ז'וסלה
| מדינה |
 ליטא |
|---|---|
| מחוז | קובנה |
| מחוז משנה | קישיאדוריס |
| תאריך ייסוד | 1433 |
ז'וסלה (בליטאית: Žasliai, ז'אסליאי; בפולנית: Żośle, ז'ושלה; ביידיש: זאָסלע) היא עיירה במחוז משנה קישיאדוריס במחוז קובנה בליטא.
היסטוריה
בשנת 1897 התגוררו בעיירה כ-2,000 תושבים מתוכם 1,375 יהודים. העיירה נזכרה לראשונה במקורות היסטוריים בשנת 1433, ובשנת 1792 קיבלה זכויות מגדבורג - זכויות לממשל עצמי.
בז'וסלה היו מספר בתי מזח, טחנת קמח, בתי מלאכה לבורסקאות. התקיימו בה חמש פעמים בשנה ימי שוק אזוריים. מדי פעם פקדה את העיירה שרפה גדולה. בתקופת ליטא העצמאית בין מלחמת העולם הצטמצמה הפעילות הכלכלית משמעותית בעקבות ניתוקה מווילנה, רוב הפעילות הכלכלית הסתכמה במסחר זעיר, במרכולות ובמלאכה.
בקרבת העיירה נבנו מסילות רכבת, וילנה-קובנה וליבאו-רומני.
הקהילה היהודית בעיירה
היהודים בז'ולסה היוו רוב גדול מהאוכלוסייה בעיירה. הסוחרים בעיירה שיווקו את סחורותיהם (עצים, תבואה ועופות) וניהלו יחסים קרובים עם הקהילות טרוקי ווילנה דרך תחנת הרכבת. לכן, עד מהרה קמה שכונה יהודית גדולה ליד תחנת הרכבת של ז'וסלה. בנוסף לסוחרים היו בין יהודי העיירה חייטים, סנדלרים, נגרים, קצבים, נפחים ושענים.
עם זאת יהודים רבים מן העיירה היגרו לארצות שונות מעבר לים, היו יהודים שהיגרו לארצות הברית שתמכו ביהודי ז'וסלה.
.jpg)
במלחמת העולם הראשונה יהודים רבים גורשו מתפקידיהם בשלטון הצבאי הרוסי, רבים מהם הגיעו לז'וסלה שם שוכנו בבתי היהודים, בבתי הכנסת ואף באורוות וברפתות.
יהודי ז'וסלה היו בסכנת גירוש מכיוון שלא הסכימו לדרישות השלטון למסור להם בני ערובה, כדי שיוכלו להוציא אותם להורג אם יימצא כי הם מרגלים לטובת גרמניה. יהודי ז'וסלה סירבו לציית לדרישות הרוסים, על אף שאיימו עליהם בגירוש[1].
בשנת 1935 כל בתי העסק בעיירה היו בבעלות יהודית: מפעלים, טחנות קמח, מאפיות. יהודי העיירה עזרו בבנק היהודי העממי שפעל במקום. כמו כן פעל באזור סניף של החברה המאוחדת לאשראי לחקלאים יהודיים. למרות זאת הפרנסה הייתה מעטה, ויהודים רבים היגרו למדינות מעבר לים. חלקם עלו לארץ ישראל שם הצטרפו לקיבוצים רבים, למושבות ולערים.
בעיירה פעל בית ספר עממי עברי מיסודה של אגודת "תרבות".
יהודי ז'וסלה בשואה
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה באחד בספטמבר 1939 וכיבוש פולין בידי הגרמנים, ליטא סופחה לברית המועצות, והחלה סובייטיזציה שפגעה בין היתר בסוחרים של ז'וסלה.
ב-22 ביוני 1941, בימים הראשונים למתקפת גרמניה הנאצית על ברית המועצות, ניסו חלק מתושבי ז'וסלה להימלט לברית המועצות אך טורי הצבא הגרמני המתקדם חסמו את הדרך לרובם והם נאלצו לחזור לז'וסלה.
לאחר נסיגת הסובייטים עבר השלטון בעיירה ללאומנים ליטאים. פעולתם הראשונה הייתה מעצר של כל מי שנחשד בעיניהם כמשתף פעולה עם השלטונות הסובייטים רוב היהודים שנעצרו הובלו לעיירה קישיאדוריס, וגורלם היה כגורל יהודי המקום. על היהודים שנותרו בעיירה נאסרה היציאה מבתיהם. מאחר שלא סופקו להם שום מוצרי מזון על ידי השלטונות הם נאלצו למצוא מזון בעזרת שכניהם הליטאים, תמורת סכום כסף גבוה או בחליפין.
היהודים בעיירה נשלחו לעבודות כפייה קשות ומשפילות כגון ניקוי הרחובות. בלילות הליטאים נהגו לפרוץ לבתיהם של היהודים לשדוד אותם ולהתעלל בהם.
ב-17באוגוסט 1941 הוצאו באמצע הלילה כל הגברים היהודים וכמה נשים מן העיירה והועברו לקישיאדוריס, שם הם הוחזקו במשך 10 ימים, עד שב-27 באוגוסט הם הוצאו לחורשת סטרושון ליד העיר שם רצחו אותם וקברו אותם יחד עם תושביה היהודים של העיירה.
אישים מהעיירה
בין רבני העיירה היו ר' יצחק ב"ר שלמה זלמן, בנו ר' דוד ונכדו ר' מנחם מנדל. הרב האחרון שכיהן בז'וסלי היה ר' משה לוין.
העיירה כיום
כיום אין יהודים בעיירה. ניתן לראות בעיירה מספר מבני עץ ששימשו בעבר את היהודים. במקום בו נמצאו קברי האחים הוקמה אנדרטה לנרצחי השואה ובסתיו 1991 המקום הוקף גדר (ביוזמת הרשות המקומית) כמו כן, חודשו טבלאות השיש שעל המצבות, כעת חרותה עליהן כתובת בליטאית ויידיש:
"במקום זה עינו הרוצחים הנאצים ועוזריהם המקומיים ב-28.08.1941 באכזריות וקברו בעודם חיים 2,200 יהודים מז'ז'מר, מז'וסלה ומקושדר"
— פנקס הקהילות: ליטא
במקום הוצבה גם עבודה של ו' קפצ'יונאס, שלושה פסלי עץ הנושאים את השם
"כאב"
— פנקס הקהילות: ליטא
קישורים חיצוניים
- ז'אסלי באתר בית התפוצות
- אנציקלופדיה קהילות יהודיות בליטא- ז'וסלה
- ז'וסלה, ליטא
- הפרויקט הבינלאומי לבתי קברות יהודים- ז'וסלה
- "ז'וסלה", באתר JewishGen (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ פנקס הקהילות ליטא, יד ושם, תשנו
