סריארקה
 | |
| מראה בערבות | |
| מדינה |
 קזחסטן |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 2008, לפי קריטריונים 9, 10 | |
 | |
סריארקה (קזחית saryarka או Сарыарка - "הרכס הצהוב") היא ערבה המשתרעת על פני רמה בצפון קזחסטן. חלקים מסריארקה הוכרזו בשנת 2008 כאתר מורשת עולמית בשם "סריארקה - הערבות והאגמים של צפון קזחסטן". האתר משתרע על פני שתי שמורות הטבע נאורזום וקורגלז'ין, המשמשות נקודות עצירה ראשונות במעלה בחשיבותן עבור עופות נודדים, וכבית גידול לפאונה ולפלורה של הערבה האירואסייתית. שטחו הכולל של האזור המוכרז, הכולל ארבעה מוקדים, הוא 4,500,344 דונם.
גאוגרפיה
הערבה משתרעת על פני מרבית שטחה של צפון קזחסטן וחלקים מדרום רוסיה. אורכה כ-3,000 ק"מ מהים השחור במערב עד לגבול סין במזרח ורוחבה עומד על כ-500 ק"מ. בצפון גובלת הערבה בחורש של עצי מחט ובדרום באזור החצי-מדברי המשתרע בדרום קזחסטן. האקלים יבשתי ומתאפיין בקיץ חם ובחורף קר. באזור מספר אגמים של מים מתוקים ומליחים, השוכנים בסביבות קו פרשת המים שבין האוקיינוס הארקטי ובין אזור הניקוז המרכז אסייתי של ימת אראל. אגמים אלה הם ליבן של שמורות הטבע והם משתרעים על פני מרבית השטח המוכרז. סביב האגמים משתרעת ערבה בשטח של 1,200,000 דונם (בתחומי השטח המוכרז).
המרחק בין שתי השמורות הוא 350 ק"מ. שמורת נוזרום (49°55′29″N 63°54′00″E / 49.92472°N 63.90000°E) שוכנת בבקע טורגאי (Torghay), בגבהים של בין 200 ל-350 מטר מעל פני הים. בשמורה מספר אגמים הכפופים למשטר הצפות עונתי קיצוני. בעונות שכונות עשויים האגמים להתייבש לחלוטין, דבר המאיץ את פריחתן של אצות. שמורת קורגלז'ין (50°26′56″N 69°11′14″E / 50.44889°N 69.18722°E) שוכנת בשקע שבו שכן בעבר אגם, בגובה של 300 עד 400 מטר מעל פני הים. בשטחה של השמורה משתרעת מערכת גדולה של אגמים וביצות. שטחו של האגם הגדול ביותר, אגם טנגיז (Tengiz), עשוי להשתנות באופן קיצוני והוא נע בין 1,590,000 ל-1,130,000 דונם. מימי האגם מליחים והוא ניזון בעיקר על ידי נהר נורה שגם מימיו מליחים. הנהר נשפך אל האגם בדלתה, ובעת הצפה היא הופכת לאגם רדוד בשטח של 470,000 דונם.
החי והצומח
אגמי סריארקה הם צומת חשוב עבור עופות נודדים, החוצים את מרכז אסיה בדרכם מאירופה במערב ועד יקוטיה במזרח, ומחופי האוקיינוס הארקטי בצפון ועד אוסטרליה בדרום. רק בקורגלז'ין עשוי מספרם של עופות אלה להגיע לכ-15 עד 16 מיליון פרטים בעונת הנדידה. סך הכל נסקרו בשטח השמורות 351 מיני עופות, מהם 259 מינים של עופות נודדים. אוכלוסיית העופות תומכת בתורה באוכלוסייה מגוונת של עופות דורסים.
בשטח המוכרז 53 מיני יונקים ובהם מיני מרמיטה, סנאים, למינג וארנבאים. על מיני היונקים הטורפים נמנים הזאב, השונר, השועל המצוי, השועל הקורסאקי והגירית. הפרסתנים כוללים, בין היתר, את האייל הקורא, את אייל סיבירי, הסאיגה ואת חזיר הבר. עוד חיים בשטח עשרה מיני זוחלים ודו-חיים, 16 מיני דגים ולמעלה מאלף מיני חסרי חוליות.
בשטח המוכרז כ-770 מיני צמחים.
קישורים חיצוניים
