ממלכת גוויניד'

ממלכת גוויניד'
Teyrnas Gwynedd
	סמל שושלת אברפראו אשר שלטה בממלכה.
	; ממלכת גוויניד' (בצהוב) במהלך המאה ה-11.
ממשל
משטר	מונרכיה
שפה נפוצה	וולשית
עיר בירה	דגנווי, קונווי (עד 878); אברפראו, אנגלסי
היסטוריה
הקמה	סיום השלטון הרומי בבריטניה
תאריך	המאה ה-5
פירוק	הקמת נסיכות ויילס
תאריך	1216
ישות קודמת	בריטניה הרומית
ישות יורשת	נסיכות ויילס
דמוגרפיה
דת	נצרות קלטית

ממלכת גוויניד' (בוולשית: Teyrnas Gwynedd; בלטינית: Venedotia) הייתה ממלכה וולשית בימי הביניים אשר שכנה בצפון-מערב ויילס.

הממלכה נוסדה לאחר סיום השלטון הרומי בבריטניה במאה ה-5 ולבסוף הצליחה אף לייסד את נסיכות ויילס בשנת 1216 אשר התקיימה עד לסיפוחה המלא אל תוך אנגליה ב-1542. לאורך ההיסטוריה של הממלכה, לא פעם זכו מלכי גוויניד' בתואר "מלך הבריטונים", זאת כדי להבדיל אותה ממלכות שהוקמו בבריטניה על ידי עמים ושליטים זרים, בעוד שגוויניד' נחשבה לממלכה בריטונית אמיתית.

בארבע המאות הראשונות של הממלכה היא נשלטה בידי בית קונד'ה, שושלטו של המלך הראשון של גוויניד' קונד'ה אפ אדרן. בתקופה זו, ככל הנראה עיר הבירה של הממלכה שכנה בדגנווי עיירה בצפון ויילס (כיום בצפון מחוז קונווי). בשנת 878, התעוררו מאבקי שליטה בין בניו של רודי הגדול ולבסוף אנרוואד אפ רודי זכה בכתר ובכך הקים שושלת חדשה בית אברפראו שעתידה הייתה לעמוד בראש הממלכה לסרוגין לאורך רוב ההיסטוריה של הממלכה. עם עליית השושלת החדשה עיר הבירה של הממלכה עברה לעיירה אברפראו במערב האי אנגלסי, שעל שמה נקראה גם השושלת.

כיום, מחוז גוויניד' משמר את שם הממלכה ההיסטורית, אף על פי שגבולות המחוז קטנים במידה מגבולות הממלכה.

היסטוריה

ייסוד ושושלת קונד'ה (878 - 450)

בסביבות שנת 380 עזבו השלטונות הרומאים את אזור ויילס לאחר שלטון של כ-300 שנים, מה שהשאיר את ויילס ללא מבנה שלטוני וללא הגנה. כתוצאה מכך, בשנים שלאחר העזיבה הרומית, החלו להתבצע פשיטות ותקיפות של שבטים מהאי מאן ומאירלנד, כנגד יישובי צפון ויילס (אשר כונה בלטינית וונדוטיה - Venedotia). לפי המסורת הרווחת, קונד'ה שהיה שליט פיקטי מאזור מזרח סקוטלנד, היגר עם משפחתו לצפון-מערב ויילס כדי להלחם בפשיטות האיריות, להשליט סדר ולהקים שלטון בסגנון בריטנו-רומי יציב.

אף על פי שישנם חוקרים אשר כיום מטילים ספק בסיפור זה, אין ספק שבתקופה הטרום-רומית היה שליט בריטוני רב עוצמה אשר הגיע לאזור וביסס בה ממלכה יציבה. מקור השם גוויניד' נובע ככל הנראה מהשפה האירית והגיע כנראה מההתיישבות האירית הנכבדת באזור. ייתכן ומקור השם מגיע מהמילה האירית פאני (Féni); "אנשים אירים", וייד (Weidh); "אנשי היערות"/"אנשי פרא" או לחלופין מהמילה פיאן (fían); "חבורת מלחמה". הממלכה בשנותיה הראשונות הצליחה להעלים את האיום האירי באזור ולשלב את כל המתיישבים ועמים לתוכה. הנוכחות הרומית המשיכה להתקיים באופן השלטון בממלכה, כאשר המלכים המשיכו להתגאות בשורשים רומאיים, חוקרים שונים מזהים בבירור רוח רומית בגוויניד' הצעירה בין היתר בשימור השימוש בשפה הלטינית וכוחה של הנצרות (שהובאה לבריטניה על ידי האימפריה הרומית). לפי מחקרו של ד"ר בריאן וורד-פרקינס:

רק בשנת 1282, כאשר מלך אנגליה אדוארד הראשון כבש את ממלכת גוויניד', נגמר סופית שלטון האימפריה הרומית בבריטניה. ניתן אף לטעון כי גוויניד' הייתה הפיסה האחרונה של האימפריה, במערב ובמזרח, אשר נפלה לידי הברברים^[1].

בשנותיה הראשונות, הממלכה הייתה קטנה והתרכזה באזור אנגלסי, ארפון (ממזרח למצר מנאי) ורצועת החוף הצפון-מערבית של ויילס. תושבייה הראשונים כללו קהילות נצר לשבט הקלטי ששכן במקום לפני השלטון הרומי בבריטניה; האורדוביקים, לצד מתיישבים ממוצא אירי שהיגרו לאזור צפון ויילס במהלך השנים.

בנו של קוּנד'ה, איניון, הצליח בתקופת כהונתו להשלים את המאבק נגד השבטים האירים באזור אנגלסי ולהביא ליציבות יחסית של הממלכה. קדוואלון המלך השלישי המשיך בביסוס מעמד הממלכה והחל תהליך של התרחבות על בסיס אזורי שליטה וכפרים קטנים יותר סביב הממלכה. היורשים הבאים גוויניד' ומילגווין "הגבוה" המשיכו בביסוס הממלכה והפכו אותה למוכרת יותר באזור, מילגווין נחשב לשליט חזק אך גם אכזרי, הוא כונה "הדרקון של האי" ו-"נסיך-כלב". מותו של מילגווין בשנת 547 הביא למשבר ירושה, כאשר בנו החורג אלידוויר (מממלכת סטרסקלייד בסקוטלנד) טען לכתר לצד בנו הבחור רון. אלידוויר פלש עם צבאו לגוויניד' אך נכשל ונהרג בקרב אל מול צבאו של רון, כתגובה הצבא הפיקטי הרס, שרף ורצח את תושבי גוויניד' לאורך רצועת החוף בארפון (אזור מצר מנאי). בתגובה לכך, צבאו של רון נשלח למרכז סקוטלנד כדי לנקום לבזוז, להרוס ולרצוח את תושבי העיירות של ממלכת סטרסקלייד במרכז סקוטלנד.

ממלכת גוויניד' בשנת 620, תחת שלטונו של קד'פאן אפ לאגו

לאחר מותו של רון, בנו בֶלִי ירש את הכתר בשנת 586 ואחריו לאָגוֹ ב-599. בתקופת שלטונו של לאגו המצב בבריטניה החמיר כאשר כל אזור צפון אנגליה של ימינו נכבש על ידי אנגאלים, שהיו בתהליך של גיבוש ממלכת נורת'מבריה (באזור נורת'מבריה של ימינו). כתגובה לכך, גווינד' התאגדה עם ממלכת פוויס בניסיון להלחם באנגאלים, אך ניסיון זה כשל עם התבוסה בקרב צ'סטר. הקרב ביסס עוד יותר את כוחה של הממלכה האנגלית בצפון והביא לאיבוד שטחים במזרח ויילס לטובתם (בעיקר שטחים סביב צ'סטר, בעוד העיר עצמה נותרה בידיים וולשיות). הסכנה הגדולה ביותר לממלכות הבריטוניות הייתה שכעת ממלכות ויילס היו מנותקות ממלכות הצפון בקאמבריה וסקוטלנד.

למרות התבוסה בצ'סטר והמצב הקשה אל מול ביסוס כוחם של האנגלו-סקסים, נכדו של לאגו קדוולון אפ קד'פאן שעלה לשלטון בשנת 625 הצליח בימי כהונתו להחזיר מהלומה קשה נגד האנגלו-סקסונים ממערב. תחילה ניהל קדוולון מערכה כושלת נגד ממלכת נורת'מבריה ולאחר סדרת קרבות כושלים הוא הוגלה ראשית לאי אנגלסי ובהמשך אף לדבלין באירלנד. שם הצליח קדוולון לגייס צבא ענק, איתו הוא עבר לאי גרנזי שמדרום לבריטניה ומשם הוא פלש לתוך קורנוול ושחרר את התושבים שם מידי פלישה של ממלכת מרסיה. כאשר הביס את הכוחות המרסיאנים, הצליח קדוולון לשכנע את המלך המרסיאני פנדה להקים ברית משותפת ולהלחם ביחד כנגד האנגלו-סקסים בנורת'מבריה. עם כוח צבאי מאוחד, עלה הצבא בפיקודו של קודוולון צפונה ובסדרה של קרבות, השמיד את כוחות נורת'מבריה ואף הצליח לכבוש ולבזוז את עיר הבירה יורק בשנת 633.

קדוולון שלט בממלכת נורת'מבריה לפרק זמן קצר עד שנהרג בקרב ליד חומת הדריאנוס בשנת 634. כתוצאה מהצלחת כיבוש נורת'מבריה ועליית כוחה של גוויניד', קדוולון נחשב לאחד המלכים הברטונים החשובים. בנו 'קד'פיל המתחמק מהקרב' קיבל את הכינוי השלילי משום שמיוחס לו איבוד השטחים שכבש אביו, דעיכת הברית עם הממלכה המרסיאנית (בעיקר כתוצאה ממותו של פנדה) ואף לבסוף שטחי ממלכת גוויניד' הצטמצמו בתקופתו. שלטונו החל תקופה של דעיכה בכוחה, השפעתה וגודלה של הממלכה, בעיקר אל מול ההתבססות האנגלו-סקסית והויקינגית ממזרח.

רודרי הגדול ושושלת אברפראו (1063 - 825)

ממלכת גוויניד' במהלך כהונתו של "רודי הגדול" (844-878).

שושלת קונד'ה הגיע לקיצה ללא בן זכר יורש עם מותו של היוואל אפ רודרי מולווינוג. מי שעלה לשלטון ממלכת גוויניד' היה 'מרווין המנומש' שמקורותיו המדויקים אינם ידועים כיום, אך מעריכים כי הוא אכן נצר לשושלת מלוכה ברטונית עתיקה. ייתכן והוא בנו של ארת'יל "נסיך הבריטונים הצפוניים", הערכה אחרת היא שהוא בנו של גווריאד המלך של האי מאן. עם זאת, רוב החוקרים מסכימים כי אמו אסיל'ט הייתה בת-דודתו היוואל אפ רודי מולווינוג ולכן בכל מקרה היה קשור בדמו למשפחת המלוכה של קונד'ה.

מרווין התחתן עם נסט פרץ' קדאל, אחותו של מלך ממלכת פוויס סינגֶן אפ קד'אל. הוא ייסד את שושלת אברפראו שנקראה כך על שם עיר הבירה של הממלכה באברפראו שבמערב האי אנגלסי. עם מותו של מרווין, עלה בנו 'רודרי הגדול' לשלטון בשנת 844. משום שרודרי היה בן אחותו של מלך פוויס, כאשר זה נפטר ללא בן יורש עברה גם ממלכת פוויס לשלטון מאוחד עם גוויניד' בשנת 855. רודרי עצמו נישא לאנגהרד, אחותו של המלך גוואגון מסייסלוואג (ממלכה קטנה מדרום לגוויניד' לאורך החוף המערבי של ויילס), בשנת 872 רודרי הפך גם למלך סייסלוואג, לאחר שגוואגון טבע למוות ללא יורש זכר. באופן זה של נישואים בין בתי המלוכה, במהלך תקופת שלטונו של רודרי, גוויניד' למעשה יצרה ממלכה מאוחדת שהתפרסה על חצי מויילס.

עם מותו של רודרי בשנת 878 האחדות היחסית של ויילס הופסקה לאור מאבקי ירושה וחלוקה של הממלכה בין בניו של רודרי. בנו הבכור אנרוואד אפ רודרי ירש את הכס של ממלכת גוויניד' וביסס באופן מלא את בית אברפראו ממרכז השלטון באי אנגלסי. עם זאת הקשר שהתבסס בין שושלות הממלכות האחרות לבין בית אברפראו, כמו גם האיחוד שיצר רודרי הגדול, יצרו כעת בסיס לטעון כי למעשה מעל הממלכות הוולשיות ישנו בית מלוכה יחידה המנותק מהממלכות האנגלו-סקסיות המערביות ומאחד ברמה הרעיונית את ממלכות ויילס כישות בריטונית אמיתית ומאוחדת. רעיון זה ימשיך ללוות את תפיסת העולם בגוויניד', מה שלבסוף יתגשם לפרק זמן קצר עם הקמת נסיכות ויילס.

במהלך המאה ה-10 וה-11, הממלכה נשלטה לסרוגין על ידי שליטים מחוץ לבית אברפראו. בשנת 942 המלך אידוואל פואל נפל בקרב ואת מקומו תפס היוואל, מלך דהיוברת' (ממלכה מדרום-מערב ויילס), אשר הגלה את בניו של אידוואל. רק בשנת 950 עם מותו של היוואל הוחזר בית אברפראו לכס השלטון. בשנת 1039, מלך פוויס גריפיד' אפ ל'ואלין תפס את שלטון הממלכה ובמהלך שנות כהונתו הצליח גם למלוך על כל ממלכות ויילס, כך שבשנת 1055 כל ויילס הייתה למעשה מאוחדת תחת שלטונו. בתקופה זו ויילס הפכה לאיום ממשי על אנגליה ממערב, לבסוף הוא נרצח על ידי אנשיו שחתרו תחתיו והגיעו להסכם עם האנגלים, כחלק מהסכם זה השליטה בממלכת ניתנה לבנו בלאד'ין אפ סינפין בשנת 1063.

התקופה הנורמנית (1154 - 1066)

ערך מורחב – ממלכת אנגליה הנורמנית

בזמן הכיבוש הנורמני של אנגליה, גם ממלכת גוויניד' הייתה שרויה בתקופה של חוסר יציבות. תרהירן אפ קראדוג עלה לשלטון בשנת 1075, בן דודו של בלאד'ין אפ סינפין אשר כאמור קיבל את כס הממלכה מידי האנגלים. אך גריפיד' אפ סינאן טען לכתר ממקום גלותו באירלנד, הוא היה נכדו של לאגו אפ אידוואל משושלת אברפראו שמלך בשנים 1039–1023. לבסוף בשנת 1081 הצליח גריפיד' להביס את תרהירן בקרב בו הוא גם נהרג, וכך חזרה שושלת אברפראו עם גריפיד' בכס הממלכה.

ל'ואלין הגדול ונסיכות ויילס העצמאית (1282 - 1195)

ערך מורחב – נסיכות ויילס

בשנת 1195 עלה לשלטון ל'ואלין אפ לורוורת', לאחר שנאבק בשני דודיו שמלכו על שני חצאים של ממלכת גוויניד', עד לשנת 1200 הממלכה כולה הייתה יציבה ותחת שלטונו. הוא ביסס קשרים טובים עם מלך אנגליה ג'ון, מה שאיפשר לו לספח את ממלכת פוויס הדרומית תחת שלטונו כאשר מלכה נשבה בידי האנגלים.

מלכים ונסיכים שליטי הממלכה

סמל	שם	כינוי	שנים	הערות
בית קונד'ה
	קונד'ה אפ אדרן (Cunedda "Wledig" ap Edern)	קונד'ה הקיסר	~460-~450	לפי המסורת הגיע עם משפחתו מסקוטלנד כדי להשליט סדר באזור.
	איניון אפ קונד'ה (Einion "Yrth" ap Cunedda)	איניון הפזיז	~480-~470
	קדוולון אפ איניון (Cadwallon "Lawhir" ap Einion)	קדוולון יד ארוכה	~534-~500
	מילגוון אפ קדוולון (Maelgwn "Hir" ap Cadwallon)	מיילגוון גוויניד'	~547-~520
שושלת מילגוון גוויניד'
	רון אפ מיילגוון (Rhun "Hir" ap Maelgwn)	רון הגבוה	~580-~547
	בלי אפ רון (Beli ap Rhun)	‏	~599-~580
	לאגו אפ בלי (Iago ap Beli)	‏	~616-~599
	קד'פן אפ לאגו (Cadfan ap Iago)	‏	~625-~613
	קדוולון אפ קד'פן (Cadwallon ap Cadfan)	‏	~625-634
	קדפ'יל אפ סינפד'וו (Cadafael "Cadomedd" ap Cynfeddw)	קד'פיל המתחמק מהקרב	655-~634
	קד'וולאדר אפ קדוולון (Cadwaladr "Fendigaid" ap Cadwallon)	קאד'וולאדר המבורך	~682-~655
	אידוואל אפ קד'וולאדר (Idwal "Iwrch" ap Cadwaladr)	אידוואל היחמור	~720-~682
	רודרי אפ אידוואל (Rhodri "Molwynog" ap Idwal)	רודרי הקירח והאפור	~754-~720
	קראדוג אפ מיריון (Caradog ap Meirion)	‏	~798-~754
	סינאן אפ רודרי (Cynan "Dindaethwy" ap Rhodri)	‏	~798-816
	היוואל אפ רודרי מולווינוג (Hywel ap Rhodri Molwynog)	‏	816-825	אם מותו, ללא בן זכר יורש הופסקה שושלת קונד'ה.
בית מנאו
	מרווין אפ גוריאד (Merfyn "Frych" ap Gwriad)	מרווין המנומש	825-844
	רודרי אפ מרווין (Rhodri "Mawr" ap Merfyn)	רודרי הגדול	878–844	בניו נלחמו על הירושה, מה שפיצל את השושלות ויצר למעשה שושלת חדשה "אברפראו", הנקראה כך על שם מקום מושב המלך באנגלסי.
בית אברפראו
	אנרוואד אפ רודרי (Anarawd ap Rhodri)	‏	878–916
	אידוואל אפ אנרוואד (Idwal "Foel" ab Anarawd)	אידוואל הגיבור	942–916
	הואוול אפ קדאל (Hywel "Dda" ap Cadell)	הואוול הטוב	950–942	הבן השני של "רודי הגדול", אינו שייך לשושלת אברפראו.
	יאגו אפ אידוואל (Iago ab Idwal)	‏	979–950	חזרה לשושלת אברפראו.
	יואף אפ אידוואל (Ieuaf ab Idwal)	‏	969–950
	קדוולון אפ יואף (Cadwallon ab Ieuaf)	‏	986–985
בית דינפוור
	מראדוד' אפ אווין (Maredudd ab Owain)	‏	999–986	בית דינפוור לוקח שליטה על הממלכה
בית אברפראו
	סינאן אפ הוואל (Cynan ap Hywel)	‏	1005–999	חזרה קצרה של בית אברפראו
	אייד'אן אפ בלגוריד (Aeddan ap Blegywryd)	‏	1018–1005	אציל זוטר הלוקח שליטה (לא מבית ארברפראו).
בית רוד'לאן
	ל'ואלין אפ סיסיל (Llywelyn ap Seisyll)	‏	1023–1018	בית רוד'לאן מגוויניד' התחתונה לוקח שליטה על הממלכה
בית אברפראו
	לאגו אפ אידוואל אפ מוריג (Iago ab Idwal ap Meurig)	‏	1039–1023	חזרה קצרה של בית אברפראו
בית רוד'לאן
	גריפיד' אפ ל'ואלין (Gruffydd ap Llywelyn)	‏	1063–1039	בנו של ל'ואלין לוקח את השלטון
בית מת'רפאל
	בלאד'ין אפ סינפין (Bleddyn ap Cynfyn)	‏	1075–1063	שושלת מת'ראפל מפוויס "מקבלת" מידי האנגלים את השלטון על גוויניד'
	תרהירן אפ קראדוג (Trahaearn ap Caradog)	‏	1081–1075
בית אברפראו
	גריפיד' אפ סינאן (Gruffydd ap Cynan)	‏	1137–1081	חזרה של בית אברפראו לכס השלטון
	אווין גוויניד' אפ גריפיד' (Owain Gwynedd ap Gruffydd)	‏	1170–1137
	הוואל אפ אווין גוויניד' (Hywel ab Owain Gwynedd)	‏	1170	נרצח על ידי אחיו הצעיר דוויד' בקנוניה להחליפו בשלטון
	דוויד' הראשון (Dafydd ab Owain Gwynedd)	דוויד' המנשל	1170-1195	עלה לשלטון על ידי רצח אחיו וגם הוא הוחלף בשנת 1195.
	ל'ואלין אפ לורווארת (Llywelyn "Fawr" ap Iorwerth)	ל'ואלין הגדול	1195-1240	לאחר איחוד חלקי בממלכות ויילס בשנת 1214, הוקמה נסיכות ויילס ול'ואלין הגדול הפך לנסיך ויילס הראשון (אם כי לא באופן רשמי).
	דוויד' אפ ל'ואלין (Dafydd ap Llywelyn)	דוויד' השני	1246–1240	הראשון להיות מוכר באופן רשמי בתור נסיך ויילס.
	אווין אפ גריפיד' (Owain "Goch" ap Gruffydd)	אווין האדום	1246-1255	לא הוכר באופן רשמי.
	ל'ואלין אפ גריפיד' (Llywelyn ap Gruffydd)	ל'ואלין האחרון	1246-1282	השני להיות מוכר באופן רשמי בתור נסיך ויילס.
	דוויד' אפ גריפיד' (Dafydd ap Gruffydd)	‏	1282-1283	לא הוכתר, אך טען לכתר.