עזריה אלון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עזריה אלון
עזריה אלון, יוני 2009
עזריה אלון, יוני 2009
לידה 15 בנובמבר 1918
י"א בכסלו ה'תרע"ט
הורושקי
פטירה 19 בינואר 2014 (בגיל 95)
י"ח בשבט ה'תשע"ד
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום קבורה בית השיטה
מקום מגורים בית השיטה
ידוע בשל סופר בנושא טבע וארץ ישראל
ממייסדי החברה להגנת הטבע
הגיש התוכנית "נוף ארצנו" בקול ישראל
בת זוג רות אלון

עזריה אלון (י"א בכסלו ה'תרע"ט, 15 בנובמבר 1918י"ח בשבט ה'תשע"ד, 19 בינואר 2014) היה ממייסדי החברה להגנת הטבע שפעל רבות לתיעוד טבע הארץ, שמירתו והפצת מורשתו, חתן פרס ישראל על מפעל חיים לשנת תשע"ב (2012).

ביוגרפיה

שנים ראשונות

אלון נולד ב-15 בנובמבר 1918 בעיירה הורושקי שבאוקראינה לשרה וחיים קוזירובסקי.[1] אביו נעצר בשנת 1924 ובמשך 9 שנים נדד בסיביר בבתי סוהר[2]. עזריה עלה לארץ ישראל בשנת 1925 עם אמו ושתי אחיותיו והתיישב אתם במושב כפר יחזקאל שבעמק יזרעאל. עם הגעת אביו לארץ ישראל עברה המשפחה לקריית חיים. את לימודיו בבית הספר הריאלי העברי בחיפה סיים בשנת 1936. בשנת 1938 חזר לעמק יזרעאל והצטרף כחבר לקיבוץ בית השיטה, מקום מגוריו עד פטירתו. בשנות ה-40 טייל רבות בכל רחבי ארץ ישראל, ונעצר פעמים רבות על ידי משטרת המנדט, על טיול באזורים אסורים לטיול. בשנת 1944, בעת טיול לחרמון, נעצר על ידי הסורים, נשפט וקיבל קנס[2]. לחם במלחמת השחרור.

לאחר הקמת המדינה

אלון נמנה עם אבות נושא שמורות טבע בישראל והיה ממייסדי החברה להגנת הטבע בשנת 1953[3]. הוא פעל שנים רבות כמורה דרך ומדריך לידיעת הארץ. במשך שנים היה מזכיר או יו"ר החברה להגנת הטבע, עסק בהקמת בתי ספר שדה ובמאבקים ציבוריים של החברה.

מאז 1992 לימד בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.

אלון נהג להדגיש את זיקתו לטבע ולפשטות גם בהופעתו החיצונית. בשנת 2011 הוצגה התערוכה "עזריה אלון-תצלומים, מדבר-קיבוץ-טבע, 1940-1990" במשכן לאמנות על שם חיים אתר ובמוזיאון בית שטורמן בעין חרוד.

בשנת 2012 זכה בפרס ישראל על מפעל חיים, על תרומתו הייחודית להגנת הטבע בישראל.

בשנת 1952 נישא לרות אלון (לבית דיאמנט)[4], ולהם ארבעה ילדים.

ספרים

בשנת 1955 יצא ספרו הראשון בנושא הטבע ומאז הוציא עשרות ספרים בנושאי טבע וידיעת הארץ. בשנת 1969 ערך את ספרו של וולטר פרגסון, "מדריך לציפורי ארצנו". שימש עורך ראשי של האנציקלופדיה "החי והצומח של ארץ ישראל", שנכתבה ויצאה לאור בשנים 1984-1983[5]. חיבר ספרי ילדים המקרבים את הקוראים הצעירים לנושא הטבע ושמירתו.

רדיו

בשנת 1959 החל להגיש את התוכנית "נוף ארצנו" (שנקרא בשנתו הראשונה: "ישראל במבט חטוף") ב"קול ישראל" ועשה זאת ברציפות במשך למעלה מ-50 שנה. הוא נכנס ל"ספר השיאים של גינס" כמגיש הוותיק ביותר של תוכנית ברדיו. העיתון "מעריב" תיאר את סגנונו: "אף כי טון הדיבור שלו מיושב ורציני, מתבל את דבריו בהרבה הומור. שפתו חיה ודוגמאותיו מעניינות. הוא רואה, כנראה, לנגד עיניו בלי הרף את העובדה, כי ייתכן שמאזיניו אינם חובבי טבע דווקא, מכל מקום, שאינם מבינים גדולים בכך, ועל כן הוא יודע תמיד להתחיל מן האל"ף בי"ת"[6]. בנוסף לתוכנית "נוף ארצנו" שהייתה במתכונת של פינה קצרה, שודרו מדי פעם תוכניות ארוכות יותר "פגישות עם עולם החי והצומח"[7]. בשנת 1966 זכה בפרס רשות השידור (ראשון מקבלי הפרסים מטעם הרשות) על תוכניתו.

עמדותיו

אלון השתתף במאבקים רבים, גדולים וקטנים, בנושאי שמירת הטבע והנוף, אך גם בתחומים אחרים. בין מאבקיו בנושא שמירת הטבע והנוף נאבק נגד לקיחת מים מנחל ערוגות בידי אנשי קיבוץ עין גדי[8], על הגנת פרחי הבר[9] ונגד הבנייה על הכרמל[2]. כן התנגד לגביית דמי כניסה לגנים לאומיים[10].

אלון נהג להדגיש שבאקלים ארץ ישראל יש רק שתי עונות ואין סתיו ואביב[11] והתנגד לכינוי רמת הגולן שניתן לגולן.

בתחילת שנות ה-70 ובמיוחד לאחר מלחמת יום הכיפורים, הרבה להביע עמדות נגד חלוקת הארץ ובעד ארץ ישראל השלמה[12] (מאמריו בנושא זה נאספו בספר "כשרון לארץ ישראל"), אך בספרו האוטוביוגרפי "טבע ואדם" שפרסם ב-2012 הבהיר, שלאחר שהבין שלא ניתן לספח בהסכמה את יהודה ושומרון, הוא נסוג מרעיון זה וכי הוא מסכים לפתרון שתי המדינות[13][14].

פרסים ותוארי כבוד

אלון זכה במספר פרסים כהוקרה על עבודתו למען איכות הסביבה ולמען הטבע בישראל:

אלון היה חבר ב-500 Global של UNEP, תואר המוענק מדי שנה למוסדות ולאישים נבחרים על תרומתם המיוחדת לאיכות הסביבה. הוא נכלל בקבוצה הראשונה של מקבלי התואר בשנת 1987. לרגל הגיעו לגבורות, יצא לכבודו בשנת תש"ס הספר "נופי ארץ ישראל - מבחר מאמרים על טבע, נוף וידיעת הארץ", בהוצאה משותפת של "אריאל" והחברה להגנת הטבע.

מספריו

  • פרחי הר וגיא הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1955
  • על פני סיני, בשיתוף עם מיכה ברעם, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשי"ז 1957
  • על העצים ועל האבנים - הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשי"ח
  • אלף בית של ציפורים הוצאת הקיבוץ המאוחד תשכ"א 1961
  • אלף בית של חיות - הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשכ"ה, 1965
  • 77 שיחות על טבע - הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשכ"ח-תשכ"ט (2 כרכים)
  • שבילים במדבר - הוצאת הקיבוץ המאוחד תשכ"ט, 1969
  • עצי בר בישראל, עם יואב ויזל, הוצאת רשות שמורות הטבע וקק"ל, תש"ל 1970
  • סיני - אלבום מצילומי 5 צלמים, הוצאת "שקמונה" חיפה 1972
  • כישרון לארץ ישראל - הוצאת זמורה-ביתן-מודן תשכ"ט 1979
  • פרחים יפים בהר - הוצאת עם עובד, תש"מ
  • פרחים יפים בנגב - הוצאת עם עובד, תשמ"א
  • ישראל - טבע ונוף - הוצאת מודן, תשמ"ב
  • 300 פרחי בר בצבעי הקשת - הוצאת החברה להגנת הטבע, תשמ"ג 1983 - יצא לאור גם בערבית (1992), אנגלית (1993) ורוסית (2006)
  • עץ ושיח, עצים, שיחים ומטפסים של ארץ ישראל, הוצאת החברה להגנת הטבע 1991 - יצא לאור גם בערבית
  • איריסים - משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשנ"ב
  • אלף בית של קיבוץ עם חיתוכי נייר של אראלה הורביץ, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1993
  • יש אריה על העץ חוויות ממזרח אפריקה, מסופרות לילדים - הוצאת "כרטא" 1993
  • אסור להרגיז פיל – הוצאת "כרטא" 1993
  • יופי של סביבה לכיתות ג' ד', ספר התלמיד + מדריך למורה, הוצאת "רכס" והחלה"ט, תשנ"ג 1993
  • אני ואתה נשנה את הסביבה לכיתות ה' ו', ספר התלמיד + מדריך למורה
  • מה יכול ילד לעשות? 25 פעילויות למען איכות הסביבה הוצאת "רכס" והחלה"ט, 1994 - יצא לאור גם בערבית.
  • חי וצומח במדליוני ישראל, עם יעקב שורר - הוצאת החלה"ט תשנ"ד 1994
  • עורב ושמו טוטו הוצאת כרטא, תשנ"ח 1998
  • לטייל עם עזריה אלון הוצאת כרטא תשנ"ח 1998
  • ארץ נהדרת - מדריך כרטא לארץ ישראל - הוצאת כרטא ומשרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשס"א
  • מדריך כרטא - שמורות טבע וגנים לאומיים - הוצאת כרטא, תשס"ג
  • שבעת המינים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשס"ה 2005
  • מדריך כרטא לטיול בין פרחים - הוצאת כרטא, תשס"ז
  • פרחי בר בישראל, הוצאת גולד בנד – תלמה (ללא ציון תאריך)
  • החי והצומח של ארץ ישראל (עורך) - 12 כרכים, הוצאת משרד הביטחון והחברה להגנת הטבע

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

עם מותו

הערות שוליים

  1. ^ עזריה אלון, טבע ואדם, עם עובד
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 עדית זרטל, האיש המציץ על נוף ארצנו, דבר, 19 בספטמבר 1969; המשך
  3. ^ יגאל לב, עמוס מגן על קרן הצבי, מעריב, 23 במרץ 1962
  4. ^ לפי האתר "גפן"
  5. ^ עזריה מן הירוקים, דבר, 25 במרץ 1983
  6. ^ בלי דעות קדומות, מעריב, 19 ביוני 1959
  7. ^ 4 ק"מ של הקלטה - לשעה של שידור, מעריב, 2 באוגוסט 1963
  8. ^ ניצול מי נחל ערוגות, דבר, 3 בספטמבר 1961
  9. ^ הפרחים הללו, מעריב, 18 בינואר 1965
  10. ^ טדי פרויס, אהבת מולדת ב-15 שקל, דבר, 28 במאי 1981
  11. ^ הארץ כולה - אין סתיו, דבר, 20 באוקטובר 1961
  12. ^ עזריה אלון, קרן הצבי, דבר, 10 בנובמבר 1972
    עזריה אלון, זכות קיומה של מדינת ישראל מהי, דבר, 2 בנובמבר 1973
    יחיאל לקט, בדותות על המשמרת, דבר, 18 באוקטובר 1974
  13. ^ אתר למנויים בלבד צפריר רינת, מת עזריה אלון, ממייסדי החברה להגנת הטבע, באתר הארץ, 19 בינואר 2014
  14. ^ אסתר זנדברג, עכבר העיר אונליין, שיחה אחת על טבע ופוליטיקה, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2008
  15. ^ פרס מפעל חיים לאורי דביר ועזריה אלון, באתר ynet, 5 באוגוסט 2008
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0