תורה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. וכן חסר תוכן על ערכים בתורה. ערך שאמור להיות בין הראשון והעיקריים באנציקלופדיה יהודית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
לימוד תורה בישיבת קול תורה

התורה היא החכמה וההוראות שניתנו לבני ישראל בהר סיני.

מיסודות התורה היא האמונה בייחוד השם התורה מבוססת על מערכת של מצוות מעשיות וקיום ההלכה ,שמקורותיה בתורה שבכתב, ופירושה בתורה שבעל פה.

בתורה יש תרי"ג מצוות, המחולקות לרמ"ח (248) מצוות "עשה" ושס"ה (365) מצוות "לא-תעשה". ישנה חלוקה רוחבית נוספת, בין מצוות שבין אדם לחברו ומצוות שבין אדם למקום.

חלקי התורה

ספר תורה כתוב על קלף, הספר הקדוש ביותר בתורה.
בתורה מספר עצום של ספרי קודש
התורה היא החלק המקודש ביותר בתנ"ך. התורה נכתבו מפי הקב"ה על ידי משה, ונביאים וכתובים נכתבו באמצעות נבואה על ידי נביאים שונים בתקופות שונות.
  • התלמוד - כולל פרשנות למשנה ולתנ"ך ודברי הלכה ואגדה נוספים. הוא נחלק לשני קבצים - התלמוד הבבלי שנערך בקהילה היהודית בבבל, והתלמוד הירושלמי שנערך בגליל, בקהילה היהודית בארץ ישראל. שני התלמודים מבוססים על חומר פרשני והלכתי שהצטבר במשך התקופה בקהילה שבה נערך כל אחד מהם. שני הקבצים כתובים ברובם בשפה הארמית, כל אחד מהקבצים בדיאלקט ארמי מקומי. רוב הלימוד בישיבות נסוב סביב התלמוד (בעיקר התלמוד הבבלי) והמשנה, ובעקבות דיוניו, נכתבו בהמשך ספרי הלכה רבי השפעה, ובראשם השולחן ערוך.
  • השולחן ערוך - ספר הלכה המסכם את כל קובצי הפרשנות והספרים הרבים אשר נכתבו על התלמוד.

יסודי התורה

יסוד הדת היהודית הוא האמונה באל אחד ויחיד

עיקרי האמונה

המפורסמת ביותר היא רשימתו של הרמב"ם הכוללת שלושה עשר עיקרים, ובראשם האמונה באחדות ה' , האמונה בהיותו מופשט ולא גשמי, האמונה בנבואה והאמונה בעליונותה הנבואית של תורת משה. בין העיקרים הנוספים נמצאות האמונות בתחיית המתים, בעולם הבא ובמשיח.

אחד הביטויים המזוהים ביותר עם האמונה היהודית, ביטוי שהוא פסוק בתורה, הוא "שמע ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד" (דברים, ו', ד'). יהודים השתמשו בפסוק זה כביטוי לאמונה בייחוד השם, כאמצעי לזיהוי בפני יהודים אחרים, והשמיעו אותו כאות לדבקותם בתורה, ואף בעת מוות על קידוש השם.

בריאת העולם

בספר בראשית מסופר איך נברא העולם בשישה ימים . בנוסף להם מתואר יום שביעי שבו שבת ה' ממלאכתו. מניין השנים בלוח הוא לבריאת העולם (שנה קודם בריאת אדם הראשון), על-פי חשבון המופיע בספר סדר עולם (ספר שנזכר בתלמוד ומיוחס לרבי יוסי בן חלפתא). השנים נמנות בספרות עבריות, ולפיכך שנת התשע"ו היא השנה ה-5,776 לבריאת העולם, על-פי החשבון הנ"ל.

לפי המתואר בספר בראשית, נברא האדם אחרון ביום השישי, ככתר הבריאה במושלמותו ובתבונתו (בצלם אלקים) ולאחר בריאתו היה יום השביעי יום מנוחה (יום השבת). לאחר חטא עץ הדעת גורש האדם מגן עדן, וכך התחילה שושלת האדם.

על פי חלק מחכמי ופרשני התורה, כגון הרמב"ם וכל חכמי הקבלה, סיפור הבריאה וגן העדן אף הוא בסוד "מעשה בראשית".

הלכה

תשמישי קדושה יהודיים: שופר, יד (המצביע לקריאת התורה) חמישה חומשי תורה, תנ"ך, זוג פמוטים לנרות שבת ויום טוב, קופסה של אתרוג, נטלה (קנקן לנטילת ידיים)
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הלכה

התורה שבכתב המורכבת מחמשת חומשי תורה, וספרי הנביאים והכתובים, והתורה שבעל פה - המשנה והתלמוד, כוללות את ההוראות ההלכתיות של התורה הרבנית, המצוות. עיקר לימוד התורה הוא דיון ופירוש של המצוות. אחרי חתימת התלמוד נכתבו ספרי הלכה הכוללים הלכות ומנהגים בלבד (שלא כמו התלמוד עצמו הכולל גם " אגדתות" - דהיינו סיפורים ועוד דברים שאינם נוגעים להלכה) כמו "ספר הלכות גדולות" שנכתב בתקופת הגאונים, הרי"ף שנחשב לראשון הראשונים ובעקבותיו הרמב"ם, הרא"ש ואחריו בנו ר' יעקב "בעל הטורים" שדעותיהם כולם מסתמכות על דברי התלמוד ומחלוקותיהם נוצרו עקב פירושים שונים בו.

בהיעדרו של בית דין הגדול, מוראה התורה הוא החכם או הרב, האחראי על ניהול הקהילה, על הנהגתה הרוחנית ועל פסיקת הלכה. קיים הדין, בנושאי אישות, גיור וממונות.

בתי מדשות ובתי כנסיות

כולל "ברכת יצחק", מוסקבה
Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – תפילה, בית כנסת, בית מדרש

בתי מדרשות הם המקום המרכזי ללימוד התורה, ובבית כנסת הם המקום להתכנס בו בזמן שלוש התפילות היומיומיות (שחרית, מנחה ומעריב), בשבתות ובחגים מוסיפים עוד תפילה הנקראת תפילת מוסף. בימי שני וחמישי ובשבתות ובחגים קוראים בתורה. לעתים הוא מכונה בשם "בית מקדש מעט", על שם בית המקדש שעד חורבנו היווה מרכז התורה והקדושה בעולם.

.

הערות שוליים