רבי דב זאב קוזבניקוב
| לידה | ה'תקצ"ח |
|---|---|
| פטירה | כ"ז בטבת תרס"ח (בגיל 70 בערך) |
| מקום פעילות | יקטרינוסלב |
| השתייכות | חסידות |
| תחומי עיסוק | רבנות |
| תפקידים נוספים | רבה של יקטרינוסלב |
| רבותיו | רבי מנחם מענדל שניאורסון (הצמח צדק), רבי יואל זלמן, רבי שלום דובער שניאורסון |
רבי דב זאב קוזבניקוב (באידית: בערע וואלף קאזשעווניקאוו; ? ה'תקצ"ח - כ"ז בטבת תרס"ח) היה רבה של יקטרינוסלב.
ביוגרפיה
רבי דב זאב נולד בעיירה ליד דברינקה פלך טשרניגוו, בשנת תקצ"ח[1]. על פי המסופר, בצעירותו סבל מגמגום, ונרפא מכוח ברכתו של בעל ה"צמח צדק". רבי דב זאב היה מתלמידי רבי יואל זלמן[דרושה הבהרה], אשר הזכירו רבות[דרושה הבהרה].
כאשר ייסד רבי שלום דובער שניאורסון את ישיבת "תומכי תמימים", בחר ברבי דב שיבוא לבחון את התלמידים ולפקח על התפתחות ורמת לימודם[2].
כיהן כרבה של יקטרינוסלב, לצד רבי בנימין זקהיים.
תמך במלחמתו של רבי שמחה הכהן כהנא נגד האנשים שלגלגו על מדרשות חז"ל, בעידודם של אנשי תנועת ההשכלה, וכאשר הוציאו חלק גדול מדרשותיו בספר מיוחד בשם "מגן התלמוד"[3] כתב בשבחו[4].
רבי דב זאב נפטר בכ"ז בטבת תרס"ח.
לאחר כ-25 שנה מפטירתו, החליטו השלטונות על הריסת בית הקברות בו נטמן, ורבני העיר נאלצו להעביר את הקברים למקום אחר. מסופר כי כאשר פתחו את קברו של רבי דב זאב מצאוהו שלם כביום קבורתו, וחלק מהטלית מכסה את פניו. כמו כן ישנה[5] עדות שמיעה, שכשהעבירוהו, ערכו לו הלוויה קטנה וחשאית משום שחששו שהשלטונות ירצו להעביר את הגופה למוזיאון.
לאחר פטירתו, התעוררה מחלוקת גדולה בנוגע לבחירת הרבנים לעיר, שהתמשכה במשך כ-5 שנים. אנשי תנועת ההשכלה ניסו להתערב במינוי הרבנים, אך לבסוף מונו רבי לוי יצחק שניאורסון לצד רבי פנחס גלמן, וכן מונו עוד כשלושה מורי צדק[6].