פרהיסטוריה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף פרהיסטורי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מערה עם ציורים ידי אדם מהתקופה הפרהיסטורית

פרהיסטוריה (נכתב גם פרה-היסטוריה) מלטינית præ (לפני) ומיוונית Iστορία (היסטוריה) היא התקופה בתולדות האנושות שקדמה להיסטוריה, דהיינו התקופה שלפני המצאת הכתב. התקופה הפרהיסטורית מתחילה עם הופעת האדם בעולם, ומסתיימת לפני כמה אלפי עד מאות שנים (תלוי היכן), כאשר החל השימוש בכתב. לפיכך, התקופה הפרהיסטורית מכסה את הרוב המכריע של תולדות האנושות, ממנו אין כל תיעוד כתוב. מקור המידע החשוב ביותר על התקופה הוא ממצאים ארכאולוגיים, בעיקר כלים, שרידי מבנים ואשפת מזון של האדם, וכן שרידי שלד מאובנים של האדם עצמו.

ההתפתחות הביולוגית והתרבותית של האדם אירעה רובה ככולה בתקופה זו: תחילת סיתות כלי אבן, שימוש האדם הקדמון באש, התפתחות הציד של בעלי חיים גדולים, נדידת בני האדם הקדמונים בתקופה הפרהיסטורית, אכלוס העולם הישן ולאחר מכן אוסטרליה ואמריקה, התיישבות הקבע ויצירת כפרים, ביות הצמחים ובעלי החיים, והופעת חרושת המתכת.

אפיונים כלליים של הפרהיסטוריה

את התקופה הפרהיסטורית מקובל למנות החל מהופעת אדם המייצר כלים באורח קבוע. מכל מקום אדם זה היה מסוגל להעביר מסורת טכנולוגית כלשהי מדור לדור. נהוג להניח כי ליכולת זו התלוו גם כישורים בסיסיים של תקשורת אנושית. במזרח התיכון הפרהיסטוריה מסתיימת עם הופעת הכתב בשומר העתיקה, בסביבות שנת 3500 לפנה"ס (תקופת שת - אנוש). זוהי תחילת העת העתיקה כלומר תחילת ההיסטוריה הכתובה.

האדם הגיע אל מקומות שונים על פני כדור הארץ בזמנים שונים (לניו זילנד, לדוגמה, הגיע האדם רק לפני מאות בודדות של שנים). תרבות המבוססת על כתב ומסמכים כתובים לא הגיעה לכל מקום באותה עת. בתקופת הברונזה במזרח הקרוב שוררת עדיין באנגליה התקופה הנאוליתית. באוסטרליה מסתיימת תקופת האבן רק עם היותה למושבה בריטית. לכן, בהתייחס למקומות ספציפיים, יש משמעות שונה למושג: תקופה פרהיסטורית.

במאה ה-19 החלו לחלק את הפרהיסטוריה לתקופות. ראשית, היא חולקה לעידן האבן, עידן הברונזה ועידן הברזל. לאחר מכן, עידן האבן הוא-עצמו חולק למספר תקופות: התקופה הפליאוליטית (התחתון, הביניים, והעליון), התקופה המזוליטית וכן התקופה הנאוליתית.

התקופות הפרהיסטוריות

התקופה הפלאוליתית

ערך מורחב – התקופה הפלאוליתית
photograph
כלים מתקופת האבן התחתונה

התקופה הפלאוליתית, "תקופת האבן הקדומה", היא החלק הראשון והארוך ביותר של הפרהיסטוריה ותקופת האבן. תחילת התקופה הפלאוליתית (והארכאולוגיה בכלל) מוגדרת מתחילת ייצור כלי אבן על ידי האדם באפריקה. שלבי המשנה של התקופה הפלאוליתית מוגדרים על פי סגנונות ושיטות שונים לסיתות כלי אבן, שהם השריד העמיד והנפוץ ביותר באתרים הארכאולוגיים. בני האדם שחיו בתקופה הפלאוליתית היו ציידים לקטים ובדרך כלל נדדו בקבוצות קטנות.

התקופה הפלאוליתית התחתונה

התקופה הפלאוליתית התחתונה כוללת את האתרים הארכאולוגיים הקדומים ביותר הידועים למדע. הממצאים הקדומים ביותר באפריקה שייכים לתרבות האולדובאית, המתאפיינת בסיתות נתזים פשוטים ומקצצים. לאחר מכן מופיעה התרבות האשלית, המצטיינת בסיתות של אבני יד. לאחר מכן החלה נדידת אוכלוסיות מחוץ לאפריקה והתבססות במזרח התיכון, בדרום אירופה ובדרום אסיה. כמעט שאין בתקופה זאת עדויות משכנעות לקבורה, לפולחן ולאמנות.

התקופה הפלאוליתית התיכונה

התקופה הפלאוליתית התיכונה מתאפיינת לעיתים בשימוש נרחב בטכניקת לוולואה לסיתות כלי צור דקים שצורתם מוקפדת, כגון חוד, מקרצף, סכין ומשונן. לראשונה מופיעה קבורה מכוונת וגם עדויות מעטות לשימוש בצבע ולייצור חרוזים. מוסכם כי בפרק זמן זה האדם שלט באש וצד פרסתנים גדולים כעניין שבשגרה. עם זאת, קיים ויכוח אם מדובר כבר באוכלוסיות מתקדמות לחלוטין מבחינה קוגניטיבית, כפי שרואים בתקופות המאוחרות יותר.

התקופה הפלאוליתית העליונה

בתקופה זו מופיעות תרבויות אזוריות רבות, אשר בהן נעשה שימוש בלהבים, מגרדים ונקרים רבים, אך גם ממצאים ייחודיים שאינם מאבן, כגון כלים מעצם ומקרן, חרוזים עשויים משיני בעלי חיים ופריטי אמנות מגולפים. בתקופה זו האדם השתלט בהדרגה על כל חלקי העולם, תוך דחיקת רגליהן של אוכלוסיות נחשלות יותר, ויישוב אזורים שהיו ללא נוכחות אנושית, כאוסטרליה, צפון אירו-אסיה ובהמשך גם אמריקה. באירופה התקופה מתחילה עם העדויות הראשונות לנוכחות האדם המודרני ביבשת, בתרבות האוריניאקית, שלאחריה רצף תרבויות, כגון התרבות הסולוטרנית, והתרבות המגדלנית. הממצאים הידועים ביותר מתקופה זאת הם ציורי המערות בצרפת וספרד. קיימת הסכמה במחקר שמדובר באוכלוסיות מודרניות לחלוטין, אשר השתמשו בשפה מורכבת, וניחנו בכישורי מחייה וטכנולוגיה זהים לציידים-לקטים בני ימינו.

התקופה האפיפלאוליתית

התקופה האפיפלאוליתית היא השלב הסופי של התקופה הפלאוליתית. התקופה האפיפלאוליתית מוגדרת בעיקר באגן הים התיכון, לפי עדויות ארכאולוגיות לחברות מורכבות יחסית של ציידים-לקטים, אשר ייצרו מיקרוליתים (להבוני צור מסותתים) בצורות אחידות (למשל סהרון, טרפז ומשולש). בסוף התקופה קיימות עדויות לישיבת קבע וככל הנראה גם לניצני ביות הצמחים, המבשרים את המעבר לאורח חיים חקלאי.

התקופה המזוליתית

ערך מורחב – התקופה המזוליתית

התקופה המזוליתית, "תקופת האבן התיכונה", היא מושג המשמש באירופה להגדרת התקופה הארכאולוגית שבין התקופה הפלאוליתית והתקופה הנאוליתית. כלומר, זו תקופת המעבר מאורח חיים של ציידים-לקטים נוודים לאורח חיים של חקלאים, היושבים בכפרי קבע. תחילת התקופה משתנה ממקום למקום.

השינוי האקלימי באירופה של המעבר הביא לשינוי בהרגלי התזונה: בתקופה זו התפתח הדיג, אשר נועד לספק את הצרכים הגדלים של האוכלוסייה ושינוי בכמות הצייד. במקביל לגיוון המזון בצייד חלה התפתחות משמעותית בהסתמכות על מזון מן הצומח. לקראת סוף התקופה הזו החל האדם לביית מיני צמחים.

במרבית האזורים, התקופה המזוליתית מאופיינת בכלי צור מורכבים קטנים. ציוד דיג, קרדומי אבן, וחפצי עץ כגון סירות קאנו וקשתות - נמצאו בכמה אתרים. החל ייצור כלים מורכבים בעלי ידית, שבה משובצים להבוני צור מסותתים - מיקרוליתים. המיקרוליתים שולבו בכלי ציד ודיג, וכלי צור אחרים דוגמת מרצעים ומגרדים, אשר נוצלו לעיבוד החיות שניצודו או יצירת כלים אחרים.

התקופה הנֶאוֹליתית

ערך מורחב – התקופה הנאוליתית

התקופה הנֶאוֹליתית, "תקופת האבן החדשה", היא חלקה האחרון של תקופת האבן ומציינת את המעבר לאורח חיים חקלאי, ביות הצמחים ובעלי החיים והקמת כפרים. במזרח התיכון תחילת התקופה היא הקדומה בעולם, ובשאר האזורים תחילתה מאוחרת יותר. את סיומה ניתן לראות בהופעת כלי מתכת בתקופת הנחושת, תקופת הברונזה או תקופת הברזל (בהתאם לאזור הגאוגרפי).

התקופה הכלקוליתית

ערך מורחב – התקופה הכלקוליתית

התקופה הכלקוליתית, "תקופת האבן והנחושת", מוגדרת בשלהי הפרהיסטוריה של דרום מזרח אירופה ומערב ומרכז אסיה. בתקופה זו הופיעה חרושת המתכת, לצד כלי אבן מסותתים שהמשיכו להתקיים מהתקופות הקודמות. התקופה הכלקוליתית התקיימה לאחר או בשלהי התקופה הנאוליתית, שבה החלה כבר להתפתח חקלאות אבל עוד לא היה שימוש במתכות.

תקופת הברונזה

ערך מורחב – תקופת הברונזה

תקופת הברונזה היא תקופה שבה היכולת הטכנולוגית המתקדמת אפשרה ייצור כלים העשויים מארד (ברונזה) - סגסוגת מתכת המתקבלת מעירוב של נחושת עם בדיל. עידן הברונזה של תרבות עתיקה מסוימת מוגדרת על פי יכולתה להתיך נחושת בעצמה; ובתהליך מטלורגי למזג אותה עם בדיל, ארסן או מתכות אחרות; או בכך שהתקיים מסחר של כלי ברונזה שיוצרו במקומות אחרים. בראשית תקופה זו הופיע הכתב בסהר הפורה, ולפיכך באזור זה (כולל ארץ ישראל) תקופת הברונזה והברזל נחשבות כתקופות היסטוריות ולא פרהיסטוריות. בשאר האזורים בהן מוגדרת תקופה זו מקובל לשייכה לפרהיסטוריה, עקב היעדר כתב.

תקופת הברזל

ערך מורחב – תקופת הברזל

תקופת הברזל היא תקופה בתולדות האנושות שבה היכולת הטכנולוגית אפשרה לפתח כלים ואמצעים המבוססים על מתכת הברזל. עמידות הברזל, טמפרטורת ההתכה הגבוהה שלו ושכיחותן של עפרות ברזל הפכה את השימוש בברזל לנפוץ וזול יותר מאשר אפשרויות המסתמכות על ברונזה.

אירועים מרכזיים בפרהיסטוריה

המהפכה הנאוליתית ובעקבותיה מהפכת העיור והופעת הכתב, הם האירועים הפרהיסטוריים המכוננים של ההיסטוריה, כולל זו המודרנית. ביסוד הדברים עיצוב אקו-סיסטמה של סביבת ייצור מזון ליד הבית ומעבר הדרגתי מחברה של לקטים-ציידים לחברה חקלאית.

לעומת ההיסטוריון החוקר את העבר על פי תיעוד כתוב, הפרהיסטוריון חוקר את העבר על פי שרידים מוחשיים של פעילות האדם, תוך תשומת לב רבה לאירועי הסובב הטבעי. ביחד עם הערכות אנתרופולוגיות נעשה מאמץ לבנות מודל קיום של חברה שלא הותירה לנו מסמכים כתובים.

יצירות אמנות מתקופת האבן

האנושות בתקופה הפרהיסטורית

בני האדם בתקופה הנאוליתית החלו בכיבוש הארץ על ידי הסתגלות תרבותית. הם פיתחו כלים שבעזרתם יכלו לצוד את הטרף ולהרתיע את הטורפים, וגם שיטות יעילות של ארגון ושיתוף פעולה חברתי. כך הפכו לציידים-לקטים מיומנים. כושר ההסתגלות התרבותית אפשר אכלוס אזורים חדשים במזרח אסיה, אירופה, אמריקה ואוסטרליה.

במשך התקופה הזאת חיו בני האדם בקבוצות קטנות של ציידים-לקטים. שטח הקיום של קבוצה כזאת נע לפי כמות המזון בסביבה – ויכל לנוע בין קילומטרים ספורים באזורים עשירים כמו הסהר הפורה לעשרות קילומטרים באזורים מדבריים. לפי ג'ארד דיימונד בספרו 'רובים חיידקים ופלדה' הסביבה הפרהיסטורית הייתה המקפצה לשינוי בתקופה החקלאית. לטענתו, בני אדם למדו להכיר את הסביבה, לזהות מה טוב בשבילם וגם לביית צמחים ובעלי חיים. עד אותה ההתקופה, בני האדם חיו כציידים-לקטים ולא התרכזו בעיבוד הסביבה - אלא בניצולה.

קבוצות ציידים-לקטים בדרום מערב אסיה החלו לפתח את החקלאות ולאחר מכן היא התפשטה גם לאירופה ולשאר רחבי העולם. בהמשך החלו לפתח לראשונה כלים מנחושת. בערך בשנת 3,000 לפנה"ס, גילו בני האדם דרך להפיק ארד (ברונזה - סגסוגת של נחושת ובדיל). המתכת החדשה נתנה את שמה לתקופה היסטורית שלמה - תקופת הברונזה. תקופת הברונזה הסתיימה בערך בשנת 1300 - 1200 לפנה"ס בדרום מערב אסיה, כאשר בני האדם למדו כיצד להכין כלי ברזל. באזורים אחרים בעולם, תקופה זו נמשכה מאוחר יותר. בסיועם של כלי הברזל הצליחו בני האדם לפתח את החקלאות לרמה גבוהה יותר, באופן שאפשר הקמת ערים.

מהפכות בפרהיסטוריה

כלים נאוליתיים

המהפכה הלשונית הניעה דינמיקות תרבותיות מסוג חדש – דינמיקות היסטוריות – ששונות באופן מהותי מהדינמיקות הביולוגיות, שאפיינו את מיני האדם עד אז ושמאפיינות עד היום את יתר מיני בעלי החיים. במהלכה התפתחו כישורי שיתוף הפעולה של האדם.

המהפכה הנאוליתית או המהפכה החקלאית, התרחשה בדרום מערב אסיה. היא הייתה הראשונה בסדרה של מהפכות חקלאיות בהיסטוריה האנושית, והיא ציינה את המעבר מחברות נוודיות של ציידים-לקטים לחברות חקלאיות נייחות בתקופת האבן החדשה.

החקלאות העניקה לבני האדם שליטה מוגברת על אספקת המזון שלהם, אך דרשה ישיבת קבע ועודדה התפתחות של קבוצות אנושיות רחבות יותר. הגורם העיקרי למהפכה זאת, לדעת צ'ילד, הוא האקלים החם והיבש. האקלים הביא ליעילות מוגברת בעיבוד תבואה, אך גם כפה את קיום היישוב לצד מקורות מים.

בזכות המעבר לחברה נייחת, בני האדם הפרהיסטוריים יכלו לאגור מזון, עבור תקופות קשות ולסחור בעודפים לא נחוצים. לנוכח הבטחת אספקת המזון ופיתוח הסחר יכלו האוכלוסיות לצמוח, להתגוון ולהתחלק ליצרני מזון ובעלי מלאכה. מורכבות חברתית זאת דרשה צורה כלשהי של ארגון, דוגמת דת, כדי לתפקד ביעילות. כמו כן, החיים באתר מסוים אפשרו הצטברות של רכוש אישי וקשר לנחלות.

ראו גם

עיינו גם בפורטל

פורטל היסטוריה הוא שער לחקר ההיסטוריה ומדע ההיסטוריוגרפיה. הפורטל פורש תמונה של אירועים ותהליכים היסטוריים בפרספקטיבה רחבה ומציג את המחקר המדעי העדכני והשתקפותו בערכי ויקיפדיה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרהיסטוריה בוויקישיתוף



הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36340222פרהיסטוריה