טכנולוגיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עיינו גם בפורטל

P technology.png

פורטל הטכנולוגיה הוא שער לקשת רחבה של דרכים בהן רותם האדם את הידע המדעי לכלים, מכונות, חומרה, תוכנה, שיטות ומערכות, ולהשפעתם על ההיסטוריה, החברה והכלכלה האנושיים, הסביבה והאקולוגיה.

טכנולוגיהיוונית:טכנו (Τεχνο) = אומנות, לוגיה (Λογία) = תורה; כלומר: תורת האומנות) היא תחום דעת העוסק בחיפוש פתרונות מעשיים כמענה לרצונות וצרכים, תוך ניצול חידושי המדע. טכנולוגיה קשורה במקרים רבים לייצור כלים.

היסטוריה של הטכנולוגיה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – כלים פרהיסטוריים
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – היסטוריה של הטכנולוגיה

אפשר להגדיר את ראשית הטכנולוגיה, מאז שהאדם המציא כלים. הכלים הראשונים שנמצאו להם עדויות הם כלי אבן וכלי עצם פרהיסטוריים.

אחד מהגורמים שגרמו לפיתוחה המואץ של הטכנולוגיה מהמאה ה-20 והלאה, היא יכולת המזעור.

ענפים טכנולוגיים

הטכנולוגיה נחלקת לתחומים רבים, בדרכי חלוקה שונות.

מידת התחכום הדרושה לייצור טכנולוגיות משמשת גם כמדד לרמת ההתפתחות החברתית. ארכאולוגים מסווגים תקופות התפתחותיות לפי מידת תחכום זו. למשל: תקופת האבן, תקופת הנחושת וכיוצא בזה.

טכנולוגיה בחברה ובתרבות

חברות מתחלקות בהתייחסותן לטכנולוגיה לשלוש:

  • תרבויות משתמשות בכלים – תפקידי הכלים:
    • לפתור בעיה קיומית מידית, כמו שימוש בכוח הרוח והמים לצורך טחינת הקמח.
    • לשמש בתרבות, באומנות או בדת. לדוגמה: קתדרלות, יצירת השעון המכני.
    • המייחד את הכלים בחברה שכזו הוא שהכלים לא נועדו לתקוף את החברה שבה נוצרו - לא לפגוע בכבודה וביושרה.
  • תרבויות טכנוקרטיות – תפקידי הכלים:
    • משמשים תפקיד מרכזי בתפיסת העולם של התרבות.
    • הכל צריך לפנות מקום להתפתחות הכלים.
    • החברה ועולם הדימויים בו היא משתמשת הולכים ונכנעים לצרכים של התפתחות זו.
    • הכלים "תוקפים" את החברה ומנסים להפוך לתרבות עצמה.
    • שתי תפיסות העולם המנוגדות - הטכנולוגית והמסורתית חיות יחדיו באי נוחות מתוחה.
  • תרבויות טכנופוליות
    • העולם המסורתי נעלם לצמיתות והשקפת העולם הטכנולוגית המודרנית תופסת את מקומה.
    • הטכנולוגיה מגדירה מחדש את כל ערכי התרבות: מהי דת, מהי אמנות, מהי משפחה, מהי אינטליגנציה, מהי פוליטיקה ומהי פרטיות.
    • טכנופוליה היא טכנוקרטיה טוטליטרית
    • טכנופוליה היא מצב שבו החברה מחפשת את הסמכות בטכנולוגיה, מוצאת את סיפוקה בטכנולוגיה ומקבלת את כל פקודותיה מהטכנולוגיה (ראו גם ספרו של הפילוסוף הצרפתי ז'אק אלול, "המערכת הטכנולוגית")

חוליי הטכנולוגיה

קיימות כמה בעיות חברתיות ונפשיות הקשורות לשימוש בטכנולוגיה, למשל:

  1. הפיכת הטכנולוגיה לערך כשלעצמה, ונטרול כושר השיפוט ההומני לגבי ההקשר הרחב של בעיות היחיד והחברה. על כך כתב זיגמונט באומן, סוציולוג, חוקר תרבות הצריכה הפוסט-מודרנית, כי ”הטכנולוגיה אינה באה לפתור היום בעיות; עצם זמינותה של טכנולוגיה נתונה היא שמגדירה מחדש חלקים שונים של המציאות האנושית כבעיות התובעות פתרון”[1]. לדעת באומן, הפיכת הטכנולוגיה לכל יכולה מלווה במהלך תרבותי מקביל, של ריקון העולם ממשמעות (ניהיליזם). בהקשר של העידן הפוסט-הומניסטי, כונה החלק בטכנולוגיה (למשל רעיונות ה"סינגולריות" של ריי קורצווייל) המבקש להפוך את האדם ליצור "משודרג" ואחר מהאדם המוכר היום, בשם "טכנולוציה"[2].
  2. "טכנופוביה" - הפחד מפני טכנולוגיה (עלול להתרחש במקרה של יחידים שאינם כשירים להשתמש בטכנולוגיות שונות. התוצאה של פחד כזה עלולה להיות "טכנו-סְטְרֶס", דחק – האדם הטכנולוגי יקרוס תחת גודש המידע של עידן המדיה, ולכך התוצאה תהיה קיטוע חברתי, התמוטטות הדמוקרטיה, שקיעה של החינוך וטיפוח הדמגוגים.[3]
  3. התמכרות – סכנת ההשתעבדות לעולם הווירטואלי, על חשבון העולם הממשי, תוך זניחת הקשרי החיים (משפחה, חברים) החיוניים לאושרו של האדם.

טכנולוגיה מידע ותקשורת

התובנות הבאות נוגעות לתקשורת, למערכות תקשורת ולמשמעותן בתור חלק מהעולם הייחודי לאדם.

• יצורים חיים מתקשרים באופנים שונים עם בני מינם ועם יצורים ממינים אחרים. ייחודו של האדם הוא בכך שנוסף על היכולות הבסיסיות הוא פיתח דרכים מורכבות לתקשורת, ובהן השפה המילולית (הדבורה והכתובה).

• בני האדם מעבירים מידע ממקום למקום ומדור לדור, תוך התגברות על מגבלות של מרחק וזמן.

• מערכות התקשורת מרחיבות את היכולת האנושית להעברת מידע ולעיבוד מידע, מגדילות את כמויות המידע הזמין ומשכללות את אופני הצגתו. בכך מאפשרת התקשורת צבירת ידע ופיתוח התרבות האנושית.

תקשורת ההמונים עלולה להיות מגמתית ולהשפיע על החברה באמצעות הצגה מגמתית של מידע.

התרשים הבא מתאר את קשרי הגומלין בין טכנולוגיה, מידע ותקשורת: [1]


מציג התפתחות טכנולוגית חדשנית


"עולם של טכנולוגיה, מידע ותקשורת" ללומדים עם צרכים מיוחדים - חשיבות התחום

תלמידים עם צרכים מיוחדים משתתפים באופן פעיל בחיי החברה והקהילה, ועל כן הם מתמודדים עם סוגיות מורכבות בתחומי חיים שונים: תחבורה, בריאות, עבודה ועוד. בכל הסוגיות הללו יש היבטים של טכנולוגיה, של מידע ושל תקשורת. לכן יש חשיבות מרובה ליכולתם של התלמידים לזהות תופעות ולהבין את השלכותיהן על החברה ועל הסביבה. נוסף על כך, בשל קשיים הנובעים מלקויות תפקודיות, תוכל היכרות מעמיקה עם מכלול נושאים אלה לסייע ללומדים בהתנהלות יעילה ונאותה בקהילה ובחברה. התמצאות בתחומים אלה תסייע לתלמידים:

- להצליח בפעילויות טכנולוגיות שונות ומגוונות כגון: תיכון – מציאת פתרונות לבעיות לפי היכולות של כל תלמידה ותלמיד.

- להצליח באיתור מקורות מידע.

- להצליח בטיפול במידע ובהצגתו, בחילופי מידע ובשיתופי פעולה מוצלחים עם חברים.

שליטה באמצעי תקשורת, כגון דואר אלקטרוני, מרחיבה את יכולת יצירת הקשרים וההשתלבות בקהילה. תרגול דרכים לאיסוף מידע ולארגונו יסייע ללומדים במציאת מענה לבעיות שהוגדרו, בדרך של תיכון ופתרון בעיות. לימוד דרכים להצגת המידע שרכשו, יאפשר ללומדים אופני הידברות יעילים ומגוונים עם עמיתים ועם גורמים בקהילה.

טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי

תוכנית המחקר בתחום הטכנולוגיות המתקדמות והביטחון הלאומי מבקשת לחקור לעומקה את השפעת הופעתן של טכנולוגיות מתקדמות על הביטחון הלאומי במובן הרחב, ובתוך כך היבטים אסטרטגיים וטקטיים בממדים חברתיים, כלכליים, צבאיים ואחרים. במסגרת התוכנית מתבצע מחקר על כלים בלתי מאוישים, מערכות נשק אוטונומיות, רובוטים, בינה מלאכותית, רחפנים, האינטרנט של הדברים וטכנולוגיות נוספות. התוכנית עוקבת אחת התפתחותן של הטכנולוגיות, תפוצתן והשפעתן על יכולת של מדינות לעשות בהן שימוש לצורכיהן – וגם על הצורך של המדינות להתגונן בפניהן, בין אם מפני שימוש בהן על ידי אויב מדינתי ובין אם על ידי גורמים תת-מדינתיים שונים. התכנית עוסקת גם בדילמות שונות העולות מן השימוש בטכנולוגיות או הצורך להתגונן מפניהן, ובתוכן סוגיות משפטיות ומוסריות, כאשר מטרתה המרכזית לייצר המלצות למדיניות בתחומים השונים המשפיעים על הטכנולוגיה ומושפעים ממנה.

בנוסף, התכנית מייסדת את המחקר במכון בתחום הבינה המלאכותית. נושא זה סומן על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי וגורמים אחרים בארץ ובעולם בתור נושא מרכזי שמשפיע ועתיד להשפיע על ביטחונה הלאומי של ישראל ומדינות רבות נוספות. התכנית מבקשת לפתח ולתרום למחקר בנושא, תוך שיתוף פעולה עם חוקרים וגורמים נוספים על מנת לייצר מחקר אינטרדיסציפלינרי, שעל בסיסו ניתן יהיה להמליץ על מדיניות שתסייע לשמר את החוסן ואף להגבירו. [2]

טכנולוגיית בינה מלאכותית ומדיניות

קצב השינוי הטכנולוגי המהיר של זמננו, הכולל בתוכו בין היתר קפיצת מדרגה משמעותית בפיתוח של יישומי בינה מלאכותית, נותן אותותיו בתחומי חיים רבים ומשפיע על הצורך לגבש מדיניות בתחום. הדבר הוביל בשנים האחרונות לצמיחה בתחום מחקרי מדיניות בהקשרי טכנולוגיות מחשוב ובינה מלאכותית. המחקרים עוסקים בתחומים מגוונים כמו יחסים בינלאומיים וביטחון, מרוץ חימוש ומאזן כוחות, סייבר, מוסר ועוד. כמה ממכוני המחקר המובילים בעולם כבר פרסמו מחקרים ומסמכי מדיניות בתחום, ולצידם גם אוניברסיטאות, גורמים ממשלתיים ואפילו חברות מסחריות. ישראל מובילה בפיתוח בינה מלאכותית, אך אינה מובילה במחקרי מדיניות בתחום. למרות הקושי של מחקר המדיניות להדביק את קצב ההתפתחות הטכנולוגית המהיר, בין היתר בגלל אתגרי תקציב, ניכר כי מדובר בכר פורה למחקר מתמשך אודות אתגרים והזדמנויות אשר מצריכים היערכות אישית, חברתית, מדינית ובינלאומית. [3]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ זיגמונט באומן, מודרניות והשואה, תרגם: יניב פרקש, הוצאת רסלינג, 2013, עמ' 303-304
  2. ^ נדב ברמן שיפמן, בדרך לחיסול האדם, מקור ראשון, מוסף "שבת", 9 באוקטובר 2015, כ"ז תשרי התשע"ו, עמ' 16-17 – על שדרוג האדם כבעיה יהודית ואנושית
  3. ^ אריאל גביש, נוקאאוט טכני, באתר www.israelhayom.co.il, ‏05.10.2017
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0