סיפור בהמשכים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סיפור בהמשכים הוא רומן או נובלה, המופיע כסדרה מתמשכת בעיתון, כתב עת או באתר אינטרנט, כאשר כל פרק מופיע זמן מה לאחר הפרק הקודם. לרוב, לאחר פרסום הסדרה יוצא הסיפור לאור בדפוס כספר בפני עצמו. בדרך כלל נכתב כל הסיפור על ידי סופר יחיד, אולם בסדרות המתפרסמות באינטרנט נוצר ז'אנר שבו קהל הקוראים משתתף בכתיבת הפרקים הבאים של הסיפור. טכניקת הסיפור בהמשכים משמשת גם ככלי חינוכי, בבתי הספר ובגני הילדים, שבהם מוקראים סיפורים מעת לעת, כחלק בלתי נפרד משיעורי העשרה וספרות.

היסטוריה

במאה התשע-עשרה, טרם התקדמות הדפוס לממדים ולטכנולוגיה בני זמננו, היה מחירם של ספרים גבוה והם נחשבו כמעט כמוצר מותרות, שרק אנשים אמידים יכלו לרכוש לעצמם. ספרייה מכובדת בסלון הביתי הייתה מנת חלקם של עשירים בלבד. לעומתם, אנשי מעמד הביניים ומעמד הפועלים צרכו בעיקר עיתונים כחומר לקריאה. מצב זה הביא סופרים רבים, שרובם נמנו על מעמד הביניים, להתפרנס מכתיבתם של סיפורים בהמשכים עבור כתבי עת ועיתונים פופולריים. אחרים הפיצו בעצמם את ספריהם בקבצים חודשיים, שהתפרסו על פני שנה או שנתיים ונמכרו בדוכנים או נשלחו באמצעות הדואר ישירות למנויים קבועים.

ז'אנרים ייחודיים

סגנון נוסף של סיפורים בהמשכים, שזוכה לפופולריות עד זמננו, הוא הקומיקס – סיפורים המופיעים כאיורים וקריקטורות בשילוב מלל בגוף האיור, ומעטרים במשך עשרות שנים את עמודיהם של עיתוני הילדים ברחבי העולם. סיפורי קומיקס רבים מצאו את מקומם כסדרות בהמשכים בכתבי עת רבים, כיצירות למבוגרים.

עם המצאת הרדיו, נוצר זן חדש של סיפור בהמשכים – התסכית, סיפור שהוקרא או הומחז בהמשכים, מעל גלי האתר. תסכיתים בהמשכים היו חלק פופולרי מתרבות הבידור של המאה העשרים והיוו מרכיב חשוב בלוח השידורים של כל תחנת רדיו בארץ ובעולם.

רעיון זה שודרג לאחר מכן והועבר גם לטלוויזיה, בסדרות טלוויזיה לסוגיהן.

סיפור בהמשכים בזמננו

עם התפתחות האינטרנט קמה עדנה לסיפור בהמשכים ואתרי אינטרנט רבים החלו לפרסם סיפורים בהמשכים כדרך למשיכת גולשים אל האתר. ענף נוסף שהתפתח מעל גבי האינטרנט הוא אתרים ובלוגים היוצרים סיפורים בהמשכים, בסיועם המלא של הגולשים הרשומים באתר. כיום קיימים אלפי אתרי אינטרנט העוסקים בתחום זה, במגוון רחב של שפות ובתצורות שונות, כמשחק חברתי של יצירת סיפור, ככלי ליצירה של קהילת גולשים עצמאית, או כגימיק פרסומי הבא לעורר את סקרנות קהל הגולשים להיכנס לאתר ולהיחשף לתכנים או לפרסומות הנמצאים בו.

גם הגרדיאן והטיימס הלונדוני גילו את כושר המשיכה של הסיפור בהמשכים, והתחילו לפרסם סיפורים בהמשכים במהדורת האינטרנט שלהם, מפרי עטם של סופרים מפורסמים.

סיפור בהמשכים בישראל

בישראל תפס הסיפור בהמשכים מקום נכבד, בעיקר בכתבי העת לילדים ונוער: "דבר לילדים", "המשמר לילדים", "הארץ שלנו", "זרקור", "פשוש" ועוד, שרובם היוו בית יוצר לספרי ילדים ונוער שהודפסו לאחר מכן.

במגזר החרדי

בספרות החרדית לילדים ונוער של שנות השבעים, יצאו לאור ספרים רבים של הסופרים החרדים שמואל ארגמן ורבקה שזורי, שפורסמו תחילה כסיפורים בהמשכים, בחלוץ שבועוני הילדים החרדי, "זרקור". בעיתונות החרדית, עדיין מקובלת מאוד שיטת הפרסום של סיפורים בהמשכים, גם כספרות למבוגרים. רבי-מכר רבים במגזר החרדי הפכו לכאלו דווקא בשל פרסומם המוקדם מעלי גבי השבועונים החרדיים; "משפחה" ו"בקהילה", ובמהדורות יום שישי של היומונים; "המודיע" ו"יתד נאמן". סופרים כמו: חיים גרינבוים, יאיר וינשטוק, חוה רוזנברג ואחרים, כמו גם צמד כותבי הקומיקס החרדים אלי וגולד קומיקס, פרסמו תחילה את ספריהם או חלק מהם, כסיפור בהמשכים בעיתון.

כיום, חלק גדול מכלל הספרים מתפרסמים בהמשכים לפני יציאתם לאור.

סיפור בהמשכים ככלי חינוכי

בגני הילדים ובכיתות הנמוכות של בתי הספר, עדיין תופס הסיפור בהמשכים מקום נכבד. שעת ההקראה בגנים, כמו גם שעות הסיפור במסגרת שיעורי ספרות והעשרה, בהן מוקראים ספרים שלמים בחלקים, הן חלק בלתי נפרד ממהלך ההוראה.

המעלה המיוחדת בהקראת סיפור בהמשכים היא יצירת גרייה אינטלקטואלית לתלמידים. הרצף הקטוע של הסיפור, שהקראתו מסתיימת על פי רוב בקטע מותח, מעוררת בילדים געגועים אל הסיפור וממריצה אותם לשמוע עוד. בכך מחבבים אנשי הצוות החינוכי את הקריאה בספרים על הילדים. הצורך בכך נובע מהעובדה, שעם התפתחות הטכנולוגיה, תעשיית הסרטים, שידורי הטלוויזיה והאינטרנט, ירדו אחוזי הקריאה בקרב ילדים ובני נוער.

לסיפור בהמשכים מטרות חינוכיות נוספות: הוא מקנה לילדים כושר איפוק מחד, ומעורר את יצר הסקרנות שלהם מאידך. בנוסף, תוך כדי השתלשלות הסיפור, יכולים המחנכים לגעת בנקודות רגישות וליצור שיח חברתי וחינוכי סביב הדמויות והיווצרות העלילה, באופן המשליך לחיי היום-יום של התלמידים הצעירים. המעלה של הסיפור בהמשכים על פני הסיפור הקצר היא; כי ניתן להרחיב לאורך זמן מטרה או חוויה חינוכית מסוימת, כמו גם לשמר ולקדם באמצעותו מוטו פדגוגי מתמשך, שלא יסיר את הנושא הרצוי לקידום מסדר יומו של התלמיד וילווה אותו לפרק זמן רב.

סיפור בהמשכים כביטוי מושאל בסלנג הישראלי

מהותו של ה"סיפור בהמשכים" כמשהו ארוך, קטוע, לעיתים מסורבל ואף מעורר מתח וציפייה לבאות, מבלי לדעת את סוף הסיפור ולראותו, יצרה בסלנג הישראלי את הביטוי: "סיפור בהמשכים". משמעות הביטוי היא – תהליך ארוך, מסורבל, מייגע ורווי מתחים, שסופו אינו נראה לעין. בדרך כלל נעשה שימוש בביטוי זה בתיאור מאבק בהליכים בירוקרטיים, חיפוש אחרי אדם ששינה כתובת או מספר טלפון וכדומה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0