כתיבה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כתיבה על ידי שימוש בעט.

מטרת הכתיבה היא להעביר מידע בשפה כלשהי, כאשר לכל שפה יש מערכת כתב משל עצמה. בהתאם לכך המונח "כתיבה" מתייחס לא רק לפעולה הפיזית של חקיקת האותיות על המצע, אלא גם לחיבור האותיות לכדי מילים ומשפטים עד ליצירת קטע טקסט בשפה כלשהי.

ההיסטוריה של הכתיבה

תחריט של נזיר כותב, המאה ה-15
תלמידים כותבים על גבי לוח.

הכתיבה הופיעה לראשונה במזרח התיכון בסוף האלף הרביעי לפני הספירה, בתחילת תקופת הברונזה הקדומה. הכתיבה התפתחה ממערכת סמלים וציורים שנועדה להעביר מידע ולסייע בהנהלת חשבונות (ספירת יבול, ספירת פרים, מעקב אחרי עונות השנה וכדומה). התפתחות מערכת הכתיבה האמיתית הראשונה מיוחסת לשומר העתיקה והיא כתב היתדות. אחריה התפתחו שיטת ההירוגליפים של מצרים העתיקה וכן כתב בתת-היבשת ההודית. האלפבית הראשון התפתח במצרים העתיקה בסביבות 2000 לפני הספירה. הכתב הסיני התפתח בסביבות 1600 לפני הספירה והכתב העברי בסביבות אמצע האלף השני לפני הספירה.

כיום, כתיבה מקצועית היא גם מקצוע המתייחס לעבודתו של עיתונאי (כתיבת כתבות) ולעבודתו של אמן (כתיבה יוצרת של שירים או סיפורים).

התהליך הקוגניטיבי הכרוך בכתיבה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – כתיבה (תהליך קוגניטיבי)

התהליך הקוגניטיבי האחראי לכתיבה הוא תהליך רב-שלבי המאפשר לכתוב מילים מוכרות וחדשות, לאיית מילים בעל-פה או להקלידן. הנוירופסיכולוגיה הקוגניטיבית משתמשת במודל כתיבת המילה כדי לתאר תהליך זה באמצעות מערכת רכיבים קוגניטיביים כגון המערכת הסמנטית, הלקסיקון הפונולוגי, לקסיקון הפלט האורתוגרפי, או הבאפר הפונולוגי והגרפמי. מודל זה מסייע גם להבנת הסיבות להפרעות כתיבה שונות, אבחונן והטיפול בהן (ראו: דיסגרפיה).

הבעה בכתב

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הבעה בכתב

הבעה בכתב היא היכולת להעביר מידע ומסרים רצויים לטקסט כתוב, כך שיהיו ניתנים לפענוח על ידי אדם אחר בעל יכולת הבנת הנקרא באותה שפה. יכולת ההבעה בכתב מתבססת על יכולת הכתיבה. על כן קשיים בכתיבה יכולים להוביל להנמכה ביכולת של האדם להביע את עצמו באמצעות הכתב.

יצירה עיונית כתובה קצרה יחסית מכונה מאמר ויצירה ארוכה כזו קרויה ספר.

כתיבה מדעית

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מאמר מדעי

מאמר מדעי נכתב על ידי חוקר או קבוצת חוקרים, ומשקף את תוצאותיו של מחקר שבו עסקו. פרסום מאמר מדעי הוא הדרך העיקרית לפרסומו של מחקר בתפוצה רחבה[1] ולכן למאמר יש מקום מרכזי בפעילות המדעית. מאמר מדעי מתפרסם בדרך כלל בכתב עת מדעי, בקובץ המאמרים של כנס מדעי, או בקובצי מאמרים אחרים, כגון ספר שיצא לאור לכבודו של חוקר שהגיע לגיל פרישה. על פי רוב בעת פרסומו מלווה המאמר בתקציר המציג את תמציתו של המאמר ובביבליוגרפיה המכילה את רשימת המקורות שעליהם הוא התבסס.

ראו גם

 לקריאה נוספת

  • גל, ע.רוזנבלום, ש. שנקר, ק. (4 מרץ 1995) כתיבה מרכיבים, הערכה וטיפול דרכי הערכה של מרכיבי הכתיבה ותוצר כתב היד מתוך כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק.
  • בראון, ר. (2001) ללמוד לקרוא ולכתוב- למידה תוא. הד הגן, 66 (2) 30-43.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בחלק ממדעי הרוח פרסום ספרים הוא דרך הפרסום העיקרית. דרכים מקובלות נוספות לפרסום הן פרסום פטנטים, כתיבת ערכים באנציקלופדיות מדעיות, מתן הרצאות והצגת פוסטרים בכנסים מדעיים.
P history.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.