קורפורטוקרטיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קורפורטוקרטיה (מאנגלית: Corporate, תאגיד, ומיוונית: κρατία, שלטון), הוא מונח המשמש לתיאור מערכת כלכלית, פוליטית ומשפטית הנשלטת על ידי תאגידים או פוליטיקאים, המקדמים אינטרסים של תאגידים על חשבון הציבור.[1]

המושג מתאר בכלליות את התופעה של יחסי הון-שלטון, ובפרט חילוץ וסיוע כספי של בנקים, חברות תעופה, וחברות ענק אחרות אשר מבקשות סיוע כספי מהמדינה כשהן נקלעות למצוקה ולסכנת קריסה, במקום להתייעל או להיסגר.

הוגים ליברלים וליברטריאנים מבקרים את השיטה הכלכלית-פוליטית הזאת, משום שלדעתם המדינה צריכה לא להתערב בכלכלה, ומתארים אותה כשיטה שמפריטה את רווחי החברות אך מלאימה את הפסדיהן. המושג שגור גם בקרב סוציאל-דמוקרטים כדי להתלונן על ניצול של אוצרות לאומיים ומשאבי טבע.[2] השתמשו בו גם מבקרי הגלובליזציה מהימין הפופוליסטי שדוגל בפרוטקציוניזם, לעתים מאותן סיבות.[3]

יש המתארים את ארצות הברית כקורפורטוקרטיה, גם מן הימין הכלכלי, שטוען שהממשלה האמריקאית מסייעת שלא בצדק לתאגידי הענק כשהם עומדים לקרוס, וכך היא מונעת מהשוק "לעשות את שלו", וגם מן השמאל הכלכלי, שטוען כי כספי המיסים שהמדינה מחלקת לחברות הענק צריכים להגיע לאזרחים בדמות שירותים ציבוריים. המדיניות הכלכלית של נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש בתגובה למשבר הכלכלי בשנת 2008 היא דוגמה מובהקת לאלמנט הקורפורטוקרטיבי בכלכלה האמריקאית.

ישנן דוגמאות רבות לקורפורטוקרטיה בישראל, כגון המענק הממשלתי להראל ויזל ורשת פוקס בתקופת הקורונה, שבוטלה לאחר ביקורת ציבורית וחרם צרכנים,[4][5][6] או הסיוע הכספי לחברות התעופה, ובעיקר אל-על,[7][8][9] שנעשה לשגרה וחוזר לכותרות אחת לכמה שנים,[10] או התמיכה ההיסטורית של ממשלות ישראל במפעלי טקסטיל ותעשייה, וגם הלאמת הבנקים.

יש המתבלבלים בין קורפורטוקרטיה לקורפורטיזם, בגלל השם הדומה.

קורפורטוקרטיה הוא גם נושא נפוץ בספרות מדע בדיוני-דיסטופי.

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

  1. ^ "Corporatocracy". Oxford Dictionaries. נבדק ב-29 במאי 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ John Perkins (2 במרץ 2011). "Ecuador: Another Victory for the People". Huffington Post. נבדק ב-2012-01-04. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Roman Haluszka (12 נוב' 2011). "Understanding Occupy's message". Toronto Star. נבדק ב-2012-01-04. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ ברקת, עמירם (2020-04-26). "לחץ הקמעונאים עבד? קרן בהיקף 6 מיליארד ש' להחזרת עובדים מחל"ת". Globes. נבדק ב-2021-12-05.
  5. ^ בעקבות הביקורת: פוקס מוותרת על המענק מהמדינה - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, ‏2020-06-26
  6. ^ המחדל, הוא רק של ממשלת ישראל - פרשת ויזל, באתר בעיקר כלכלה, ‏2020-06-26
  7. ^ רז-חיימוביץ', מיכל (2021-11-21). "אושר סיוע ממשלתי נוסף בגובה 44 מיליון דולר לחברות התעופה". Globes. נבדק ב-2021-12-05.
  8. ^ רז-חיימוביץ', מיכל (2021-05-09). "כשנה אחרי שענף התעופה הושבת: אושר לאל על לקבל סיוע מהמדינה". Globes. נבדק ב-2021-12-05.
  9. ^ רז-חיימוביץ', מיכל (2021-09-23). "מנכ"לי חברות התעופה בפנייה לבנט: "לא נוכל לשרוד ללא סיוע ממשלתי"". Globes. נבדק ב-2021-12-05.
  10. ^ "להלאים את אל על". TheMarker. נבדק ב-2021-12-05.