רבי אריה לייבוש רוקח

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אריה לייבוש רוקח ממאגרוב
אין תמונה חופשית
לידה ה'תרט"ו
בלז
פטירה ה' באב ה'תרצ"ב (בגיל 77 בערך)
מקום פעילות מאגרוב ראווא
תחומי עיסוק רב ואדמו"ר
שם השושלת בעלז
אב רבי יהושע רוקח
אם רבקה מרים

רבי אריה לייבוש רוקח (תרט"ו - ה' באב ה'תרצ"ב) היה האדמו"ר ממאגרוב משושלת בעלז, כיהן כרב ואדמו"ר במאגרוב ובראווא.

ביוגרפיה

נולד בבלז כבן שלישי לרבי יהושע מבעלז ולרבקה מרים בת רבי שמואל אשכנזי מקאלוש חתן רבי יצחק מאיר השיל (ז'ינקוב).

נישא לחנה מלכה בת רבי מנחם נחום טברסקי מלויעב, בנו של רבי אהרן מצ'רנוביל, חתונתו התקיימה בצ'רנוביל, כשבוע ימים לאחר נישואי אחיו הגדול רבי ישכר דוב שגם התקיימה בבעלזא. לאחר נישואיו התקרב לסב אשתו רבי אהרן מצ'רנוביל.

בשנת תרמ"א מונה על ידי אביו, שכיהן רשמית כרב העיר מאגרוב, לדיין ומורה הוראה בעיר, לצידו של רב העיר בפועל[1] רבי יוסף אלטר אפשטיין מחסידי בעלזא. בה'תרנ"ד, לאחר פטירת אביו, מונה לאב"ד ורבה של העיר[2] ובמקביל כיהן כאדמו"ר בעיר[3].   

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עזב את מאגרוב וברח להונגריה. עם סיום המלחמה עבר לראווא - ריסקא, שם כיהן כאדמו"ר[4]. כממלא מקומו במאגרוב מונה בנו רבי נחום אהרן שכיהן גם כאדמו"ר לצידו של רבי נפתלי הירץ בומבך ראב"ד סאמבור ומחבר ספר גבעת הלבונה.  

נפטר בה' באב תרצ"ב ונקבר בראווא. כממלא מקומו בראווא מונה בנו השני רבי יהושע העשיל.

חלק ממכתביו הודפסו בקבצי "אור הצפון" של חסידות בעלזא ובספר "פקודת אלעזר" לנכדו רבי אלעזר טברסקי מפאלטישאן[5].

משפחתו

מזיווג ראשון:

בנו רבי נחום אהרן האדמו"ר ממאגרוב ובסוף ימיו בלבוב, חתן דודו רבי משה מרדכי טווערסקי ממקארוב חתן רבי יהושע מבעלזא. נרצח בשואה, מדברי תורתו הודפסו בספר "דרשות מהרנ"א". בנו ממלא מקומו ברבנות העיר מאגרוב היה רבי יצחק, נרצח בשואה.

מזיווג שני:

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ כיון שרבי יהושע עבר לבעלז לאחר פטירת אביו, מינה את הרב אפשטיין לנהל את עניני העיר
  2. ^ רב העיר הרב אפשטיין ויתר על הרבנות לטובת בנו של רבו רבי יהושע ועבר לאוז'ריאן שם כיהן ברבנות
  3. ^ מכון אור הצפון - חסידות בעלזא, אור הצפון - יח, תש"ע, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  4. ^ אור הצפון - מב, תשע"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  5. ^ רבי אלעזר טווערסקי, פקודת אלעזר, תשס"ד, באתר אוצר החכמה.