זעמן אוכפים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןזעמן אוכפים
אין תמונה חופשית
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: זוחלים
סדרה: קשקשאים
משפחה: זעמניים
סוג: זעמן
מין: זעמן אוכפים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Coluber rogersi

זַעֲמַן אֻכָּפִים[1] (שם מדעי: Coluber rogersi) הוא נחש השייך למשפחת הזעמניים. אורכו עד מטר, ונפוץ בעיקר בסביבה מדברית. זהו נחש פעיל יום שאינו ארסי[2].

תיאור

זעמן אוכפים הוא נחש בגודל בינוני המגיע באורכו עד מטר ולמשקל של כ-220 גרם, כאשר הגודל הנפוץ לנחש זה קטן יותר. ראשו החום רחב מהצוואר במעט, עיניו ואישוניו עגולים וסביבן כתמים צהבהבים. צבע גופו אפור צהבהב, ועל גבו שורת כתמים רוחביים חומים המופרדים זה מזה המזכירים אוכף, ומכאן שמו העברי של הנחש - זעמן אוכפים. בין כתמים חומים אלו רווחים בהירים. כתמים חומים אלו מתבהרים ככל שמתקרבים לזנב הנחש, ובאזור הזנב עצמו אין כתמים כלל. כאשר הנחש נע במהירות נוצרת דוגמה מטושטשת מכתמי גבו המקשה על זיהוי מיקום הראש. כאשר מאוים זוקף במעט את ראשו בצורת S, וינסה להימלט או יתגונן בנשיכות אשר אינן חזקות במיוחד. לא ידוע הרבה על רביית נחש זה, זהו נחש המטיל ביצים ולא ולדות חיים, הטלת כ-5 ביצים מאורכות מתרחשת בחודש יולי. זעמן אוכפים פעיל ביום, ובימי הקיץ יהיה פעיל גם בלילה.

תפוצה

תפוצת זעמן אוכפים באזורים מדבריים בצפון מזרח אפריקה, מלוב ועד מצרים, ומשם ממשיך לאסיה עד עיראק וערב הסעודית. תפוצתו בישראל בנגב ובמיוחד בנגב הצפוני ומדרום יריחו ודרומה, ובדרום ים המלח. זעמן אוכפים הוא נחש שוכן קרקע, באזור אדמת הלס ואדמת טרשים, ימצא מתחת לאבנים, בין סדקים וגם באזורי נחלים ובוואדיות.

תזונה

זעמן אוכפים ניזון בעיקר מלטאות קטנות כגון ישימונית מצויה שאותן הוא נוהג לשלוף מתחת לאבנים, וייתכן שניזון גם מחרקים שונים[3]. את טרפו הוא יצוד באופן אקטיבי בשטחים הפתוחים. בצפון אפריקה נצפה כאשר טורף צפרדעים וקרפדות. בשבי ניזון גם מעכברים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זעמן אוכפים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ בעלי חיים א"י (תשכ"ג), 1963. האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ ד"ר אברהם ארבל ועזריה אלון (1984), החי והצומח של ארץ ישראל כרך 5 -דו-חיים וזוחלים. משרד הביטחון - ההוצאה לאור והחברה להגנת הטבע, עמ' 124
  3. ^ מיכה לבנה (1995), לקסיקון החי והצומח של ארץ ישראל - בעלי חיים, כרך 2. משרד הביטחון - ההוצאה לאור, עמ' 50