגורי הטילים הבליסטיים שירתה איראן על ישראל נכשלו או התרסקו, באתר כלכליסט, 15 באפריל 2024
  9. ^ "Many Iranian Missiles Failed to Launch or Crashed Before Striking Target, U.S. Officials Say". WSJ (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-04-15.
  10. ^ רון בן ישי, איראן נחלה תבוסה, ישראל הצליחה צבאית ומדינית - אבל את התגובה יש לשקול היטב, באתר ynet, 14 באפריל 2024.
  11. ^ עדי טננבאום, ‏"מהמתקדמות ביותר": התפעלות בעולם ממערכות ההגנה הישראליות, באתר גלובס, 14 באפריל 2024.
  12. ^ פרטים חדשים על חיסול הבכיר האיראני: ישראל תכננה את המתקפה חודשיים; לארה"ב נודע עליה רק דקות לפני
  13. ^ Israel ‘badly miscalculated’ Iranian response to Damascus strike – New York Times
  14. ^ Miscalculation Led to Escalation in Clash Between Israel and Iran
  15. ^ ארה"ב דורשת הסברים מישראל: "למה לא עדכנתם לפני החיסול בדמשק? סיכנתם את כוחותינו"
  16. ^ המודיעין שהשיגה ארה"ב: "תגובת איראן תכלול נחילי כטב"מים וטילי שיוט", באתר ynet, 5 באפריל 2024
  17. ^ היום ה-187 למלחמה | הנשיא ביידן: המחויבת לביטחון ישראל נגד איראן היא יציבה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏10 באפריל 2024‏
  18. ^ דניאל אדלסון, ליאור בן ארי, ביידן: איראן מאיימת במתקפה משמעותית. יש לנו מחויבות ברזל לביטחון ישראל, באתר ynet, 10 באפריל 2024
  19. ^ Iran launches drone attack at Israel, expected to unfold 'over hours'
  20. ^ נשיא צרפת מקרון: "הזהרנו את איראן שלא לתקוף את ישראל", באתר ynet, 11 באפריל 2024
  21. ^ By MAARIV ONLINE, Foreign ministers of Germany, UK pressure Iran not to attack Israel, The Jerusalem Post, ‏12 באפריל 2024
  22. ^ Itamar Eichner, Moran Azulay, Western powers to Iran: 'Do not attack Israel', ynetnews, ‏11 באפריל 2024
  23. ^ 12, ‏צה"ל מאשר: תקפנו בעומק לבנון "אתר משמעותי" של חיזבאללה, באתר גלובס, 13 באפריל 2024
  24. ^ אבו עלי אקספרס, באתר Telegram
  25. ^ עוזי ברוך, מאות כטב"מים וטילים שוגרו לעבר ישראל משטח איראן, באתר ערוץ 7, 13 באפריל 2024
  26. ^ 26.0 26.1 רון בן ישי, 0 מ-221: ההישג ההיסטורי מול טילי השיוט ונחילי הכטב"מים | כך הם יורטו, באתר ynet, 14 באפריל 2024.
  27. ^ הדגמים, המספרים והיכולות: זהו הנשק המתקדם ששוגר הלילה מאיראן לעבר ישראל, באתר כיכר השבת
  28. ^ סולימאן מסוודה איתי בלומנטל גילי כהן עמיחי שטיין, איראן שיגרה כ-150 כטב"מים וטילים לישראל: התרעות הופעלו ברחבי הארץ, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 באפריל 2024
  29. ^ יואב זיתון, ליאור בן ארי, מתקפת הכטב"מים מאיראן על ישראל החלה, באתר ynet, 13 באפריל 2024
  30. ^ חיזבאללה טען כי ירה עשרות קטיושות לעבר בסיסים בגולן, באתר ערוץ 7, 14 באפריל 2024
  31. ^ ליאור בן ארי, ירדן: מוכנים ליירט כל מטרה בשטח האווירי שלנו, באתר ynet, 14 באפריל 2024
  32. ^ איראן מאיימת, העולם התייצב לצידנו: קולות המנהיגים בצל התקיפה האיראנית, באתר ‏מאקו‏‏, ‏14 באפריל 2024‏
  33. ^ עמית סגל, באתר Telegram
  34. ^ סתיו ליבנה, ‏נתב"ג חוזר לשגרה: אילו חברות זרות ביטלו בכל זאת את הטיסות?, באתר גלובס, 13 באפריל 2024
  35. ^ 35.0 35.1 איראן: אם ישראל תגיב, מחכה לה מתקפה יותר גדולה; דיווח על תקיפה ישראלית בלבנון, באתר וואלה!‏, 12 באפריל 2024
  36. ^ אתר למנויים בלבד איראן פתחה במתקפה: כטב"מים ראשונים צפויים להגיע לארץ ב-2:00 בלילה, באתר TheMarker‏, 13 באפריל 2024
  37. ^ 37.0 37.1 ניר דבורי, ‏מתקפת טילים איראנית: ישראל יירטה מאות טילים וכטב"מים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏13 באפריל 2024‏
  38. ^ YouTube full-color icon (2017).svg 450 ק"ג חומר נפץ: שרידי הטיל האיראני שנחת בים המלח, סרטון בערוץ "חדשות 13", באתר יוטיוב (אורך: 05:09), 16 באפריל 2024.
  39. ^ ynet - בלוגים - 191 ימים למלחמה, באתר ynet
  40. ^ Editor1, الدفاعات السورية تستهدف صواريخ إسرائيلية حاولت التصدي للصواريخ الإيرانية المتجهة للجولان, صحيفة الوطن, ‏2024-04-14 (בערבית)
  41. ^ פרשני, התקיפה מתעכבת: "אם ישראל לא תגיב – אין קיום לממשלה הזו", באתר עכשיו 14, 14 באפריל 2024.
  42. ^ רון בן ישי, 0 מ-221: ההישג ההיסטורי מול טילי השיוט ונחילי הכטב"מים | כך הם יורטו, באתר ynet, 14 באפריל 2024
  43. ^ הרוב המכריע של הטילים ששוגרו מאיראן יורטו מחוץ לגבולות ישראל | חמל, באתר hamal.co.il
  44. ^ דובר צה"ל: "יירטנו 99% מהאיומים ששוגרו לשטח מדינת ישראל", באתר "זמן ישראל", 14 באפריל 2024
  45. ^ ניר דבורי, ‏מתקפת טילים איראנית: ישראל יירטה מאות טילים וכטב"מים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏13 באפריל 2024‏
  46. ^ הכשל הטכני בטילים מאיראן, האיום החדש - ואזהרת צרפת ובריטניה, באתר ynet, 15 באפריל 2024
  47. ^ 47.0 47.1 דיווח: הטילים האיראניים פגעו במטוס בנבטים, ובבסיס נוסף של חיל האוויר, באתר וואלה!‏, 15 באפריל 2024
  48. ^ שי לוי, ‏המתקפה האיראנית על ישראל: האמת על הפגיעות בבסיסים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏16 באפריל 2024‏
  49. ^ חדשות (2024-04-15). "צבא ארה"ב: השמדנו יותר מ-80 כטב"מים ולפחות 6 טילי שיוט במהלך המתקפה האיראנית". Ynet. נבדק ב-2024-04-16.
  50. ^ ארי, ליאור בן (2024-04-13). "ירדן יירטה עשרות כטב"מים בדרך לישראל מאיראן". Ynet. נבדק ב-2024-04-16.
  51. ^ תומר אלמגור אסף רוזנצוייג שירה אבדר דאטה12, ‏לא רק ארה"ב: אלה המדינות שהגנו הלילה על ישראל מאיראן, באתר ‏מאקו‏‏, ‏14 באפריל 2024‏
  52. ^ הדילמה הישראלית: להכיל את המתקפה, או להגיב בתקיפה באיראן - ולהסתכן בהסלמה?
  53. ^ רמטכ"ל איראן: המבצע הסתיים בהצלחה. אם ישראל תגיב, נתקוף בעוצמה גדולה יותר
  54. ^ ילדה בן 7 מהפזורה הבדואית נפצעה קשה מרסיסי מיירט, באתר "זמן ישראל", 14 באפריל 2024
  55. ^ חדשות (2024-04-15). "דיווח: סעודיה והאמירויות שיתפו במודיעין על המתקפה". Ynet. נבדק ב-2024-04-17.
  56. ^ יובל אזולאי, עלויות היירוט הלילה - כ-2 מיליארד שקל; מנכ"ל תע"א: "30 שנה התנקזו ללילה דרמטי אחד", באתר כלכליסט, 14 באפריל 2024
  57. ^ אלכסנדרה לוקש, עלות ההגנה הישראלית ממתקפת הטילים של איראן: "5-4 מיליארד שקל בלילה", באתר ynet, 14 באפריל 2024
  58. ^ russia Wants to Sell Jet-Powered Shahed Drones Abroad $1.4 Million Per Unit, באתר Defense Express 6,בפברואר 2024
  59. ^ 59.0 59.1 59.2 כתבי ynet, הטילים הבליסטיים של איראן מול מערכות ההגנה של ישראל: השוואה בין הצבאות, באתר ynet, 12 באפריל 2024.
  60. ^ בעוד הדגם הרגיל מכונה "ראם" בחיל האוויר, גרסת המתדלק האווירי מכונה "שקנאי".
  61. ^ ברק רביד‏, ביידן בשיחת הטלפון לנתניהו: ארה"ב לא תתמוך בתקיפה ישראלית באיראן - ולא תשתתף בה, באתר וואלה!‏, 14 באפריל 2024
  62. ^ למרות הכל: ישראל עשויה "להגיב בקרוב" למתקפה האיראנית, באתר מעריב אונליין, 14 באפריל 2024
  63. ^ DeYoung, Karen; Viser, Matt (2024-04-15). "Biden counsels Netanyahu to 'slow things down' after Iranian attack". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2024-04-15.
  64. ^ שמעון הללי, זו התגובה של ארה"ב וחלק ממדינות אירופה למתקפה האיראנית, באתר עכשיו 14, 17/04/24
  65. ^ חדשות (2024-04-17). "בשל המתקפה: האיחוד האירופי מרחיב את הסנקציות על איראן". Ynet. נבדק ב-2024-04-19.
  66. ^ חזקי ברוך, סמוטריץ' דורש תקיפה באיראן, באתר ערוץ 7, ו' בניסן ה'תשפ"ד, 14 באפריל 2024
  67. ^ יקי אדמקר‏, בן גביר קרא לתקוף באיראן: "הגנה מרשימה - עכשיו חייבים התקפה", באתר וואלה!‏, 14 באפריל 2024
  68. ^ X logo 2023.svg ציוץ של מירב מיכאלי ברשת החברתית אקס (טוויטר), 14 באפריל 2024
  69. ^ התגובה הגיעה? דיווחים על תקיפה ישראלית נרחבת באיראן, באתר www.maariv.co.il, ‏2024-04-19
  70. ^ שלמה טייטלבאום ורועי ברגמן, ברקע העימות עם איראן: S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל, באתר כלכליסט, 19 באפריל 2024
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0