רבי חנינה אברהם לייטנר
 | |
| לידה |
אלול ה'תר"צ גרוסוורדיין |
|---|---|
| פטירה | י"ח בחשון ה'תשס"ח (בגיל 77) |
| למד ב | ישיבת בית יוסף צבי, ישיבת סאטמר, ישיבת סהערדלי |
| מקום מגורים | וויליאמסבורג |
| מקום פעילות | מונטווידאו וויליאמסבורג |
| השתייכות | חסידות סאטמר |
| תחומי עיסוק | רב ראש ישיבה |
| רבותיו | רבי יואל מסאטמר |
| תלמידיו | הרב מאיר טודרוס זילבר |
| אב | נפתלי צבי |
| חותנים | רבי צבי הירש מייזליש |
רבי חנינה אברהם לייטנר (אלול ה'תר"צ - י"ח בחשון ה'תשס"ח) (מכונה: 'מאנטעווידעא רב') היה רב חסידי אמריקאי, כיהן כרבה של מונטווידאו, לאחר מכן רב וראש ישיבת קהילת "בנין דוד מאנטעווידעא" בברוקלין, מראשי ישיבת "תורה ויראה" של חסידות סאטמר ומהרבנים הבולטים של חסידות סאטמר. מחבר ספר "בנין אברהם".
ביוגרפיה
נולד בגרוסוורדיין לרבי נפתלי צבי. בילדותו התפרסם כעילוי. בכל שבת היה נבחן על תלמודו אצל רב העיר רבי פנחס צימטבוים. בשנת תש"ד בבחרותו, ברח מהגטו בגרוסוורדיין. עלה לישראל ולמד בישיבתו של רבי יוסף צבי דושינסקיא. לאחר מכן היגר לארצות הברית ולמד בישיבתו של רבי משה ניישלאס. בתקופת מגוריו בארצות הברית התקרב לרבי יואל מסאטמר, לימים רבו המובהק. בז' בתמוז תש"ח נישא לבתו של רבי צבי הירש מייזליש. חתונתו התקיימה בשקאגו, מקום מגורי חותנו. רבי יואל מסאטמר סידר קידושין. חותנו רב צבי הירש מייזליש היה שולח לו את תשובותיו בהלכה בכדי שיעבור עליהם קודם להדפסתם בספרו "בנין צבי"[1].
לאחר נישואיו התגורר בוויליאמסבורג ולמד בישיבת תורה ויראה של רבי יואל מסאטמר. הוא היה מוערך אצל רבי יואל שאף היה מתייעץ איתו בעניני הנהגה.
הוא שימש בהוראה אצל גדולי רבני ניו יורק, ביניהם אצל רבי הלל ליכטנשטיין, רבי שמעון ישראל פוזן ועוד.
רבנות
בשנת תש"כ, בברכת רבי יואל מסאטמר מונה לרבה של מונטווידאו, במקומו של הרב הקודם רבי אשר שמואל כ"ץ. הוא שימש גם כרב של הערים הצמודות, ופיקח בעניני כשרות, מקוואות, צניעות, חינוך ועוד.
בשנת תשכ"ד חזר לניו יורק ומונה על ידי רבי יואל מסאטמר לשמש כר"מ בישיבת סאטמר בווילימסבורג. בוויליאמסבורג הקים את קהילתו וישיבתו "בנין דוד מאנטעווידעא"[2] ושימש כרבה וכראש ישיבתה.
לאחר פטירת רבי יואל היה לחסידו של רבי משה טייטלבוים, ולאחר פטירתו שוייך לחסידות שבראשות רבי זלמן לייב. לאחר כמה שנים (בעקבות התנגדותו בפרשיית ה"פאבליק סקול" - מוסד לילדים מוגבלים שהוקם בקרית יואל) פרש מהחסידות והנהיג את קהילתו "בנין דוד" כאדמו"ר, רבים מקהילת בני יואל ראו בו כרבם. הרב לייטנר היה אנטי ציוני קיצוני ונאם במחאות מטעם חסידות סאטמר נגד מדינת ישראל שהתקיימו בוושינגטון[3]. הוא עמד בנשיאות "קופת חסד - שומרי חסד" בירושלים[4]
הוא נפטר בי"ח בחשון תשס"ח, בהלווייתו השתתפו אלפים, הוא נקבר בבית הקברות בקרית יואל.
משפחתו
- גיסו הרב יקותיאל יהודה מייזליש.
- בנו הרב נפתלי דוד, ממלא מקומו ברבות קהילת "בנין דוד מאנטעווידעא" שימש כר"מ בישיבת בנין דוד.
- חתנו הרב נחום אבראהם.
תלמידיו
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- נדיר- מכתב מהגה"ק רבי חנינא אברהם לייטנער זיע"א גאב"ד מונטווידאו באתר חרסון.
- משניות עותק הגה"צ המפורסם רבי אברהם לייטנער זצ"ל באתר ?.
הערות שוליים
- ^ רבי צבי הירש מייזליש, בנין צבי, תש"ע, חלק ב', באתר אוצר החכמה.
- ^ על שם סב אשתו רבי דוד דוב מייזליש.
- ^ העדה החרדית, גליון העדה, תשמ"ב, עמ' ח, באתר אוצר החכמה.
- ^ העדה החרדית, גליון העדה, תשמ"ב, עמ' יא, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).