זיגברט טאראש
 | |
| לידה | 5 במרץ 1862 |
|---|---|
| פטירה | 17 בפברואר 1934 (בגיל 71) |
| הישג בולט | מס' 2 בעולם בתקופות שונות בשנים 1890–1906 |
| מד כושר מרבי | 2824 (יוני 1895) |
| מקצוע נוסף | סופר שחמט |
| מדינה | גרמניה |
זיגברט טאראש (בגרמנית: Siegbert Tarrasch; 5 במרץ 1862, ברסלאו – 17 בפברואר 1934, מינכן) היה שחמטאי יהודי-גרמני, שהתנצר בהמשך. אחד משחקני השחמט החזקים ביותר בסוף המאה ה-19 וכן אחד ממורי השחמט המשפיעים ביותר בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. סופר שחמט מוערך. טאראש דורג בין ששת הטובים בעולם בין השנים 1884 ל-1902.
קורות חייו
טאראש נולד בשנת 1862 בברסלאו שבשלזיה הפרוסית (כיום העיר ורוצלב שבפולין). חי את רוב חייו בנירנברג שבבוואריה. היו לו חמישה ילדים. במאי 1909 התנצר[1]. הוא היה פטריוט גרמני ששכל אחד מבניו בקרבות מלחמת העולם הראשונה (1915) ושני בנים נוספים מתו בזה אחר זה בשנת 1916. בסוף חייו סבל מהשלבים הראשונים של הנאציזם.
כשחמטאי
רופא במקצועו, טאראש היה כנראה השחמטאי הטוב בעולם בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-19. הוא ניצח את אלוף העולם המזדקן וילהלם שטייניץ במספר תחרויות בתוצאה המצטברת +3 =1 -0 (שלושה ניצחונות, תיקו אחד ואף הפסד) אך סירב להזדמנות להתמודד איתו על תואר אלוף העולם בשנת 1892 עקב אילוצי הפרקטיקה המקצועית שלו. זמן קצר לאחר מכן התמודד טאראש עם הטוען לכתר מיכאל צ'יגורין (+9-9=4). טאראש ניצח בארבע תחרויות בינלאומיות ברציפות: ברסלאו 1889, מנצ'סטר 1890, דרזדן 1892 ולייפציג 1894.
לאחר שעמנואל לסקר נהיה אלוף עולם בשנת 1894, לא היה טאראש מסוגל לגבור עליו. האמן וסופר השחמט פרד ריינפלד כותב: "לאחר מכן טאראש ניגן תמיד ככינור שני".[2]
כאשר לסקר הסכים לבסוף לקיים דו-קרב בשנת 1908, הוא ניצח את טאראש באופן משכנע +8 -3 =5. טאראש נשאר יריב רב עוצמה, והביס את פרנק מרשל +8 -1 =8 בדו-קרב בשנת 1905; כמו כן, ניצח בתחרות אוסטנד בשנת 1907 לפני קרל שלכטר, דוד ינובסקי, מרשל, עמוס ברן ומיכאל צ'יגורין.
כאחד מחמשת הראשונים בתחרות הקשה שהתקיימה בעיר סנקט פטרבורג בשנת 1914, הוא קיבל את התואר רב-אמן כאחד מחמשת רבי האמנים הראשונים בעולם. זו הייתה כנראה שירת הברבור שלו, מכיוון שהקריירה השחמטאית שלו לא הייתה מוצלחת לאחר מכן, הגם ששיחק מספר משחקים ברמה גבוהה מאוד.
כסופר ומורה שחמט
טאראש היה כותב משפיע מאוד, ונקרא Praeceptor Germaniae, דהיינו "המורה של גרמניה". הוא כתב מספר ספרים, לרבות "משחק השחמט המודרני" ואוסף של 300 משחקי שחמט. אף על פי שכתביו התפרסמו ברחבי עולם השחמט, הם תורגמו רק לאחרונה לשפה האנגלית.
הוא שאב חלק מרעיונותיו של שטייניץ (שליטה במרכז, זוג רצים, יתרון במרחב) והפך אותם לנגישים יותר לשחקן הממוצע. בתחומים אחרים הוא סטה מדרכו של שטייניץ. הוא הדגיש את ניידות הכלים הרבה יותר מאשר שטייניץ, הוא לא חיבב עמדות סגורות ומכווצות ואמר שיש בהן את זרע התבוסה.
טאראש הצהיר את שידוע כחוק טאראש: הצריחים צריכים להיות ממוקמים מאחורי רגלי עובר, בין אם הוא שלך או של יריבך. אנדרו סולטיס מצטט את טאראש כמי שאמר "מקם תמיד את הצריח מאחורי הרגלי, חוץ במקרים שיהיה שגוי לעשות זאת".[3]
טאראש הוא זה שטבע את הביטוי עיוורון שחמטאי.
עימות עם הגישה ההיפרמודרנית
טאראש היווה יעד להתקפה מהמצדדים בגישה ההיפרמודרנית, שהובילו ריצ'רד רטי, אהרון נימצוביץ' וסבלי גריגורייביץ' טרטקובר, כולם הגדירו את רעיונותיו כדּוֹגְמָטִיים. אמנים מודרניים רבים לא מתייחסים למשחקיו של טאראש כאל דוגמטיים כל כך.
תרומה לתאוריית הפתיחה
מספר פתיחות בשחמט נקראות על שמו של טאראש:
- הידועה מביניהן היא הגנת טאראש, ההגנה המועדפת עליו בהתמודדות עם גמביט המלכה.
- הסתעפות טאראש בהגנה צרפתית 3.פד2 שטאראש סבר כי הופרכה על ידי המסע ג5; היום ברור שזה לא המצב.
- הסתעפות טאראש בפתיחה ספרדית, שלעיתים מכונה ההגנה הפתוחה (1. ה4 ה5 2. פו3 פג6 3. רב5 א6 4. רא4 פו6 5. 0-0 פ:ה4.
מסעים מפורסמים של טאראש
|
במשחק זה, משנת 1914, התמודד טאראש מול קבוצת שחמטאים ששיחקו בכלים השחורים. השחור נראה כאילו הוא מחזיק מעמד, משום שהמלכה השחורה מגינה מול האיום מהב7+ ולאחר מ:א5 צא1 מט, בשעה שהצריח השחור ב-ג8 מגן כנגד צ:ג5 מט. טאראש שיחק כאן מסע גאוני 31. רג7!. התערבות כלי באופן כזה מכונה התערבות פלאשוטה משום שהכלים נעים באופן אנכי. מסע זה חוסם את שתי ההגנות משום שבשני המקרים הכלי המכה את הרץ יהיה מועמס ביתר.
- אם צ:ג7 הצריח יהיה מועמס ביתר, ולא יוכל להגן על שתי הערוגות. ולכן 32. מהב7+ צ:ב7 ובכך הצריח מפקיר את ההגנה על ג5 ומאפשר 33. צ:ג5 מט
- אם מה:ג7 המלכה חוסמת את דרכו של הצריח בהגנה על ג5 ובכך הופכת לעמוסה ביתר: 32. צ:ג5+ מה:ג5 ומפקירה את ההגנה על ערוגה ב7 ומאפשרת 33. מהב7+ מ:א5 34. צא1 מט.
במשחק עצמו נכנע השחור לאחר מסע מרהיב זה.
|
במשחק זה מול ואלברודט לא היטיב טאראש לשחק, ועמדת יריבו הייתה עדיפה ברוב שלבי המשחק. בעמדה זו מצא טאראש תחבולה מדהימה שמפצה על משחקו עד כה:
המסע 34. צ:ד4 נראה טבעי, משום ש-34..ג:ד4 מאפשר 35. ר:ד4 וזוכה במלכה. אך שחור יכול לשחק מסע שנראה כהתקפת נגד חזקה שיש לחזות את מסעיה עד תום. 34...פ:ז3 35. פ:ז3 צ:ז3+ 36. ח:ז3 צ:ז3+ 37. מו1! צ:ד3 וכאן מגיע המסע המדהים 38. צז4!! עם איומים הרסניים של 39. צו8+ ומט - השחור נכנע.
דו-קרבות
| שנה | מיקום | המתמודד השני | תוצאה | |
|---|---|---|---|---|
| 1891 | נורמברג | ז'אן טאובנהאוס | 6.5 מ-8 | ניצחון |
| 1893 | סנקט פטרבורג | מיכאל צ'יגורין | 11 מ-12 | תיקו |
| 1908 | גרמניה | עמנואל לסקר | 5.5 מ-16 | הפסד |
| 1911 | קולן | קארל שלכטר | 8 מ-16 | תיקו |
| 1916 | ברלין | ג'ק מיזס | 9 מ-13 | ניצחון |
| 1916 | ברלין | עמנואל לסקר | 0.5 מ-6 | הפסד |
קישורים חיצוניים
 |
לעוד מידע על שחמט ראו: פורטל שחמט |
- זיגברט טאראש, באתר האנציקלופדיה היהודית
- 31 תחבולות של זיגברט טאראש, wtharvey.com
- מאמר על זיגברט טאראש חלק א', chesscafe
- מאמר על זיגברט טאראש חלק ב', chesscafe
- מידע כללי
הערות שוליים
- ^ אביטל פלפל ושחר גינדי, היסטוריה של השחמט בא"י
- ^ Harold C. Schoenberg, Grandmasters of Chess, W.W. Norton & Co., New York, Rev. Ed. 1981, p. 124.
- ^ Andrew Soltis (1997, 2003). Grandmaster Secrets: Endings. Thinker's Press. מסת"ב 0-938650-66-1
