שדה חיטה עם ברושים
-Vincent-van-Gogh-Met.jpg) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | וינסנט ואן גוך |
| תאריך יצירה | 1889 |
| טכניקה וחומרים | שמן על בד |
| ממדים בס"מ | |
| אורך | 73 |
| רוחב | 93.4 |
| נתונים על היצירה | |
| מיקום | מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, ניו יורק סיטי |
.jpg) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | וינסנט ואן גוך |
| תאריך יצירה | 1889 |
| טכניקה וחומרים | שמן על בד |
| ממדים בס"מ | |
| אורך | 72.1 |
| רוחב | 90.9 |
| נתונים על היצירה | |
| מיקום | הגלריה הלאומית, לונדון |
שדה חיטה עם ברושים היא סדרה ובה שלוש יצירות של הצייר ההולנדי וינסנט ואן גוך משנת 1889. כל היצירות הוצגו במרכז הפסיכיאטרי שבמנזר סן-פול דה מסול שבסן רמי דה פרובאנס, בתקופה שואן גוך אשפז את עצמו מרצון בין מאי 1889 למאי 1890. הנוף המתואר ביצירות הוא מחדרו של ואן גוך במוסד המשקיף לשדה ולהרים הסמוכים.
אודות היצירה
ביצירות מוצג רקע של שדות חיטה זהובים שבהן ברוש מצוי הניצב בשמאל הציור הנראה כאובליסק. במרכז התמונה ניתן לראות עצי זית, ובאופק ניתן לראות גבעות והרים וכן שמים בצבע תכלת עם עננים לבנים. הגרסה הראשונה (F717) נעשתה ככל הנראה בין יוני ליולי 1889, בתקופה שלאחר השלמת "ליל כוכבים". ואן גוך כנראה צייר מחוץ למוסד הפסיכיאטרי, בעת שהותר לו לצאת החוצה. ואן גוך החשיב את היצירה כאחת מיצירות הקיץ הטובות ביותר שלו. במכתבו לאחיו, תיאו, הוא ציין כי השדה הזהוב מסמל שדה בשמש בחום רב ועבה כלשונו.
ואן גוך נאלץ להפסיק את עבודתו עקב מצבו הנפשי, ורק בסוף אוגוסט או בתחילת ספטמבר הוא חזר לצייר. הוא העתיק את היצירה המקורית לשני העתקים נוספים; האחד באותו גודל (F615) והשני בגודל קטן יותר (F743). ההעתק הראשון נעשה ללא הפסקה עם שינויים קלים לאחר מכן. תחילת ואן גוך השתמש בפחם כדי ליצור את הסקיצה של הציור ולאחר מכן הוא הוסיף צבעים; תחמוצת אבץ לעננים, כחול קובלט לשמיים, צהוב כרום לשדות חיטה, פיגמנט ירוק-כחלחל בהיר וירוק אזמרגד לשיחים ולעץ הברוש ונגיעות של צבע שני לשיחי הפרג.[1] בגרסה הראשונית נעשתה עבודה רבה, יותר מבהעתקים. ואן גוך שלח את הגרסה הקטנה יותר של היצירה לאימו ולאחותו כמתנה.
ואן גוך שלח את שתי הגרסאות הגדולות של היצירה לתיאו בספטמבר 1890. ב-1900 אלמנתו של תיאו מכרה את הגרסה הראשונית לאמן אמיל שופנקר. היצירה עברה לאחר מכן לידיהם של אלכסנדר ברת'ייר פול קאסייאר, והיא הוצגה בפריז בשנת 1909. פרנץ פון מנדלסון רכש את היצירה ב-1910, והיא נשארה בהחזקת משפחת מנדלסון עד למכירתה לאמיל בוארל בציריך בשנת 1952. ב-1993, בנו של בוארל מכר את היצירה למוזיאון המטרופוליטן לאמנות בסכום של 57 מיליון דולר בעזרתו של הנדבן ולטר אננברג. זוהי אחת היצירות האמנות היקרות ביותר בעולם עם שווי של מעל 100 מיליון דולר (נכון לשנת 2019). הגלריה הלאומית מחזיקה בגרסה הגדולה השנייה של היצירה. הגרסה המוקטנת של היצירה מוחזקת באוסף פרטי. הגרסה המוקטנת נמכרה לראשונה בסותבי'ס ב-1970, ובארצות הברית ב-1987.
הסקיצה המוחזקת במוזיאון ואן גוך שבאמסטרדם, הולנד (F1538)
גרסה מוקטנת המחוזקת באוסף פרטי (F743)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
