פסקי הרא"ש
 | |
| פסקי הרא"ש על מסכת קידושין מהדורת עוז והדר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי אשר בן יחיאל |
| סוגה | פסקי הלכה תלמוד בבלי |
| הוצאה | |
| הוצאה | טולידו |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | רבינו אשר על הש"ס |
| היברובוקס | 34598 |
| הספרייה הלאומית | 990051081980205171 |
פסקי הרא"ש (מכונה גם: האשרי) הוא חיבור הלכתי, המסודר כסדר מסכתות התלמוד בבלי. החיבור נכתב בספרד על ידי רבי אשר בן יחיאל (המכונה הרא"ש) בסוף ימיו[1].
החיבור
חיבור זה נדפס לראשונה על התלמוד בבלי בשנת ה'ר"פ בש"ס ונציה בסוף כרך התלמוד, ומאז הודפס בסוף כל מהדורות הדפסת הגמרא בסוף הספר אחרי התלמוד.
חיבור זה דומה לרי"ף באופן פסיקת ההלכות מתוך הגמרא ותמצות השקלא וטריא שבתלמוד לפני שהוא פוסק את ההלכה וכתב את פירושו רק על ההלכות שהיו רלוונטיות להלכה בתקופתו (מועד, נשים ונזיקין), אך שונה ממנו בזה שמביא את עיקרי פירוש הגמרא במקרה הצורך. במקרים רבים מצטט הרא"ש תחילה את לשון הרי"ף ולאחריו מוסיף הערות שונות, שרבות מהן מבוססות על דברי בעלי התוספות[2].
החוקרים חלוקים במטרת החיבור, יש שמציגים את הרא"ש כמי ששאף לאחד את ספרות ההלכה הצרפתית-האשכנזית. לשיטתם, בכתיבת פסקיו לתלמוד, פעל הרא"ש להגשמת מטרה זו ללא העדפה מלכתחילה של מסורת אחת על חברתה. לעומת זאת, יש מדגישים את מחויבותו הבסיסית של הרא"ש לתורת רבותיו ואת אופייה הצרפתי-האשכנזי המובהק של יצירתו ההלכתית[3].
השפעתו
רבי יוסף קארו עשה שימוש בפסקיו כבסיס לספרו השולחן ערוך, יחד עם פסקי הרמב"ם והרי"ף, אותם כינה שלושת עמודי הפסיקה שעל פיהם מוכרעת ההלכה, הוא מציין שבמקרה של מחלוקת מכריע כדעת שניים מביניהם[4]. דרך זו של פסיקה הביאה את הרמ"א לחלוק על פסקי השולחן ערוך, ולפסוק כדעת הרא"ש שהייתה מקובלת בדרך כלל ביהדות אשכנז כיוון שהיא מבוססת בעיקרה על טיעוני בעלי התוספות.
על החיבור
לחיבור זה נכתבו לאורך הדורות מספר פירושים והגהות:
- בנו של רבי אשר, רבי יעקב בעל הטורים כתב על החיבור את "קיצור פסקי הרא"ש" - סיכום תמציתי של פסקיו של אביו, קיצור זה הודפס יחד עם פסקי הרא"ש בסוף ספר התלמוד.
- המרכזי שבפירושים הוא "פלפולא חריפתא" (על פסקי הרא"ש בסדר נזיקין) שנכתב על ידי התוספות יום טוב. ושני חיבורים נוספים מאותו מחבר: "דברי חמודות" ו"מעדני יום טוב" למסכתות: ברכות, חולין, ומסכתות קטנות.
- פירוש נוסף הוא הגהות אשרי, שנכתב על ידי רבי ישראל מקרמז', הפירוש הוא לקט פסקים מראשוני אשכנז (תוספות, ראבי"ה, אור זרוע, ועוד).
- "תפארת שמואל" של רבי שמואל קאיידנובר.
- "קרבן נתנאל" של רבי נתנאל וייל.
- הגהות של הב"ח.
- הגהות של הגר"א.
קישורים חיצוניים
- פסקי הרא"ש, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- פסקי הרא"ש, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
- פסקי הרא"ש, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
הערות שוליים
- ^ ראו פסקי הרא"ש על מסכת עבודה זרה (פרק א, סימן ז): "ולחשבון זה הייתה שמיטה שנת שבעים ושלש לאלף הששי". ראו גם תוספות יום טוב על מסכת כלאים (פרק ט, משנה ב).
- ^ ניתן להיווכח בכך במהדורת עוז והדר, בה באים דברי הרי"ף שבתחילת דברי הרא"ש בכתב מודגש. וראו ביד מלאכי, כללי הפוסקים, כללי רש"י ותוספות והרא"ש אות כח: "הרא"ש ז"ל ברוב דבריו נמשך אחר הרי"ף ז"ל, אם לא שחולק עליו בפירוש".ושם ס"ק כ"ט בשם מהר"ם פדובה (סי' ט"ל): "דסתם דברי הרא"ש הם דברי הרי"ף, כי הוא הגמרא שלו". ושם סימן ל בשם חוות יאיר (סימן קנט): "כל דברי הרא"ש אינם רק קיצור מדברי התוספות עם קצת תוספת מקצת פוסקים כגון הרמב"ם והרמ"ה, לכן נקוט כללא בידך: אם תלמודך בדברי הרא"ש קשים עליך כברזל, לך נא ראה בדברי התוספות, אולי הם ישלימו חסרונך ויחוורו ספיקותיך".
- ^ המשפט העברי, חלק ב'. ואליצור, דיני נזיקין, עמ' 3
- ^ הקדמת רבי יוסף קארו לבית יוסף
