פורטל:הציבור החרדי/מאמר נבחר/8
השקפה (מקובל להגות בהגייה ליטאית: הַשְקָפֶה) היא משנה רעיונית ותפיסת עולם תורנית, הנובעת מאסופת רעיונות ותפיסות עולם דתיות. השקפה היא צורת הסתכלות כוללת, המתייחסת למציאות ההיסטורית הנוכחית והעתידית, כאשר מטרתה היא ליצור מסגרת רעיונית המאפשרת ליחיד או לקבוצה דתית להבין את העולם בו הם חיים ולחיות בו בצורה העולה בקנה אחד עם רצון ה'.
השקפה כוללת בתוכה תחומים רבים. בכתבי גדולי הדורות ניתן למצוא תחת הכותרת "השקפה" את העיסוק באמונה, אקטואליה, חובת האדם בעולמו ועוד. לפעמים המונח השקפה משמש כשם כולל לכל תחומי היהדות שאינם הלכה או מוסר. כך ניתן למצוא את העיסוק בתנ"ך ארץ ישראל ונושאים מגוונים אחרים במסגרת ההשקפה. בספרות ההשקפה מוקדש נתח נרחב להבעת עמדה תורנית על מאורעות התקופה בעבר ובהווה.
קשה להגדיר במדויק מחלוקת השקפתית, כיון שבדרך כלל מחלוקת השקפתית נוגעת גם בסוגיות הלכתיות שונות. ניתן להגדיר כי מחלוקת השקפתית היא מחלוקת ששורשיה אינם הוויכוח ההלכתי, אלא ויכוח רעיוני, וכן ויכוח בין שתי קבוצות השקפה שונות. במהלך ההיסטוריה היו מחלוקות השקפתיות רבות, ובמקרים רבים גרמה מחלוקת השקפתית לפילוג קהילתי ולהיווצרות קהילות חדשות. כך לדוגמה מחלוקת השקפתית בנושאי היחס לאתחלתא דגאולה והתחברות לרשעים גרמה לפילוג הציבור החרדי והציבור הדתי לאומי. מחלוקת השקפתית בצורת ההתייחסות לצדיק ולחלקים שונים בעבודת ה' גרמה לפילוג הציבור האשכנזי ולהיווצרות הציבור החסידי וכן לפילוגים שונים בין החסידויות השונות. ניתן למנות גם את שאלת היחס לתורה ועבודה מדינת ישראל שלוש השבועות הגיוס לצה"ל ועוד, כמחלוקות השקפתיות בעלות השלכות נרחבות.