כל נקודה בניסוח הזה עובדתית. זקוק לטבלאות? הספר אינו מנוקד לכל אורכו ולא רק בקטעים נבחרים? בחיים לא קראת אותו?!
שיחה:והגדת (ספר)/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אז תכתוב גם מה צורת הגופן וכמה שורות יש בכל עמוד, וכמובן בניסוח מאד תקני ואנציקלופדי
אבל הרי אין לך זמן לזוטות מעין אלו של דקדוק על ניסוח או כתיב תקני, כי אתה עסוק בלהספיד את האלימות הרוחנית והמילולית של המכלול.
בהצלחה רבה
לא קיבלתי שום תשובה, אז אגיב אל רמז הטענה שאני שומע פה: מדובר בסיגנון יחודי, ואני בהחלט רואה מקום להזכיר אותו.
התשובה כבר קבלת: בערך זה ודאי אין מקום לציין זוטות קריטיות כאלו - האם סימני הפיסוק רבים מהרגיל או לא, וכדומה.
במידה ואתה רואה לנכון לציין את השימוש של ולך בסימיני פיסוק רבים מהרגיל (= כלומר?!) - זה רק בערך של ולך עצמו,
וגם שם בטוח ישחזרו אותך (כאמור - עקב הרמה המוסרית הנמוכה של המכלול, שאותו הספדת)
מה הקשר זוטות? זה בא להסביר נקודה שכתובה שורה וחצי לפני זה, לא כפרט מידע עצמאי, קראת את הערך או שעברת רק על העריכות שלי?!
. שתה כוס מים ותרגע
אל תביא את המכלול להיות ויקיפדיה 2
אין מי שמתעב את ויקיפדיה יותר ממני.
אתה יכול לדבר על עצמך בגוף ראשון, וביחיד.
עמוס, היכן ראית כלל זה?
נו, המשפט שכתבת לא עונה על קריטריון של משפט מאוחה?
אני מצטט משם, ובהמשך אצטט מ"המכלול:לשון":
ו' החיבור יכולה לבוא אחרי פסיק כאשר היא פותחת משפט עצמאי (בעל נושא ונשוא). לדוגמה: אורי יצא לחופשה מהנה בצפון, ומיכל הצטרפה אליו כעבור יומיים. למעשה יש כאן משפט אחד שנוצר מחיבורם של שני משפטים קטנים יותר. בלשון המקצועית משפט כזה מכונה 'משפט איחוי', וחלקיו מכונים 'משפטים מאוחים' או 'איברים'. ההחלטה אם לתת פסיק בין האיברים תלויה פעמים הרבה באורכו של האיבר השני. דוגמאות למשפטים כאלו מובאות בכללי הפיסוק של האקדמיה בכלל פסיק בין משפטים מאוחים.
https://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/punctuation/#target-3416
וכעת אצטט מכללי המכלול:
כאשר ו' החיבור מחברת בין שני חלקים של משפט מחובר והחלק השני בעל נושא אחר, כן יבוא לפניה פסיק. לדוגמה: "יוסי הלך לטייל, ואבי נשאר בבית". (אבל אם הנושא בחלק השני זהה לזה שבחלק הראשון, לא יבוא לפניו פסיק, אלא אם כן רוצים להדגיש אותו.)
אין נושאים ישנים יותר