רבי אברהם אהרן פרייס
| לידה |
1900 פולין |
|---|---|
| פטירה | 1994 (בגיל 94 בערך) |
| תחומי עיסוק | הלכה. |
| תפקידים נוספים | רבה הראשי של טורונטו |
| חיבוריו | אמרי אברהם, משנת אברהם |
הרב אברהם אהרן פרייס (ה'תרס"א – י"ט בניסן ה'תשנ"ד; 1 בדצמבר 1900 – 30 במרץ 1994) היה רב בטורונטו ואב בית הדין, ראש "ישיבת תורת חיים" המקומית וממנהיגי יהדות קנדה.[1] מחבר ספרי "משנת אברהם". זוכה פרס פרס הרב קוק לספרות תורנית של עיריית תל אביב-יפו. היה חסיד גור. הוגדר על ידי הרב אשר וייס כאחד מגדולי הגאונים בצפון אמריקה, והאחרון נוהג להשתתף באזכרות לזכרו בקביעות.[2][3]
ביוגרפיה
פרייס נולד בקלץ שבפולין בשנת 1900 ליוסף ובשא. משפחתו מיוחסת לרבי אליעזר אשכנזי מחבר "מעשה השם".[4] למד אצל רב העיר הרב משה נחום ירושלמסקי.[5] החל מגיל עשר, באופן נדיר, למד אצל האדמו"ר מסוכטשוב מחבר "האבני נזר".[6] בשנת ה'תרע"ט נסמך להוראה בידי הרב אברהם יצחק סילמן מחיימלניק והרב יחזקאל ליבשיץ מקאליש. באותה שנה נישא. לאחר נישואיו התגורר בחמיילניק. מאוחר יותר הגיע לברלין, שם התקרב ולמד אצל הרב חיים הלר. במקביל למד ועסק בבנקאות. כן נפגש עם רבנים מרכזיים רבים שביקרו בעיר. בשנת 1933, לאחר עליית הנאצים לשלטון, היגר לפריז, ובשנת ה'תרצ"ז (1937) קיבל ויזה והיגר לניו יורק שבארצות הברית.
לאחר עשרה ימים קיבל בקשה מ"חבורת הש"ס" בטורונטו, קנדה, לעבור לשם לייסד ישיבה לרבנים ולעמוד בראשה ובראש חבורת הש"ס, תמורת משכורת של 50 דולר בשבוע. מיד כשהגיע ייסד ישיבה להכשרת רבנים בשם "תורת חיים". במהלך מלחמת העולם השנייה יהודים בעלי אזרחות גרמנית נעצרו באנגליה ונחשדו כמרגלים והוגלו למחנה עבודה בקוויבק. הרב פרייס פעל אצל הרשויות הקנדיים לשחרורם.[3] הוא הביא חלק מהניצולים ללמוד בישיבתו.[7] כעבור עשור, בשנת ה'תש"ח (1948), למדו בישיבה כ-300 תלמידים.[8] בשנת ה'תש"א, לראשונה בקנדה, סמך לרבנות שלושה תלמידים באירוע שקיבל הד ציבורי רחב.[9]
הוא פרסם כמה ספרים למדניים-הלכתיים והיה נחשב סמכות תורנית בכירה.[10] כמה מתלמידיו בישיבה גדלו להיות מחשובי הרבנים בצפון אמריקה, ובהם הרב גדליה פלדר (שהחליפו את הרב פרייס כרבה של טורונטו).[11] הרב פרייס החזיק בספרייה תורנית מרשימה שכללה גם את המהדורה הראשונה של שו"ת בנימין זאב (בשנת 1539), ועוד כ-2,200 ספרים. חצי מהספרים נשארו בצרפת ונשרפו בידי הנאצים.[12]
בשנת ה'תשכ"ו (1965) זכה בפרס פרס הרב קוק לספרות תורנית של עיריית תל אביב-יפו, על ספרו "משנת אברהם" על ספר חסידים, לצד הרב יהושע ישעיה נויבירט, על פי המלצת הרבנים הראשיים הרב אונטרמן והרב ניסים. זו הייתה הפעם הראשונה שהפרס חולק לרבנים שאינם חיים בישראל.[13] היה מיודד עמוקות עם הרב יוסף אליהו הנקין.[14]
מעבר לתפקידו כרב קהילה וראש ישיבה, הרב פרייס עמד בראש מערך הכשרות בטורונטו במשך שנים רבות, וגם עסק בגיורים של בני זוג של יהודים מתבוללים, תוך שהסביר שגם כאשר ברור לגמרי שהם אינם מתכוונים לשמור מצוות – הגיורים תקפים וניתן לערוך אותם לכתחילה.[15] פסק כי נישואים אזרחיים תקפים על פי ההלכה כנישואין מחייבים, ולפסיקתו הצטרף הרב יוסף אליהו הנקין. בעקבות פסיקה זו התפלמס בתוקף עם הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל והרב אליעזר יהודה ולדינברג.[16]
חיים אישיים
נישא לחיה שרה (לבית ויין). בנו משה יהודה, אחיו ישראל יצחק, אחותו הענא וכמאתיים מבני משפחתו נספו בשואה.[17] לאחר השואה נולדו לו ילדים נוספים. לצד עבודתו הרבנית עסק הרב פרייס תקופה מסוימת בבנקאות. הוא הצליח בעסקי הממון ונחשב לעשיר גדול.
בצוואתו ביקש לייסד מרכז גמילות חסדים מהירושה שהוא משאיר.[3]
ספריו
- אמרי אברהם – דרשות על התורה: חלק א – בראשית, שמות ויקרא, טורונטו ה'תש"ו; חלק ב – במדבר, דברים, ניו יורק ה'תשל"ה
- משנת אברהם – ביאורים הערות והארות בעניינים כללים בכמה מקצועות בהלכה, שני חלקים, ניו יורק ה'תש"ד
- ספר חסידים עם משנת אברהם – שלושה חלקים. חלק א, טורונטו ה'תשט"ו; חלק ב, ניו יורק ה'תש"ך;[18] חלק ג, ניו יורק ה'תשכ"ה
- ספר מצוות גדול עם משנת אברהם – ארבעה חלקים. חלק א – סימנים א-סה, ניו יורק ה'תשל"ב; חלק ב – סימנים סה-קע, ירושלים ה'תשל"ח; חלק ג – סימנים קעא-רסה, ברוקלין ה'תשמ"ה; הכרך הרביעי נדפס בשנת ה'תשע"ט, לאחר פטירת הרב פרייס.[12]
לקריאה נוספת
- 'הרב ר' אברהם אהרן פרייס שליט"א', בתוך: אשר זלקא ראנד, תולדות אנשי שם, ניו יורק תש"ז, עמ' 105
- הרב ש. אהרנזון, 'ספר חסידים', הפרדס [ל,א], תשרי תשט"ז, עמ' 22–23
- הרב אברהם קלמאן, 'הגאון ר' אברהם אהרן פיירס זצ"ל איננו', בתוך: הפרדס [סח,ח], אייר תשנ"ד, עמ' 30–31[19]
קישורים חיצוניים
- י. שלומי, "מעשה אברהם" על ספר חסידים, שערים, 22 ביוני 1956
- Rabbi Avraham Aron Price z’tl (1900-1994) – סרט על דמותו
הערות שוליים
- ^ אסיא כרך לה, עמוד 53
- ^ HaGaon Rav Asher Weiss shlit"a, 5782 Yahrtzeit Shiur in memory of HaGaon HaRav Avraham Price zt"l, נבדק ב-2022-06-15
- ^ 3.0 3.1 3.2 HaGaon Rav Asher Weiss shlit"a, Yahrtzeit Shiur in memory of HaGaon HaRav Avraham Price zt"l, נבדק ב-2022-06-15
- ^ הפרדס – ספר היובל, תשי"א, עמ' 572.
- ^ המאור [מח,א], תשרי-חשון תשנ"ה, עמ' 38.
- ^ ראו עדותו בתוך: 'בשבחו של אותו גאון וצדיק מוהרמ"א פארשלעגער זצ"ל', המאור [י,ט], עמ' 14–16; וכן משה גוטמן, הפני מנחם, כרך א, ירושלים תשע"ה, עמ' קל; ועוד.
- ^ הפרדס [טז,א], ניסן תש"ב, עמ' 35; Gasner, Cynthia (1985-10-24). "Talmudic Scholar Price Published Commentary". The Canadian Jewish News. p. 22.
- ^ א. רייכמאן, מרכזי התורה בקאנאדה, הצופה, 6 ביוני 1948
- ^ הפרדס [כג,ו], אדר תש"ט, עמ' 12–13.
- ^ הפרדס [כה,ז], ניסן תשי"א, עמ' 31; שם [כז,ו], אדר תשי"ג, עמ' 45.
- ^ Rosenberg, Stuart E (1970). The Jewish Community in Canada. Toronto: McClelland & Stewart. p. 201. תבנית:LCC.
- ^ 12.0 12.1 "Rabbi Price has Rare Books in Largest Hebrew Library". The Toronto Daily Star. 1950-01-28.
- ^ הרבנים אהרן פרייס וי. י. נויבירט – חתני "פרס הרב קוק" של עת"א, הצופה, 23 בספטמבר 1965
- ^ הרב איתם הנקין, 'מרא דאתרא של אמריקא', בתוך: ישורון כ, ירושלים תשס"ח, עמ' קמו; וכן, לישרים נאוה תהילה, נריה תשע"ו, עמ' 134. ראו עוד: הרב יהודה הרצל הנקין, 'הגאון רבי יוסף אליהו הענקין זצ"'ל שלושים שנה למותו', המעין [מד,א] תשרי תשס"ד, עמ' 73.
- ^ משנת אברהם על הסמ"ג, חלק ב' מצוה קט"ז, עמוד רע"ד
- ^ ראו: משה מרום, 'תקפותם של נישואים אזרחיים – מחלוקת בין רבנים בארץ ובגולה', בתוך: שנות חיים, פתח תקווה תש"ע, עמ' 64–72; אריאל פיקאר, 'מעמדם ההלכתי של נישואין אזרחיים', בתוך: הלכה בעולם חדש: שיח רבני בחברה מודרנית, ירושלים תשע"ב, עמ' 43–51.
- ^ מתוך הקדמת ספרו משנת אברהם, כרך ב, ניו יורק תש"י.
- ^ 'ספר חסידים: חלק שני' – סקירה על מהדורתו, בתוך: המאור, חשון-כסלו תשכ"א, עמ' 24
- ^ וכן בתוך: המאור [מז,ד], ניסן אייר תשנ"ד, עמ' 25.
