יהדות כף ורדה
_-_CPV_-_UNOCHA.svg)
יהדות כף ורדה היא הקהילה היהודית בכף ורדה, רפובליקה המורכבת מקבוצת איים באוקיינוס האטלנטי, כ-500 קילומטרים מערבית לאפריקה.
היסטוריה
היסטוריונים מסכימים שראשית האוכלוסייה היהודית של כף ורדה בתקופות האינקוויזיציה הספרדית והפורטוגזית עם הרדיפות של יהודים ספרדים ופורטוגזים שלעיתים קרובות נאלצו לכפור ביהדותם או להימלט ממולדתם, או שניהם.[1] במהלך התקופה הקולוניאלית המוקדמת הייתה בכף ורדה הפורטוגזית אוכלוסייה של "לנסאדוס" (שפירושו "הזרוקים") המורכבת מאנוסים גולים ונוצרים חדשים.
כשיהודים הגיעו לראשונה לאי סנטיאגו הם מיד הוכנסו לגטו בבירת כף ורדה, פראיה. למרות מצב זה הם הצליחו להשפיע על התפתחותה של כף ורדה; הם עבדו כסוחרים ובמקרים בודדים כסוחרי עבדים עבור העולם החדש. הנוצרים החדשים הורשו לסחור כל עוד הם לא התחרו במונופולי המסחר הפורטוגלים. עד לשנת 1548 היהודים נשלחו על ידי ממשלת פורטוגל לאי סנטו אנטאו כאסירים וכגולים.
בשנת 1672, הוקם סניף של האינקוויזיציה הפורטוגזית בכף ורדה וכתוצאה ישירה הוחרמו מרכזי מסחר יהודיים. רבים מהנוצרים החדשים הסתירו את זהותם היהודית האמיתית עד לסוף המאה ה-17, כאשר דעכו רעיונות האינקוויזיציה והרדיפה הדתית.[2]
זרם שני של יהודים הגיע לכף ורדה במאות התשע עשרה והעשרים ממרוקו וגיברלטר.[1] היהודים ברחו מרדיפות ובחיפוש אחר הישגים מסחריים. רבים מיהודי מרוקו הגיעו מהערים טנג'יר, רבאט ומוגאדור, והחלו לעבוד בתעשיית הפחם או לסחור בעורות, והתיישבו במיוחד בבואה ויסטה ובמאיו. רבים מהמהגרים הללו היו רווקים והחלו להתחתן עם האוכלוסייה המקומית. קהילות יהודיות החלו לשגשג באיי סנטיאגו, סאו ויסנטה וסנטו אנטאו.
עם זאת, עד סוף המאה ה-20 מרבית הקהילה היהודית עזבה את כף ורדה למדינת ישראל או נטמעה במדינה הקתולית. נותרו ארבעה בתי קברות יהודיים באיי כף ורדה:
- פראיה סיטי, האי סנטיאגו – בית קברות יהודי קטן נפרד.
- העיר פונטה דו סול – האי סנטו אנטאו – מספר רב של קבורות בין יהודיות.
- קמפינאס – פנה דה פרנקה – האי סנטו אנטאו – שש מצבות יהודיות.
- פול, האי סנטו אנטאו – שוחזר ב-1999.
המאה ה-21
בשנת 1994 כוננו יחסי ישראל–כף ורדה. בשנת 1995 הוקמה "אגודת הידידות כף ורדה–ישראל" כדי להחיות את החיים היהודיים באיים. אולם לא נותרו במדינה יהודים ואין קהילה יהודית מאורגנת. אחד האנשים הבולטים בכף ורדה עם מוצא יהודי היה קרלוס אלברטו וואנון דה קרוואלו ויגה, ראש ממשלת הכף מ-1991 עד 2000, שהוא נכדם של מהגרים יהודים מגיברלטר.
כמה צאצאים של האוכלוסייה היהודית המוקדמת יותר יזמו פרויקט בשם "פרויקט המורשת היהודית של כף ורדה"[3] שמטרתו העיקרית היא לשקם את בתי הקברות היהודיים באיים שונים וליצור ארכיון המפרט את אבותיהם היהודים של כף ורדה.
באפריל 2013 הודיע ג'ון וואנון, חבר הנהלה של פרויקט המורשת היהודית, כי הקבוצה, בגיבוי כספי של מלך מרוקו, מתכננת לחנוך מחדש חלקת קבורה בפראיה. ממשלת מרוקו הייתה "מיטיבה גדולה, יחד עם מגוון תורמים יהודים ולא-יהודים אחרים, למאמצים לשמר ולשחזר את אתרי המורשת שלה", לפי נשיאת הארגון קרול קסטיאל השאיפה היא "לכבד את הזיכרון ולחקור את התרומות של המשפחות היהודיות הספרדיות הרבות שהיגרו לכף ורדה ממרוקו וגיברלטר באמצע המאה ה-19".[3] פרויקט זה היה נושא למאמרים בהפורוורד: הוקרה להיסטוריה היהודית של כף ורדה (2009);[4] השבוע היהודי בוושינגטון: שימור נישה יהודית שואפת לכבד את רוחות הרפאים של כף ורדה (2009);[5] ודווח בסוכנות הטלגרפית היהודית: רשויות כף ורדה מקדמות את שימור היהודים (2010)[6][2]
קישורים חיצוניים
- יהדות כף ורדה, באתר היסטוריה יהודית וירטואלית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 לובן, ריצ'ארד. "יהודים בכף ורדה ובאזור חוף גינאה". אורכב מ-המקור ב-25 באוגוסט 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 יהדות כף ורדה, באתר היסטוריה יהודית וירטואלית
- ^ 3.0 3.1 "פרויקט מורשת יהודי כף ורדה".
- ^ גוטמן, נתן (2009). "מכבדים את ההיסטוריה היהודית של כף ורדה". הפורוורד.
- ^ גרינברג, ריצ'ארד (2009). "קבוצת שימור יהודית מבקשת לכבד את רוחות הרפאים של כף ורדה". אורכב מ-המקור ב-26 באפריל 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ קאמפיס, רון (2010). "רשויות כף ורדה מקדמות את שימור היהודים". JTA.
| יהדות אפריקה | ||
|---|---|---|
| צפון אפריקה | אלג'יריה • לוב • מצרים • מרוקו • תוניסיה | 
|
| אחרות | אתיופיה • דרום אפריקה • זימבבואה • מאלי | |
| ראו גם | אבאיודאיה | |
