ניתוב לשוני פיזיולוגי
ערך זה עוסק בטכניקה פסיכולוגית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ניתוב לשוני פיזיולוגי (בקצרה: נל"פ, או, נלפ; באנגלית: Neuro-linguistic programming, בקיצור NLP, בתרגום חופשי: תכנות נוירולוגי לשוני) היא שיטה פסודו-מדעית המציעה מגוון טכניקות ומיומנויות שמטרתן יצירת השפעה ושינוי במחשבות, רגשות והתנהגויות ודרך זה שינוי של הרגלים, דפוסים ואוטומטים (Programming) ורתימתם להשגת תוצאות רצויות. השיטה שואפת לשינוי ושיפור התקשורת הבין-אישית והתוך-אישית. השיטה פותחה בארצות הברית בשנות ה-70 וכיום נעשה בה שימוש טיפולי, עסקי ובסדנאות וספרים לאימון אישי ושיפור עצמי.
השיטה מבוססת על השערות שלא הוכחו מחקרית ובכך מהווה פסאודו-מדע[1].
בשנת 2019 קבוצת מחקר בריטית ביצעה סקירה מקיפה על השיטה. במחקרם נסקרו 40 מאמרים שונים. תוצאות המחקר היו שהבסיס המדעי עליו השיטה עומדת רעוע. והם אינם מהססים לומר כי כל מי שיש לו עניין באימון פסיכולוגי מבוסס ראיות מדעיות, טוב שיתעלם משיטת ה-NLP[1]. סקירה שיטתית נוספת שבוצעה על 10 מחקרים פורסמה בשנת 2012 על ידי קבוצת מחקר בריטית אחרת. קבוצת המחקר הגיעה למסקנות כי הממצאים התומכים בשיטה דלים, וסיכמה בהקשר לתקצוב טיפולי NLP בבריטניה כי: "כיום אין מספיק ראיות התומכות בהקצאת משאבים של שירות הבריאות הלאומי עבור NLP מעבר למטרות מחקר בנושא.[2]"
הגדרה ל-NLP
ל-NLP הגדרות רבות והוא כולל תהליכים מגוונים הנעזרים בחלק המוחי (נוירולוגי), הלשוני (לינגוויסטי) והתכנות (האופן בו מאורגן המידע במוח).
- N- neuro- עיצבי (פיזיולוגי) תהליכים נוירולוגיים במוח שתפקידם לקלוט שדרים מכלל החושים (ראייה, שמיעה, מישוש, ריח וטעם) לעבדם ולתרגמם לחוויות. בנוסף הכוונה ב Neuro היא למחשבות, רגשות והתנהגויות אשר באים לידי ביטוי במערכת הנוירולוגית של האדם.
- L- linguistic- לשוני בעזרת ניתוח של דגמים לשוניים המבוטאים בתקשורת מילולית (וגם לא מילולית), ניתן לזהות את הפעילות המוחית (N). לדוגמה: יש אנשים שיאמרו: אני רואה שזה לא ילך. אחרים יאמרו: אני מרגיש שזה לא ילך. הבדלים מסוג זה מצביעים על סגנון שונה של עיבוד נתונים נוירולוגי ומרמזים גם על תהליכי החשיבה האינדיבידואליים. בנוסף הכוונה היא לדרכי התקשורת השונים המילוליים והלא-מילוליים.
- P- programming- תכנות (ניתוב) ניתן לארגן את תוצאות הניתוח של הפעילות המוחית (N) והלשונית (L) ולבנות לפיהן תוכנית טיפולית (P). התוכנית תורכב משלבים ותכלול הגדרת מטרות ותכנון הדרכים להשגתן. בנוסף הכוונה היא לדפוסי התנהגות, הרגלים ואוטומטים של האדם.
הגדרות נוספות:
- חקר המבנה של החוויה הסובייקטיבית
- חקר המצוינות
- כיצד התקשורת (L) משפיעה על מחשבות, רגשות והתנהגויות (N) ודרך זה כיצד לשנות אוטומטים, הרגלים ודפוסים (P)
היסטוריה
ה-NLP פותח בארצות הברית בשנות ה-70 של המאה ה-20 על ידי ריצ'רד בנדלר(אנ') ופרופסור ג'ון גרינדר(אנ') שניסו לפצח את חידת המצוינות האנושית, ולבחון מדוע מטפלים אשר נחשבו מומחים בתחומם ואשפי תקשורת מסוימים מצטיינים בתחומם. הם הניחו שאם יצליחו לבודד את מרכיבי התקשורת של אותם מצטיינים, יהיה בידיהם המפתח לשיפור התקשורת. הם דגמו תחילה ארבעה אישים בולטים בארצות הברית בתקופה זו. ד"ר מילטון אריקסון – אבי ההיפנותרפיה המודרנית, ד"ר וירג'יניה סטיר – עובדת סוציאלית ומייסדת תחום התרפיה המשפחתית, פריץ פרלס – אבי תרפיית הגשטלט וגריגורי בייטסון – אנתרופולוג נודע.
תחילה הם תיעדו את אופן פעולתם. צילמו וראיינו את הארבעה ואת מטופליהם. לאחר שלב איסוף הנתונים הראשוני הם החלו לחפש דגמים החוזרים על עצמם. בשלב זה הם ניסחו את הנחות היסוד הראשונות של ה-NLP והוציאו לאור את ספרם "The structure of Magic I".
גרינדר ובנדלר החלו לפתח את המודל וליצור תהליכים טיפוליים קצרי מועד. בתוך זמן קצר החלה שיטתם להתפרסם, תחילה ברחבי ארצות הברית ואחר כך גם בשאר העולם. כארבעים שנה לאחר שנוצר המודל השיטה הפכה לתעשייה שלמה, ועקרונותיה מועברים בעזרת עשרות סדנאות, כנסים, ספרים וקלטות. במהלך השנים פותחו שיטות שונות המשתמשות בעקרונות ה-NLP לסיוע בתחום העסקים, לספורט, אומנות הפיתוי, מכירות ולכישורי משא ומתן.
הנחות היסוד של ה-NLP
המפה שונה מהשטח – הנחת יסוד בסיסית זו טוענת שהשטח - העולם האובייקטיבי הוא בלתי ניתן לתיעוד. כל אדם קולט ומפרט את העולם (השטח) באופן ייחודי, לכן לכל אדם יש מפה ייחודית (סובייקטיבית) בנוגע למציאות. בעיות רבות בתקשורת נוצרות בשל ההנחה המוטעית שניתן לתעד את המציאות באופן נכון (האופן בו אני קולט זאת) ושאר האנשים מעוותים את המציאות. כשמבינים שמדובר בראות סובייקטיבית, מפסיקים להתווכח ומתחילים להיפתח לשונות שיש בין הדעות והאנשים השונים. קבלה זו אין משמעותה הסכמה עם הצד השני, אלא הבנה שהמציאות מקבלת פרושים שונים בקרב אוכלוסיות ובקרב פרטים שונים. כך הוא הדבר בין הורים וילדים, בין גברים ונשים, בין אסיר לסוהר וכדומה.
לפי ה-NLP ניתן ללמוד "להיכנס לנעליו" של האחר ולראות לרגע את "המפה" שלו. היכולת לראות את "המפה" של האחר מאפשרת פתיחות, קבלה ושיפור התקשורת.
באמצעות שיחה ניתן להשפיע על מערכים נוירולוגיים - בהתבסס על מחקרים שבחנו את השפעות הסוגסטיה במהלך טראנס היפנוטי בתחומי ההיפנוזה הקלינית, נראה שמעגלים מצומצמים של נוירונים שפעילים ברפלקסים כמו כיווץ שרירים כתוצאה מכאב, מושקטים באופן יחסי כתוצר מהרדמה בהיפנוזה[דרוש מקור]. מכך הוכחה יכולת לניתוב נוירולוגי לשוני[דרוש מקור]. ה-NLP מתבסס על כך בטיפול באלרגיות ושימוש בתחושות גופניות וקישורם לצורכי הטיפול.
ה-NLP עוסק בתהליכים מובנים לטיפול בבעיות. חלק מהתהליכים מתאימים לעבודה במגוון בעיות למשל – תהליכים לחיזוק משאבים, לשינוי דפוסי התנהגות, שינוי אמונות מגבילות, רגשות קשים וערכים נוקשים וכדומה.
חלק מהתהליכים מיועדים לפתרון של בעיות ספציפיות כגון: אלרגיות, טראומות, פוביות, תלות וכדומה.
NLP בישראל
מרגע היווסדו של ה-NLP הוא הפך לגישה רב תחומית. בסוף שנות ה-70, תחילת שנות ה-80 שני המייסדים העיקרים של השיטה: ד"ר בנדלר ופרופ' גרינדר, התפצלו. ובעקבות כך גם החלו התפצלויות נוספות ונוצרו גישות שונות, על פי מורים שונים.
מרכזי הלימוד של השיטה בישראל מכונים 'מכללות'. הטכניקות והמיומנויות הבסיסיות נמצאות בכל אחת מההכשרות השונות, אם כי האופן השימוש בהן, הגישה ודרכי הפעולה שונות.
חלק של המכללות מלמדות בעיקר תהליכי טיפול NLP ומתייחסות לשיטה כשיטת טיפול ומכללות אחרות מלמדות רק מוטיבים של השיטה כדי שיתאימו לאנשי עסקים.
על הטיפול ב NLP
NLP כולל טכניקות טיפוליות שונות (יש המשתמשים בביטוי "ייעוץ" או "אימון אישי" כדי להימנע מהגדרת העוסק ב NLP כ"מטפל"). אלו כוללות שיטות שיש הרואים בהן טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מובהק (למשל: טיפול בפוביות או חרדות) אם כי יש הבדל משמעותי בין הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי לבין תהליכי הטיפול ה NLPיסטים, הן באופני העבודה והן בגישה ובהנחות העבודה שמהן יוצאים לדרך[דרושה הבהרה]. טיפול הנחשב כטיפול רגשי; ושיטות שיש הרואים בהן בגדר היפנוזה קלה (למשל: שימוש בדמיון מודרך), כאשר בישראל מתיר החוק רק לרופאים, פסיכולוגים או רופאי שיניים לבצע היפנוזה.
דיסוציאציה ויזואלית-קינסטטית (V/K Dissociation)
פותחה במקורה על ידי בנדלר לטיפול ממוקד בפוביות. בעקבות הזמן הטיפול שינה את יעודו ועוסק בעיקר בטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית. נהוג להשתמש בטיפול זה רק במקרים בהם האנשים שנתפסו כגורמי האירוע הטראומתי לא מוכרים ולא מקיימים מערכת יחסים עם המטופל.
מרכיב המעורבות האישית - תהליך הטיפול מרחיק את המטופל באופן דיסוציאטיבי מהחוויה הטראומתית. חוויה מחודשת של האירוע הטראומתי המקורי משוחזרת מנקודת מבט מרוחקת שנהוג לדמות לסרט ישן, נהוג להוסיף לסוף האירוע הזכור תוספת של סיום חיובי דמיוני שעורכת מסגור מחדש המעניק יחס חיובי לאירוע הטראומתי. המטופל צופה בסרט מספר פעמים, כל פעם מנקודת מבט פחות מרוחקת, וכל פעם מחדש האירוע מקושר אל הדמיון החיובי. בפעם האחרונה המטופל צופה בזיכרון האירוע בגוף ראשון, אך כאשר הוא כבר יודע מראש את הסיום החיובי, הוא מתמודד עם האירוע כאשר הקישור לרגש החיובי מחליף את מקומם של הרגשות השליליים הטראומתיים.
הדיסוציאציה מיוחסת אל ריחוק הצופה שמודגם בשלבים הראשונים של הטיפול ובנוסף אל ניתוק הזיכרון מרגשות שליליים ותחושות גופניות שמזיקות לתפקוד היום-יומי ולעיתים לבריאות הגוף.
הוויזואליות מתייחסת לחוש הראיה שמוביל את הזיכרון והדמיון, הקינסטטיות (תנועה) מייחסת את המעבר מנקודות מבט מרוחקות עד חזרה לנקודת מבט בגוף ראשון. התנועה במרחב דמיוני מאפשרת ניתוק רגשי מהחוויה שמתרחשת בסרט.
הסמכה לטיפול ב-NLP
מספר ארגונים עולמיים בינ"ל מסמיכים מטפלים בתחום ה-NLP כאשר התארים המקובלים הם NLP Practitioner להסמכה בסיסית ו-NLP Master Practitioner להסמכה מלאה. הזמן הנדרש לקבלת התאר על ידי מסגרות הלימוד נע בין מספר חודשים לבין שנתיים במוסדות השונים.
ביקורת על השיטה
אחת הביקורות שעולות ביחס לשימוש ב- NLP על ידי מי שלא הוכשר כרופא, פסיכולוג, או כאיש טיפול בשדה קרוב (כגון קרימינולוגיה), גורסת שהעוסקים בתחום עשויים להפר את הוראת החוק המגבילה עיסוק במקצועות אלו למורשים בלבד, וכן, ששימוש בכלים פסיכולוגיים רבי-עצמה על ידי מי שאינו בעל ידע מדעי והכשרה פסיכולוגית מקיפה, עשוי לגרור תוצאות קשות, כמו כן, חל איסור על יישום טכניקות פסיכולוגיות, למי שאינו רופא, פסיכולוג, או מטפל מתחום קרוב ובעל רקע אקדמי הולם (כמו למשל מטפל באמנויות) שהוסמך על-פי רשויות הבריאות במדינתו.
הביקורת על NLP מגיעה בעיקר ממדענים מתחום הפסיכולוגיה, ומספקנים העוסקים במנטליזם אשר הם בדרך כלל בעלי הכשרה בפסיכולוגיה או בתחום קרוב כגון נוירוביולוגיה או רפואה. בקהילה המדעית, השיטה נתפסת כפסאודו-מדע.[3] בין היתר הועלו הטענות הבאות:
רודריק-דייוויס[4] טוען כי המונח מוליך-שולל שהרי אפילו שהמילה הראשונה בראשי התיבות שלו היא Neuro, השיטה לא טורחת להסביר, ולו בזעיר אנפין, מהו נוירון, לסוגיו השונים, ומה אופן פעילותו, ושהיא נטולת כל קשר לנוירוביולוגיה (מדעי המוח). כמו כן, תמואש ויטקוסקי[5][6] טען שגם למדעי השפה, או תחום התכנות (Programming), אין לתורה זו כל קשר. וכן שהשיטה מכילה מונחים "מרשימים",[7] אך, ראויים לפקפוק (כביכול בשל היותם אבסטרקטיים ביחס למטרתם ונון-אופרציונליים), כגון "פראגמאגראפיה", "מבנה שטחי", "מבנה עמוק", "רמזי-פעולה", "תנועה משוללת פעולה", וכו'.
הפסיכולוג הניסויי קורבאליס (1999), בחיבורו ("מיתוסים של הנפש"), גורס שהמונח NLP מטעה באופן כזה שייטה אנשים לחשוב שהוא זוכה להכרה מדעית.
הפסיכולוג בארי ביירסטיין (אנ') גינה גם שימוש אנשי תחום ה-NLP במונחים ערטילאיים כגון "רמזי-פעולה מן העין", "מידול-על" (Metamodeling), "תכנות-על" (Metaprograming), "רמות נוירולוגיות",[8] "מערכות ייצוג", ו"תתי-אפינות" (Submodalities), בטענה שהן עלולות להציג את התורה כדיסציפלינה מדעית, וכעומדת בקריטריונים מדעיים. ביירסטיין טען:[9]
"אף שהשיטה תובעת את מדעי המוח אל אילן היוחסין שלה, תפיסתה המיושנת את האינטראקציה שבין הקוגניציה, לתפקוד המוח, באה כפרץ של אנלוגיות כוזבות."
באותו חיבור, הוא מוסיף מדעתו שה NLP עזרה לתחזק מיתוסים אודות המוח והנוירולוגיה, למשל, בהקשר אפוריזם, תפיסה פסאודו מדעית, המזוהה עם זרם "העידן החדש" הגורסת ש"האדם יוצר את מציאותו", ועל ידי זאת, לזכות בחסינות מביקורת מדעית.
הפסיכולוג הקליני גרנט-דווילי,[10] מזהה את ה NLP כאחת מהצורות המוקדמות של "תרפיות הכוח" (אנ'), הקשורות במונחים פסאודו-מדעיים כגון הצבה של מטרות תחת שכנוע עצמי ל"הצלחה אבסולוטית",[11] "מלכודות רציונליות", "ייצור יכולות",[12] "שכנוע בתוצרת-עצמית", "תחושות חיות" (Vivid appeals), ותקיפת המבקרים תוך כדי שימוש כוזב במונחיהם.
ריצ'רד וייזמן, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת הרטפורדשייר, מצא שהשיטה המבוססת NLP לגילוי האם אדם משקר לפי תנועות עיניו היא בלתי-יעילה.[13][14]
במאמר משותף, החוקרים דן, הלונן, וסמית', שטחו משנתם כי NLP היא אחת הדוגמאות למדוע ראוי להטמיע בסטודנטים סקפטיות וחשיבה ביקורתית כלפי תורות פארא-פסיכולוגיות.[15]
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: ניתוב לשוני פיזיולוגי |
- ורדה צדיק, התמודדות עם מחלות מנקודת המבט של ה-NLP, נובמבר 2011, באתר פסיכולוגיה עברית
- זיו סגל ואפרת שמר, ניתוח טכני מחוזק NLP,
הרצאה מצולמת באתר "אוניברסיטה מצולמת" - קיריל קיבירב, הנחות היסוד NLP, מאמר סקירה באתר "Masterkey"
- NLP : Research on Effectiveness of Neuro Linguistic Programming, סקירה מקיפה על יעילות השיטה והמחקרים שנערכו בתחום, באתר "scientliteracy" (אנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Passmore, J., & Rowson, T. (2019). Neuro-linguistic programming: A review of NLP research and the application of NLP in coaching. International Coaching Psychology Review, 14(1), 57.
- ^ Sturt, J., Ali, S., Robertson, W., Metcalfe, D., Grove, A., Bourne, C., & Bridle, C. (2012). Neurolinguistic programming: a systematic review of the effects on health outcomes. British Journal of General Practice, 62(604), e757-e764.
- ^ גלעד דיאמנט, NLP- מרעיון לממון, 2013, "חשיבה חדה"
- ^ גארת' רודריק-דייוויס, Neuro-Linguistic Programming: Cargo-Cult Programming?, J, יולי 2009
- ^ קישור למאמר המקורי מאת תומאש ויטקוסקי
- ^ Tomasz Witkowski, "THIRTY-FIVE YEARS OF RESEARCH ON NEURO-LINGUISTIC PROGRAMMING" (2010)
- ^ "Impresive sounding".
- ^ נוירולוגיה היא בכלל ענף של הרפואה הקונבנציונאלית העוסק באבחון וריפוי של מחלות אנטומיות ופיזיולוגיות במערכת העצבים.
- ^ Beyerstein B.L (1990). "Brainscams: Neuromythologies of the New Age". International Journal of Mental Health. 19 (3): 27–36 (27).
- ^ Grant-devilly (2005)
- ^ ישנן משימות שגם אם אדם יקבע שיצליח בהן, בפועל לא יצליח בהן. הפסיכולוגיה ביקרה שיטות המקדמות הצלחה אבסולוטית בטענה שהתנפצות התקוות להצלחה יכולה להעלות במחיר נפשי, לעיתים כבד, ועצם ההרגל מסכן את בריאותו הנפשית של הפרט ולכן פסול
- ^ יכולות מסוגים שונים ומגוונים אינן בהכרח נרכשות גרידא, חלקן הן תולדה של אינטראקציה של גורמים גנטיים וביולוגיים-מארגנים לגורמים ביוגרפיים (פסיכוסוציאליים), והטענה כי כל יכולת מציאותית יכולה להירכש על ידי אימון יכולה לסכן פרטים ברמה גופנית ופסיכולוגית.
- ^ Doubtful News: "The truth that lies behind the eyes", 12/7/2012, "The truth that lies behind the eyes".
- ^ The James Randi educational foundation: "This Week In Doubtful News", By Sharon Hill.
- ^ Dunn D, Halonen J, Smith R (2008). Teaching Critical Thinking in Psychology. Wiley-Blackwell. p. 12. ISBN 978-1-4051-7402-2.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
