ירי באזרחים בעקבות זיהוי שגוי
ירי באזרחים בעקבות זיהוי שגוי מתרחש כאשר במצב של מתיחות אזרח מזוהה בטעות כמחבל או כפושע נמלט, ועקב כך נורה למוות. להלן דוגמאות למקרים כאלה במדינות שונות.
בישראל
בישראל, המתאפיינת במתיחות ביטחונית במשך כל שנותיה, אירועו מקרים אחדים של הריגת אזרחים עקב זיהוי שגוי שלהם. דוגמאות:
- ב-27 באוגוסט 1953 שומרי מושב בפרוזדור ירושלים ירו למוות בחולה נפש שזחל בקרבת המושב ולא נענה לקריאות השומרים.[1]
- ב-3 באפריל 1993 ירו חיילי צה"ל למוות בשוטר איתן מסיקה, לאחר שמכוניתו לא עצרה במחסום.[2]
- בשנת 2003 נהרגו שני מאבטחים בדרום הר חברון לאחר שזוהו בטעות כמחבלים.[3] מפקד הפלוגה ביחידת מגלן, שחייליה ירו במאבטחים, הודח מתפקידו.[4]
- ב-11 בנובמבר 2011, בצומת הכבישים שבין בית חג"י לקריית ארבע, ירה כוח צה"ל למוות ברב דן מרצבך כאשר נהג במכוניתו מעתניאל למערת המכפלה, בדרכו לתפילת ותיקין, לאחר שהכוח חשד שמדובר במחבל.
- במהלך הפיגוע בתחנה המרכזית של באר שבע, ב-18 באוקטובר 2015, נקלע למקום הבטום זרהום (ולדה-מיכאל), מבקש מקלט בן 29 מאריתריאה, שהסתנן לישראל כארבע שנים קודם לכן, והיה בדרכו לחדש את אשרת השהייה.[5] הוא זוהה בטעות כמחבל ונורה על ידי שוטר משמר הגבול וחיילת,[6] ולאחר מכן[דרושה הבהרה] על ידי קצין הביטחון של התחנה המרכזית, שהעיד בחקירתו במשטרה כי שמע את זרהום צועק "אללה אכבר".[7] לאחר שזרהום נפצע קשה מהירי ושכב על הרצפה, ביצעו בו ניסיון לינץ' תשעה אנשים על ידי הטחת כיסאות ובעיטות בגופו ובראשו. הוא פונה לבית החולים כעבור 18 דקות ושם מת מפצעיו.[8][9] בניתוח שלאחר המוות שנערך במכון לרפואה משפטית התברר כי הוא נהרג כתוצאה מהירי לעברו, ולא מהתקיפה. בגופו נמצאו שמונה קליעים, שניים מתוכם קטלניים.[10]
בארצות הברית
ב-4 בפברואר 1999 ארבעה שוטרים ירו למוות בניו יורק בסטודנט מגינאה שנחשד בתקיפה חמורה (אנ'). ארבעת השוטרים הועמדו לדין אך זוכו מאשמה. הוריו של ההרוג קיבלו פיצוי של שלושה מיליון דולר על הריגת בנם.
בבריטניה
ב-22 ביולי 2005 שוטרים ירו למוות בלונדון באדם שנחשד כמחבל נמלט (אנ'). התקרית התרחשה שבועיים לאחר הפיגועים בלונדון שבהם נרצחו 56 אנשים.
בהודו
ב-4 בדצמבר 2021, מארב של צבא הודו במדינת נאגאלנד ירה למוות בשישה כורי פחם, לאחר שזיהה אותם בטעות כמורדים. במהומות שפרצו בעקבות זאת נהרגו עוד תשעה אזרחים וחייל אחד.[11]
בקניה
ב-23 באוקטובר 2022 נורה למוות בקניה עיתונאי פקיסטני, לאחר שמכונית שבה נסע לא עצרה במחסום משטרתי, ונחשדה כקשורה לחטיפתו של ילד בניירובי.[12]
הערות שוליים
- ^ חולה רוח שברח נורה בטעות, שערים, 28 באוגוסט 1953
- ^ ירי לעבר כלי-רכב בשטחים על ידי כוחות הביטחון, אתר "בצלם", ינואר 1994
- ^ קלמן ליבסקינד ועמרי אסנהיים, מכת אש, באתר nrg, 4 בפברואר 2005
- ^ מ"פ הודח בעקבות הרג 2 המאבטחים בשוגג, באתר וואלה!, 21 באפריל 2003
- ^ דנה ויילר-פולק, "רצה הגנה - ונרצח": חברי מבקש המקלט שהוכה למוות מתקשים לעכל, באתר וואלה!, 19 באוקטובר 2015
- ^
אלמוג בן זכרי, המשטרה: מבקש המקלט זרהום נורה גם על ידי שוטר מג"ב וחיילת, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2015
- ^ יניר יגנה, הקב"ט שירה באזרח האריתריאי בחקירתו: "הוא אמר אללה אכבר", באתר וואלה!, 24 באוקטובר 2015
- ^ אלמוג בן זכרי, תיעוד הלינץ' בבאר שבע: זרהום הוכה בידי תשעה אנשים וגסס 18 דקות מבלי שטופל, באתר הארץ, 17 בינואר 2016
- ^ הבטום זרהום, באתר משרד ראש הממשלה
- ^ עידו אפרתי, אלמוג בן זכרי, שרון פולבר, המכון לרפואה משפטית: מבקש המקלט האריתריאי מת מהירי ולא כתוצאה מהלינץ' בו, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2015
אלמוג בוקר, הנתיחה קבעה: האריתריאי הפטום זרהום מת מהירי, לא מהלינץ', באתר של "רשת 13", 21 באוקטובר 2015 (במקור, מאתר "nana10")
מתן חצרוני, פרסום ראשון: קורבן הלינץ' מת מהירי, באתר מאקו, 21 באוקטובר 2015 - ^ ynet והסוכנויות, הודו: הרוגים בעימותים עם הצבא אחרי ירי בשוגג באזרחים, באתר ynet, 5 בדצמבר 2021
- ^ Mohammed Yusuf, Kenyan Police Oversight Authority Investigating Journalist's Death, Voice of America, October 24, 2022
