משפחת אבודיינטה
מִשְׁפַּחַת אַבּוּדִיֶנְטֶה (נכתב גם אוֹבֵּידִיֶנְטִי) הייתה משפחת אנוסים ממוצא פורטוגלי שהיגרה בראשית המאה ה-17 מליסבון והתיישבה באמסטרדם, ובהמשך בהמבורג ובהולשטיין. המשפחה חזרה ברובה לחיק היהדות, ובני המשפחה אף היו פרנסים ורבנים בקהילותיהם. אחדים מבני המשפחה אימצו את רעיונותיו של שבתי צבי. חלק מבני המשפחה היגרו ללונדון ולמושבות האנגליות באיי הודו המערבית הבריטיים, שם נשאו את השם גדעון אבודיינטה, על שם אבי המשפחה, ואף גדעון בלבד, עסקו במסחר של עלי טבק וקנה סוכר. מתוך ענף זה יצא הלורד ארדלי וחבר בית הלורדים הראשון ממוצא יהודי.
בן משפחת אבודיינטה המוקדם ביותר שמוכר למחקר הוא גדעון אבודיינטה, אשר היגר עם משפחתו בראשית המאה ה-17 לאמסטרדם, שם חזרו לחיק היהדות.[1] לגדעון אבודיינטה ואשתו, יעל, נולדו שבעה ילדים: משה, אברהם, שמשון, נתנאל, פחדיאל, עמנואל ואסתר.
בני משפחה בולטים
משה בן גדעון אבודיינטה
ערך מורחב – משה בן גדעון אבודיינטה
היה משורר ומדקדק עברי שפעל באמסטרדם ובהמבורג, ולתקופה מסוימת גם בגליקשטאדט. כתב את ספר הדקדוק Grammatica Hebraica בפורטוגזית, ובו שיבץ משיריו כדוגמה לסגנונות שירה שונים. עוד חיבר את היצירה "אבני שהם" הבנויוה מ-102 אוקטבות, שכל אחת מהן היא שיר חוכמה ומוסר, ואת הספר "ווי העמודים ושירים" ושירים לעת מצוא. אוסף הדרשות השבתאיות שתרגם "Fin de los Dias" הוחרם על ידי פרנסי קהילות המבורג ואמסטרדם.
גדעון בן משה גדעון אבודיינטה
נקרא על שם סבו, ובדומה לאביו, כתב שירים. כתב שיר הלל על המחזה "אסירי התקווה" מאת יוסף דה לה וגה.
רעואל בן משה גדעון אבודיינטה
נקרא על שם סבו מצד אמו, ומוכר גם בשמו האנגלי רולנד גדעון (Rowland Gideon). הצטרף לבני משפחתו באיי הודו המערבית הבריטיים, שם עסק במטעי קנה סוכר, תחילה בברבדוס, ובהמשך באנטיגואה ובנוויס. בהמשך עבר ללונדון והיה לאיש עסקים מצליח. שימש גבאי בית הכנסת בוויס-מרקס.
שמשון גדעון
בנו של רולנד גדעון. היה בנקאי ופילנתרופ בלונדון בתקופה הג'ורג'יאנית. תמך בדיכוי המרד היעקוביטי של 1745 מצד בית הנובר והמפלגה הוויגית, דבר שקירב אותו לשלטון האנגלי, אשר לימים תמך באזרוח היהודים באנגליה.
שמשון גדעון הצעיר (שמשון ארדלי)
בנו של שמשון גדעון, נקרא גם שמשון ארדלי (Sampson Eardley), הברון הראשון מארדלי, היה בנקאי, פוליטיקאי טורי והאדם הראשון ממוצא יהודי שקיבל תואר אצולה בריטי. אמו לא הייתה יהודייה והוא הוטבל לנצרות וגדל כנוצרי אנגליקני, דבר שאפשר את קבלת תואר האצולה.
אברהם בן גדעון אבודיינטה
היה תלמיד חכם ומקובל, חבר בישיבת "ישועות משיחו" באמסטרדם. יחד עם 23 מבני הישיבה פרסם מכתב בשנת 1666 ובו דברי הלל לשבתי צבי כמשיח. הצטרף לקבוצה קטנה של יהודים ספרדים מהמבורג שהיגרו לברזיל ההולנדית, שם היה פעיל בתחום המסחר בסוכר. היה חבר בקהילה היהודית ברסיפה, ולאחר כיבושה של פרנמבוקו בידי הפורטוגלים התיישב בברבדוס.[2]
דניאל אבודיינטה
כתב סונטה בספרדית בזכות הספר Grammatica Hebraica שחיבר אחיינו וכהקדמה לו.
יהודה אבודיינטה
ייתכן שהיה בנו של דניאל אבודיינטה.[1] הביא לדפוס את הספר "אור טוב", מילון עברי-ספרדי לנוער, בשנת 1675.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ריצ'רד גוטהייל ומאייר קייזרלינג, אבודיינטה, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- ^ מיכאל שטודמונד־הלוי, לא בן ואב ואח ינהלוני: משפחתו של גדעון אבודינטה בקריביים, בתוך: בדרך אל המודרנה שי ליוסף קפלן, עורכים: אבריאל בר־לבב, דב סטוצ'ינסקי, מיכאל הד. מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, ירושלים, תשע"ט, עמ' 215–236.
