רותה שץ-מריאש
| לידה |
4 בפברואר 1927 ריגה, לטביה  |
|---|---|
| פטירה |
29 בנובמבר 2016 (בגיל 89) ריגה, לטביה |
| מדינה | לטביה |
| מקום קבורה | ריגה, לטביה |
| פעילות בולטת |
משפטנית פוליטיקאית |
| תקופת הפעילות |
כמשפטנית 1951 כפוליטיקאית 1988 – כמשפטנית עד 1984 כפוליטיקאית עד 2005 |
| עיסוק |
משפטנית פוליטיקאית |
| מעסיק |
בתי המשפט של ברית המועצות החזית העממית של לטביה (NFL) |
| מפלגה |
המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות החזית העממית של לטביה (NFL) |
| פרסים והוקרה | 2 עיטורי שלושת הכוכבים של לטביה ב-1995 ו-2000 |
רותה שץ-מריאש ( בלטבית Ruta Marjaša; 4 בפברואר 1927, ריגה, לטביה - 29 בנובמבר 2016, ריגה, לטביה) - פוליטיקאית יהודיה לטבית, משפטנית יהודיה לטבית, מחברת לטבית. חבר בסאימה החמישית והשישית של לטביה (ממפלגת הדרך הלטבית ) ובמועצה העליונה של לטביה ( מהחזית העממית של לטביה ).
ביוגרפיה
נולדה במשפחתם של עורך דין, סופר, דמות בולטת בתנועת העבודה היהודית מקס שץ-אנין (22 ביוני 1885 - 10 בינואר 1975) ורעייתו פאניה לבית רוזנברג (1 במאי 1898 - 16 במרץ 1984), בריגה. כשהילדה הייתה בת שנה, התעוור אביה ובילה את שארית חייו ועבודתו בהכתבת יצירותיו לאשתו. בהמשך, היא זכרה שאביה קבע את האווירה הרוחנית בבית והכניס בה תשוקה ליצירתיות, שבאה לידי ביטוי מוקדם מאוד, בגיל 9, כשכתבה את שיריה הראשונים[1].
החלה ללמוד בבית הספר היסודי מספר אחד בריגה על שם ואלדיס זליטיס, ושם למדה את השפה הלטבית.
בתחילת פלישת ורמאכט לברית המועצות, פונתה משפחת שץ מריגה לאזור ירוסלבל, לכפר קוקובוי שבמחוז פרבומאיסקי[2], ולאחר מכן לאלמה-אטה שברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הקזחית.
בסוף 1944, חזרה המשפחה הביתה, ורותה המשיכה את לימודיה בבית הספר התיכון העשירי בריגה, אותו סיימה במחזור הראשון של בית הספר, ב-1945 .
התקבלה לפקולטה למשפטים של האוניברסיטה הממלכתית של לטביה, אותה סיימה ב-1950. בתחילת שנות ה-50 סבלה במהלך המאבק נגד הקוסמופוליטיים, כאשר אביה ואמה נעצרו ב-18 בפברואר 1953 ושוחררו לאחר מות סטלין ב-29 באפריל אותה שנה. במהלך מעצרם נסעה פעמיים למוסקבה כדי לדאוג משפטית עבורם ובהכריזה על חפותם[3].
רותה שץ (בנישואיה מריאש) עבדה כעורכת דין במשך 33 שנים, הייתה חברה בלשכת עורכי הדין בריגה. ב-1984 פרשה לגמלאות, והחלה בעיבוד הארכיון של אביה.
עם תחילת "אטמודה"(בלטבית: "התעוררות"), הפכה להיות מעורבת בפעילויות חברתיות, והפכה לדמות בולטת בחזית העממית של לטביה (NFL).
במרץ 1990 נבחרה לכינוס האחרון של המועצה העליונה של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הלטבית, שהצביעה בעד החזרת עצמאותה של לטביה . על פי חוק "על המעמד המשפטי והפנסיות של חברי המועצה העליונה" שאומץ על ידי סיימאס ב-4 במאי 1999, קיבלה את הזכות לקצבה אישית יחד עם צירים נוספים של ה-NFL של 80% מהשכר הנוכחי של החברים הנוכחיים של הסיימס [4].
ב-1995 היא הוציאה ספר זיכרונות על אביה וחזרה לעסוק בספרות, שוב החלה לחבר שירים ולתרגם את שירתה של אספאסיה. השתתף בעבודתה של החברה למורשת אספסיה. ב-2003 פרסמה את הספר "קליידוסקופ זיכרונותיי".
פעילות פוליטית וחברתית
בין השנים 1951 - 1990 היא הייתה חברה במפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות .
ב-1988 השתתפה בארגון האגודה הלטבית לתרבות יהודית ובהקמת בו קבוצת החזית העממית הלטבית (NFL).
השתתפה גם בהקמת האגודה הלטבית של קהילות תרבותיות לאומיות ובארגון הפורום של עמי לטביה בדצמבר 1988, יחד עם איטה קוזקביץ', רומואלד ראז'וקס והנציגים נוספים של המיעוטים הלאומיים של לטביה.
בקונגרס השני של מפלגת ה-NFL, נבחרה לוועדת הביקורת, והשתתפה מטעמה בישיבות ראשי המפלגה.
בשנת 1989, כמועמדת ל-NFL, נבחרה למועצת צירי העם של מחוז קירובסקי של ריגה (כיום המחוז המרכזי).
תרגמה לרוסית את ההצהרה "על השבת עצמאותה של הרפובליקה של לטביה", שאומצה ב-4 במאי 1990 על ידי המועצה העליונה. הצביעה בעדה.
פעלה בוועדת המועצה העליונה לזכויות אדם ושאלות לאומיות.
בשנת 1993 הפכה לאחת ממייסדי אגודת הדרך הלטבית ונבחרה לסיימאס ה-5 ברשימתה. הייתה סגנית נשיא הוועדה המשפטית.
בבחירות הבאות התמודדה ללא הצלחה לסיימאס, לא נבחרה, אך לאחר עזיבתו של חבר המפלגה אייבר אנדזינס לבית המשפט החוקתי הלטבי, תפסה את מקומו בפרלמנט. כיהנה בוועדה המשפטית ובנציבות הצירים והאתיקה.
לא השתתפה בבחירות לסיימאס השביעי, מנובמבר 1998 עד נובמבר 1999 עבדה כיועצת עבור סיעת הדרך הלטבית בסיימאס.
מסתיו 1995 ועד סתיו 2005, הייתה נציגת לטביה בנציבות המועצה האירופית למאבק בשנאת זרים, גזענות וחוסר סובלנות ( ECRI ).
ספרים
מחברת הספרים "עובדה, מציאות וחלום", "קליידוסקופ זכרונותיי", מתרגמת לרוסית של שירי הסופרת הלטבית אספאסיה .
עיטורים
עוטרה פעמיים במסדר שלושת הכוכבים (1995 ו-2000).
הערות שוליים
- ^ Рута Марьяш, "Детство" Проза.ру (ברוסית)
- ^ Рута Марьяш, "Вспоминая ту войну..." Проза.ру (ברוסית)
- ^ Рута Марьяш, "Весна 1953 года" Проза.ру (ברוסית)
- ^ "Par Latvijas Republikas Augstākās padomes deputātu tiesisko stāvokli un pensijām" (בלטבית). LIKUMI.LV.
