מוזיאון המקווה היהודי בבישהיים
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שימוש | מקווה, ספריה עירוני, ומוזיאון |
| כתובת | Rue nationale, Bischheim |
| מיקום | בישהיים |
| מדינה |
 צרפת |
| מייסדים | ברוך לוי |
| הקמה ובנייה | |
| תאריך פתיחה רשמי | 1650 |
| חומרי בנייה | אבן ועץ |
| קואורדינטות | 48°36′53″N 7°45′19″E / 48.61464304758016°N 7.755253802566563°E |
מוזיאון המקווה היהודי בבישהיים (באנגלית: Bischheim Musée du bain rituel juif) הוא מוזיאון בעיירה בישהיים (צר'), הנמצאת במטרופולין השל העיר שטרסבורג, בצפון מזרח צרפת. בשנת 1650 הבנקאי היהודי ברוך לוי רכש את הבניין ובמרתף שלו הקים מקווה טהרה. בשנת 1977 סווג הבניין על ידי שלטונות צרפת כאנדרטה היסטורית לאומית.
היסטוריה
ערכים מורחבים – יהדות שטרסבורג, יהדות אלזס
הבניין נבנה על ידי סטטמייסטר ז'אק פרדריק בוקלין דה בוקלינסאו, בנו השני של ז'אן-פיליפ בוקלין, כשמחצית ממנו עשוי עץ. בשנת 1650 הבנקאי היהודי ברוך לוי רכש אותו במהלך המהפכה הצרפתית. [1] הוא בנה במרתף הבניין מקווה, על בסיס מעיין תת-קרקעי טבעי שנבע במקום שספק מים זכים למקווה. מקווה בישהיים מהווה דוגמה יוצאת דופן למקוואות.[2] יש המייחסים להיטהרות במקווה חשיבות רבה יותר מבית כנסת בגלל הלכות הטבילה והטהרה במסורת היהודית הקשורות להיגיינה ובמיוחד להיטהרות הנידה החודשית של הנשים.[3]
ב-17 במאי 1977 סווג המקווה כאנדרטה היסטורית.[2] לאחר הוא שוחזר בקפידה.[3] הבניין משמש גם כספרייה העירונית. [1]
תיאור
גרם מדרגות לולייניות עם 48 מדרגות ,[4] מוביל אל הקמרון, שנבנה בסגנון רנסאנס, המתוארך לרבע האחרון של המאה השש-עשרה.[2] גרם המדרגות שופץ לחלוטין. [5] גובהו כ-7.5 מטרים, באמצע הדרך בירידה למקווה נמצאת מלתחה בשטח של כ-7 מטרים רבועים. בקיר ישנן גומחות להצבת נרות או מנורות שמן. בור הטבילה עצמו נחפר באדמת סחף בעומק שמעל ל־8.5 מטרים מתחת לפני הקרקע, שניזון ממי תהום. בתקופות של גשמים עזים סופקו מים צלולים לבור הטבילה. בתקרת הבור המקומרת ישנם שני פתחים המאפשרים להוסיף מים חמים כדי לחמם מעט את 500 הליטרים של מים שהיו בבור הטבילה. גובה המקווה מעל בור הטבילה כ-4 מטרים משפת בור הטבילה.[2]
במוזיאון
חדר דוד זינצהיים (על שם הרב יוסף דוד זינצהיים) [6] של המוזיאון בקומת הקרקע מציג אוסף של חפצי דת ומסמכים יהודיים הקשורים לתולדות יהדות בישהיים. החפצים כוללים ספרי תורה, כד יין לקידוש וחנוכייה. חלק מהחלל משמש להצגת מסמכים וחפצים הקשורים לחייו של אמיל ולדטופל (1837-1915), יליד בישהיים שנחשב לאבי הוואלס הצרפתי, ומי שמונה למנהל מוזיקת המחול של נפוליאון השלישי ב-1865.[2]
קישורים חיצוניים
- מוזיאון המקווה היהודי בבישהיים באתר גוגל Street View - ינו׳ 2023
- אודות מוזיאון המקווה באתר visit.alsace (בצרפתית)
- המקווה בשטרסבורג, 1986 כתב Robert WEYL (בצרפתית)
- המקווה היהודי בבישהיים, 1977, כתב Robert WEYL (בצרפתית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Cour des Boecklin.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 המקווה
- ^ 3.0 3.1 Della Meyers, Kiera Tchelistcheff, Images of Alsace, The Bookworm, 2005, מסת"ב 978-2-9524377-0-7. (באנגלית)
- ^ Musée du bain rituel juif - Bischheim (67), Musées Grand-Est (ב־)
- ^ Le musée du bain rituel juif, courdesboecklin.ville-bischheim.fr (בצרפתית)
- ^ Bischheim - patrimoine juif, histoire juive, synagogues, musées, quartiers et sites juifs, JGuide Europe (בצרפתית)
