רבי יעקב קטינא
 | |
| ציונו של רבי יעקב קטינא | |
| כינוי | רבי יעקב דיין |
|---|---|
| פטירה | ט' בשבט ה'תר"ן |
| מקום קבורה | חוסט |
| רבותיו | רבי אשר מרופשיץ; רבי יהודה צבי מראזלא; בעל הדברי חיים מצאנז; בעל הצמח צדיק מויז'ניץ |
| חיבוריו | רחמי האב; קרבן העני |
| בת זוג | חנה רבקה |
| אב | רבי יצחק מרדכי |
| מספר צאצאים | 4 |
| דיין בעיר חוסט | |
רבי יעקב קטינא (? - ט' בשבט ה'תר"ן), היה דיין בעיר חוסט. מפורסם בשל ספריו "רחמי האב" ו"קרבן העני".
ביוגרפיה
נולד לרבי יצחק מרדכי מחסידי החוזה מלובלין. נשא את חנה רבקה[1]. רבותיו היו רבי אשר מרופשיץ, רבי יהודה צבי מראזלא[2], הדברי חיים מצאנז[3] והצמח צדיק מויז'ניץ[4].
נודע כבעל מופת[5], כפי שהעיד רבי אברהם שטרן[6].
שימש כדיין בחוסט כ-40 שנה - משנת ה'תר"י בערך ועד לפטירתו. הוא כונה "רבי יעקב דיין"[7]. היה מיודד עם המהר"ם שיק ששימש כרב בחוסט מה'תרכ"א ויחד פעלו לשמירת צביונה הדתי של העיר[8]. המהר"ם שיק לא ערער על פסקיו של רבי יעקב[9]. בספרו "קרבן העני" הוא כותב שלימד תורה ל'בני עניים'.
החזיק אוצר ספרים גדול שכלל כתבי יד עתיקים ונדירים, שמשך לומדים רבים[10]. עד היום קיימים ספרים שונים מספרייתו[11].
אשתו נפטרה בי' בניסן ה'תרמ"ה. לאחר פטירתה נישא לאחת מצאצאי רבי ברוך מרדכי פרנקל, מראשי חבורת אשוואר[12]. לעת זקנתו נולד לו בן מאשתו השניה[13]. לא ידוע על איזה בן מדובר[14].
נפטר בט' בשבט ה'תר"ן ונקבר בעירו חוסט, על מצבתו נכתב שהיה "זקן ושבע ימים".
ספריו
ספרו "רחמי האב", נכתב בעיקרו כצוואה לבניו הכולל 58 פרקים של מוסר לפי סדר הא' ב'[15]. הספר התפרסם כבר בחייו והודפס בשש מהדורות[16], ולאחר מותו במהדורות רבות נוספות[17]. הספר תורגם אף לערבית־יהודית ונדפס בג'רבה בשנת ה'תרצ"ט[18]. רבי שלמה זלמן אהרנרייך כתב הוספות והערות על הספר[19].
כמה מגדולי ישראל הרבו להגות בספר[20]. רבי שמואל דוד אונגאר מנייטרא תיקן שתלמידי ישיבתו יקבעו שיערים בספר מדי יום[5]. כן יצאו מהדורות שחילקו את הלימוד בספר לשבעה חלקים למשך ימי השבוע וכן לחלוקה של שלושים שבכל יום מימי החודש נלמד חלק אחד[21].
כמו כן חיבר את ספרו "קרבן העני" על התורה, הודפס בשנת ה'תרל"ב ובשנת ה'תרמ"ב[22].
את ספריו הדפיס בעילום שם.
צאצאיו
- רבי דוד אליהו, חתן רבי מאיר יהודה פרנקל, רב באופהרטו. לא קיבל על עצמו את רבנות חוסט לאחר פטירת אביו, בעקבות תפילת אביו שצאצאיו לא יהיו דיינים בשכר[23]. רק בעירו אופהרטו ניאות לקבל תפקיד זה ללא משכורת מהקהילה כלל (נפטר ה' באדר ה'תרפ"ט)[24].
- רבי משה אריה, ממלא מקום אביו בחוסט (נפטר ב' באייר ה'תרנ"ד, נטמן בסמיכות לציון אביו).
ב"שם הגדולים מארץ הגר" נכתב שרבי חיים דוב אב"ד סאספאלו היה חתן אצל רבי יעקב קטינא[25], אך העירו על זה שהוא היה חתן אצל רבי יעקב גוטליב אב"ד חוסט[26].
קישורים חיצוניים
- הספר רחמי האב, באתר היברובוקס
- הספר קרבן העני, באתר היברובוקס
- רבי יעקב קטינא, באתר mytzadik
לקריאה נוספת
- פנחס שוורץ, שם הגדולים מארץ הגר - א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ^ בספרו קרבן העני הוא מזכיר לעיתים את בניו בספריו בשמם "בן חנה רבקה"
- ^ רבי אברהם שטרן, מליצי אש - שבט, אות קל"ז .
- ^ בזמן שהסתופף אצלו נסע אליו לכל החגים וכן היה שוהה אצלו מלפני שבת סליחות עד אחר שמחת תורה ב: רבי רפאל צימטבוים, כל הכתוב לחיים - דרכי חיים, הגה"צ ר׳ יעקב קטינא; רבי אברהם שטרן, מליצי אש - שבט, אות קל"ז . ;שלמה יעקב גרוס, פרק ד, מארמארוש, קטינא.
- ^ נכדו של בעל הצמח צדיק רבי מנחם מנדל מוישווה העיד שהיה "חסיד גדול" של סבו : ברכת נפתלי, גאון ישראל וקדושו חלק ה עמוד קפ"ח.
- ^ 5.0 5.1 ירחון ויז'ניץ, אז נדברו - 95.
- ^ רבי אברהם שטרן, מליצי אש - שבט ט שבט אות קל"ז.
- ^ וכך גם מובא בנוסח מצבתו.
- ^ מכתב שחתמו יחד: שמואל הכהן וינגרטן, בשבח ישוב הארץ; קינסטליכער, מ. א. ז., צפונות
- ^ אות י"ט, דרכי משה החדש.
- ^ לדוגמא ראו: מכון זכרון להנצחת יהדות הונגריה, עלי זכרון 24-25.
- ^ לדוגמא כמה ספרים באתר קדם: באר אברהם; ספר לוחות עדות; תפוחי זהב; זכרון יהוסף.
- ^ (בן רבי אליהו באכטער בן רבי ישראל איסר מבאכטא ממייסדי וראשי חבורת אשוואר). נפטר בח' באב ה'תרט"ו (על פי הנכתב על מצבתו).
- ^ מובא בתולדות רבי יעקב קטינא שנדפס בסוף ספר קרבן עני בהוצאת נכדו רבי יעקב חיים רוטנר וראו: מכון זכרון להנצחת יהדות הונגריה, רבי חיים יעקב קטינא ז״ל אב״ד ניר באגאד, עלי זכרון 8-11 עמוד ס"א.
- ^ מכון זכרון להנצחת יהדות הונגריה, לעלה 9 ־ רבי יעקב קטינא, עלי זכרון 45.
- ^ בהקדמה של הדפוס הראשון נכתב: הספר הזה חיבר אחד לבניו להדריכם דרך ישרה וירא את האור כי טוב לחלקו ביעקב ולהפיצו בישראל כי אמר אף כי הדברים מעטי הכמות והאיכות אולי ימצא א בזה הספר איזה מדה טובה לזכות הנפש וכבוד אלקים הסתר דבר לא נודע מי ומכל מלמדי ויהי לו קבל הדבר ממי שאמרו כבד אמרו ויהא רעוא שיהיו אמריו לרצון לפני אדון כל...
- ^ במהדורה החמישית הוא כתב בראש ספרו: כי מה אני ומה חיי והשי"ת זיכני ללקט אמרים האלה והודות לשמו כי נתקבלו הדברים וע"ע עלו בדפוס...ועתה יעלו בדפוס פעם ה' בהוספות רבות...
- ^ בשנת ה'תרפ"ג (שנת הדפסת הספר) מעיד רבי רפאל צימטבוים משמשו של הדברי חיים שכבר נדפסו 14 מהדורות: רבי רפאל צימטבוים, כל הכתוב לחיים - דרכי חיים, הגה"צ ר׳ יעקב קטינא.
- ^ רחמי האב <תרגום ערבי>, באתר אוצר החכמה.
- ^ הערותיו הודפסו לראשונה בה'תש"ך .רחמי האב עם הערות והוספות מרבי שלמה זלמן הערנרייך, לונדון תשכ, באתר היברובוקס.
- ^ לדוגמא: רבי שמואל וואזנר היה מרבה ללמוד בספר, ראו הליכות שבט הלוי, פרק כ"א הערה א; הסגולה להסתכל על נרות השבת, באתר דרשו, 29 בינואר 2024; רבי שלמה היימן החזיק את הספר בנרתיק התפילין שלו, ראו: ישורון חלק ח', עמוד קמ"ז הערה 2, באתר היברובוקס
- ^ רחמי האב, התש"י, באתר אוצר החכמה.
- ^ נכתב בשער "מה רבו חסדי ה' אשר זיכני בחיים לראות בנין בית שני" (מהדורה שנייה).
- ^ בספר רחמי האב אות י"ז.
- ^ מכון זכרון להנצחת יהדות הונגריה, עלי זכרון 33 עמוד ס"ב.
- ^ רבי פנחס זליג הכהן שווארץ, שם הגדולים מארץ הגר - א, ח- כ"א; מובא גם כאן: ספר קהילה, סעליש - ספר זכרון לקהילת סעליש והסביבה.
- ^ רשומות לתולדות אישים וקהלות אגרות ומסמכים, עלי זכרון - ד, משפחת רבי יעקב גרינוואלד.