רסן הסוררת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רסן הסוררתאנגלית: Scold's bridle) היה אמצעי ענישה[1] ששימש לעינוי והשפלה פומבית בשלהי ימי הביניים. הרסן הוא מסכת ברזל שהולבשה על ראשו של הקרבן וכללה לשונית ממתכת שהוחדרה לפיו כשהיא נלחצת על לשונו ומונעת ממנו אפשרות דיבור. לעיתים הלשונית הכילה גם קוצים ממתכת שהיו גורמים לפציעת הלשון כשהאדם ניסה לדבר.

השימוש המתועד הראשון ברסן הסוררת נעשה בסקוטלנד בשנת 1567. גם באנגליה השתמשו בו כאמצעי ענישה כלפי "נשות מדנים ציבוריות", אך ככל הנראה לא היה מדובר בענישה חוקית[דרוש מקור]. בסקוטלנד בתי משפט פיאודליים ובתי דין כנסייתיים השתמשו בו בעיקר כאמצעי ענישה כלפי נשים שנחשבו פטפטניות, גסות, וכחניות, או חצופות יתר על המידה[דרוש מקור].

במאות ה-16 וה-17 רווח אמצעי ענישה זה בסקוטלנד ובאנגליה. בדרך כלל נענשו בעונש זה נשים מהמעמדות הנמוכים ולעיתים קרובות הופנה כלפי נשים שהואשמו בכישוף.[דרוש מקור] רסן הסוררת היה מולבש על ראשו של הקרבן, והוא היה מוצב במקום ציבורי לשם השפלה פומבית, ולעיתים אף היה סופג מכות. אף כי לרוב הופנה כאמצעי ענישה כלפי נשים, קיים תיעוד בסקוטלנד גם על שימוש כנגד גברים.

במהלך המאה ה-16 התפשט השימוש ברסן הסוררת גם למדינות אחרות באירופה כולל גרמניה שם נהגו לתלות על גבי הקרבן בנוסף לרסן פעמון מצלצל ממתכת, על מנת להגביר את ההשפלה הפומבית. בבתי מחסה בגרמניה הוסיפו להשתמש באמצעי ענישה זה עד ראשית המאה ה-19[דרוש מקור]. נעשה שימוש בסד גם בארצות הברית[2], ודווח על שימוש ברסן בווירג'יניה באמצע המאה ה-18 כלפי עבדים גברים ונשים שהושמו בסד.[דרוש מקור]

במאה ה-18 נעשה שימוש ברסן למטרת ענישה של עבדים, כפי שתואר על ידי אולאודה אקוויאנו בספרו: "ראיתי שפחה שחורה מבשלת את ארוחת הערב, והאישה המסכנה הייתה עמוסה באכזריות בכל מיני מתקני ברזל. במיוחד היה לה מתקן אחד על הראש שנעל את פיה חזק כל כך עד שבקושי יכלה לדבר, ולא יכלה לאכול או לשתות."[3]

בשנת 1856 רסן הסוררת היה עדיין בשימוש כאמצעי ענישה בבולטון לה מורס לנקשייר שבאנגליה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רסן הסוררת בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ R Hull, HISTORIC SOCIETY OF LANCASHIRE AND CHESHIRE, Transactions of the Historic Society of Lancashire and Cheshire 160, 2011-01, עמ' 183–188 doi: 10.3828/transactions.160.11
  2. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, England and Wales, BMJ 2, 1926-12-25, עמ' 1238–1239 doi: 10.1136/bmj.2.3442.1238
  3. ^ אולאודה אקוויאנו, אדי זילצר (ע), תרגום: יעל ענבר, הסיפור המעניין על חייו של אולאודה אקוויאנו; או גוסטבוס ואסה, האפריקאי, בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, 2018 - תשע"ח, עמ' 60, מסת"ב 978-965-06-1571-0
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0