מתי (אלבום)
| אלבום אולפן מאת מתי כספי | |
| יצא לאור | מרץ 1993 |
|---|---|
| הוקלט | יולי–אוגוסט 1992 |
| סוגה | רוק פופ, מוזיקה ישראלית |
| שפה | עברית |
| אורך | שגיאת תסריט: הפונקציה "אורך" אינה קיימת. |
| חברת תקליטים | הד ארצי |
| הפקה | מתי כספי |
מתי הוא האלבום ה-13 של המוזיקאי והזמר הישראלי מתי כספי, שיצא בשנת 1993.
האלבום הוא אלבומו האחרון של מתי בטרם צאתו לעשייה מוזיקלית בארצות הברית למספר שנים.
על מנת לשמור על אחידות סגנונית בכתיבת הטקסטים ולאור שיתוף הפעולה ארוך השנים ביניהם, ביקש כספי מאהוד מנור לכתוב את כל המילים לאלבום. מנור בחר לכתוב על מתי עצמו באלבום זה. רוב השירים מתעדים את הקשיים האישיים בהם היה נתון כספי באותה תקופה. מוטיב הכלא חוזר במספר שירים באלבום כמו "קולו של הכאב" ו"אל תבכי בשבילי". כמו כן מוטיב נוסף הוא טיפות הגשם המופיע בעטיפה האחורית ובתמונת האמצע, והוא בא לבטא את סערת הנפש בה היה נתון מתי במהלך העבודה על האלבום.
בין השירים הבולטים באלבום ניתן למנות את ארבעת השירים הפותחים: 'מי אמר לך שאני מלאך' שעוסק בכספי כאדם "בשר ודם". השיר זכה לקבלת פנים אוהדת ומהווה מעמודי התווך בהופעותיו של כספי. כמו כן בלטו השירים: "שדה התעופה" (שכקודמו יצא כסינגל לרדיו וזכה להשמעות רבות), "בפסנתר", ו"בלילות העיר".
כבאלבום "אחד לאחד", באלבום זה השירים השמחים יותר פחות בולטים אבל קיימים כמו "עוד לא הייתי בספרד" ו"מוכה ירח". אך בשונה מהאלבום "אחד לאחד", בו הושם דגש על מינימליזם בהפקה, באלבום זה בחר כספי לשלב נגני כלי מיתר מחברי התזמורת הפילהרמונית הישראלית והרכב רחב של כלי נשיפה שכלל בין היתר את פטר ורטהיימר וניצן עין הבר בסקסופונים, וכן שמונה זמרי קולות רקע אחרים.