משפחת קיש
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משפחת קִישׁ (בגרמנית: Kisch) הייתה משפחה יהודית בולטת שנדדה במאה ה-16 מהעיירה כיש (Chiesch) במערב בוהמיה (כיום חִישֶה (אנ') בצ'כיה), מקור שם המשפחה,[1] והתיישבה בשלהי המאה ה-17 בפראג (אז תחת שלטון האימפריה הרומית ה"קדושה" של בית הבסבורג). כשגרשה הקיסרית מריה תרזה את היהודים מפראג ב-1744 הגיעו בני המשפחה להולנד וממנה לאנגליה, שבה שימשו בממשל המקומי ובמושבות, והיו פעילים בחיי הקהילה במקומות בהם התגוררו.[2][3] המשפחה החזיקה במשך כ-200 שנים ברישיון לניהול בית המרקחת היחיד ברובע היהודי בפראג.[2]
בין בני המשפחה הידועים:
- אברהם קיש (Abraham Kisch; 1725–1803[4]) – רופא, ואחד ממוריו של משה מנדלסון; נולד בפראג במחצית הראשונה של המאה השמונה עשרה (1720?); נפטר ב-5 ביוני 1803. כשאר יהודי פראג נאלץ לעזוב את עיר הולדתו ב-1745, עקב צו הגירוש של היהודים של הקיסרית מריה תרזה, והוא נסע לגרמניה. במהלך שהותו בברסלאו הוא הקים שם "חברה קדישא" ובית חולים, שניהם עוצבו לפי מודל של מוסדות דומים בפראג. משם נסע לברלין, שם השלים את לימודיו בהדרכתו של אהרון גומפרץ; בברליו הוא לימד את משה מנדלסון לטינית. בשנת 1749 הוא קיבל מאוניברסיטת האלה את תואר דוקטור לפילוסופיה (.Ph.D), ובאותה שנה את התואר "דוקטור לרפואה" (.M.D) עבור עבודת הדוקטורט שלו, "Theoria et Therapia Phthiseos Pulmonalis" (תאוריה וטיפול בשחפת).
בינתיים אפשרה הקיסרית מריה תרזה ליהודים לחזור לפראג, קיש נבחר לרופא של הקהילה ולמנהל בית החולים מייזל. הוא החזיק במשרות אלו עד 1763.[1] - יוסף חנוך קיש (Joseph Enoch Kisch; 1804–1884[5]) היה מחנך שיסד את בית הספר הפרטי המודרני הראשון ברובע היהודי בפראג.[2]
- חנוך קיש (Enoch Heinrich Kisch; 1841–1918) – בנו של יוסף קיש, בלנאולוג וגינקולוג ממפתחי ענף מרחצאות המרפא בבוהמיה.[2]
- אלכסנדר קיש (Alexander Kisch; 1848–1917) – בנו של יוסף קיש ואחיו של חנוך, רב וחוקר. הרב היחיד שקיבל באימפריה האוסטרו-הונגרית מינוי ממשלתי כפרופסור לדת וכמפקח על חינוך דתי.[2]
- אגון קיש (Egon Erwin Kisch; 1885–1948) – עיתונאי וסופר צ'כי-יהודי ממוצא אוסטרי שכתב בגרמנית.
- ברונו קיש (Bruno Zacharias Kisch; 1890–1966) – קרדיולוג ופיזיולוג ניסויי ומייסד שותף של האגודה הגרמנית לחקר הלב וכלי הדם.
- גידו קיש (Guido Kisch; 1889–1985) – היסטוריון של המשפט וחוקר תולדות עם ישראל.
- הרמן מייקל קיש (Hermann Michael Kisch; 1850–1942) – בנו של אלכסנדר קיש, הוא התחנך בטריניטי קולג' באוניברסיטת קיימברידג', והצטרף ללשכת עורכי הדין בשנת 1883. הצטרף לשירות המדינה ההודי (אנ') בשנת 1873, מונה לתת-מזכיר של ממשלת בנגל, וסייע בעבודת הסיוע בבנגל במהלך הרעב החמור בביהאר ב-1874 (אנ'), ובמדראס ברעב הגדול של השנים 1878–1876 (אנ'). ב-1884 מונה כמנהל הדואר הכללי של בנגל, וארגן את התפקידים למערכת סיקים (אנ') (כיבוש סיקים מטיבט) של 1888. הוא ייצג את הודו בקונגרס הדואר הבינלאומי של וינה, 1891, ובקונגרס שהתקיים בוושינגטון די. סי. ב-1897. הוא השתתף, באותה התפקיד, גם בוועידת הדואר של הפני הקיסרי (Imperial Penny Postage Conference) בלונדון ב-1898.[1]
הוא חזר לאנגליה ב-1904 והיה פעיל בעניינים יהודיים. מכתביו, "ויקטוריאני צעיר בהודו" (A Young Victorian in India), נערכו על ידי בתו אתל ופורסמו ב-1957.[3] - פרדריק קיש (Frederick Hermann Kisch; 1888–1943) – בנו של הרמן קיש. איש צבא יהודי-בריטי ומנהיג ציוני.
- יואב קיש (נולד 1968) – נכדו של פרדריק קיש, טייס קרב לשעבר, חבר הכנסת ושר מטעם הליכוד.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 KISCH: האנציקלופדיה היהודית
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הערך קִישׁ באנציקלופדיה העברית, כרך כ"ט עמודים 691–692
- ^ 3.0 3.1 על הענף האנגלי של משפחת קיש אפשר לקרוא ב-KISCH
- ^ Gad Freudenthal, Samuel S. Kottek, Mélanges d'histoire de la médecine hébraïque: études choisies de la Revue dh́istoire de la médecine hébraïque (1948-1985)
- ^ ORVOSTÖRTÉNETI KÖZLEMÉNYE COMMUNICATIONES D E HISTÓRIA ARTI S MEDICINÁÉ
