שיחה:לעזי רש"י

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
תגובה אחרונה: לפני 8 חודשים מאת אני ואתה בנושא לע"ז
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה נכתב או הורחב במסגרת מיזם ערכים תורניים
במסגרתו נכתבים ערכים על מושגים בסיסיים בנושאי תנ"ך, תלמוד, הלכה ומנהג
שחסרון ערכיהם מודגש באנציקלופדיה יהודית
ערך זה נכתב או הורחב במסגרת מיזם ערכים תורניים
במסגרתו נכתבים ערכים על מושגים בסיסיים בנושאי תנ"ך, תלמוד, הלכה ומנהג
שחסרון ערכיהם מודגש באנציקלופדיה יהודית

משה קטן

גם הוא עסק בנושא. ראה בערכו. ביבליופיל (שיחה) 14:02, 9 ביולי 2023 (IDT)תגובה[תגובה]

תודה רבה! אני ואתה (שיחה) 19:59, 9 ביולי 2023 (IDT)תגובה[תגובה]

הערכה וביקורת

ערך מאד יפה וחשוב, אבל הוא כתוב בצורה של מאמר ולא ערך אנציקלופדי. אם תרצה אוכל לערוך מעט.
לגבי "המתרגם": א. החיבור הוא של מנהל בית הדפוס של האלמנה ראם שהיה משכיל ולכן העלימו את שמו (כמדומני שלויפר עסק בזה בספרו משונצינו ועד וילנא). ב. התרגום הוא לגרמנית ולא ליידיש, וגם הגרמנית הזו ארכאית ולא מדוברת כיום. אביר על סוס (שיחה) 14:13, 11 ביולי 2023 (IDT)תגובה[תגובה]

תודה רבה על ההארות המחכימות אני ישמח שתעזור לי ואגב את המשפט על המתרגם לקחתי מהערך משה קטן#אוצר לעזי רש"י ואגב ראיתי שבערך ש"ס וילנא#החידושים החשובים שנוספו בש"ס וילנא בסוף הקטע מצוין שתירגם ליידש ועברית אולי תציין לי מהיכן המידע על הגרמנית תודה אני ואתה (שיחה) 00:23, 12 ביולי 2023 (IDT)תגובה[תגובה]
תנסה לשאול דוברי אידיש מה כתוב שם. אביר על סוס (שיחה) 09:12, 12 ביולי 2023 (IDT)תגובה[תגובה]
כמדומה שהמחבר של המתרגם הוא מרדכי פלונגיאן. ביבליופיל (שיחה) 10:00, 12 ביולי 2023 (IDT)תגובה[תגובה]
אגב בדקתי בש"ס וילנא וזה לא היה נראה שיש שם תרגום לעברית אלא לדבר שאינני מהו גרמנית או אידיש אני ואתה (שיחה) 08:35, 13 ביולי 2023 (IDT)תגובה[תגובה]

מספר לעזי רש"י לפי ספר או מסכת

טבלאות אלו אינן אמורות להיות עם אופציה להסתרה או הצגה? נאר אמונהשיחה • כ"ח בתמוז ה'תשפ"ג • 19:36, 16 ביולי 2023 (IDT)תגובה[תגובה]

הסטיסטיקה נחוצה? ספרי קודש שיחה כ"ח בתמוז ה'תשפ"ג • 19:39, 16 ביולי 2023 (IDT)תגובה[תגובה]
אתה צודק רק שאני לא יודע איך בדיוק עושים את זה ספרי קודש למה לא? אני ואתה (שיחה) 19:43, 16 ביולי 2023 (IDT)תגובה[תגובה]
השאלה למה כן. למה זה עוזר? (בגלל שבויקי היו עושים כך?) ספרי קודש שיחה כ"ח בתמוז ה'תשפ"ג • 19:48, 16 ביולי 2023 (IDT)תגובה[תגובה]
את הטבלה העתקתי מהספר של ד"ר משה קטן ושמה כתוב את הסטטיסטיקה אני ואתה (שיחה) 22:07, 16 ביולי 2023 (IDT)תגובה[תגובה]
השאלה אם זה מתאים רק בספר או גם כאן? ספרי קודש שיחה כ"ח בתמוז ה'תשפ"ג • 22:23, 16 ביולי 2023 (IDT)תגובה[תגובה]
אגב יש דבר כזה לעשות את הטבלאות אחת ליד השני (ולא מתחת השניה)? אני ואתה (שיחה) 04:47, 17 ביולי 2023 (IDT)תגובה[תגובה]

לטינית

יש תחת ידי קונטרס בשם 'שפה ברורה' על לעזי רש"י מסכתות קידושין ובבא קמא. הקונטרס יצא לאור בברוקלין בשנת תשנ"ג, והמחבר, הרב אפרים פישל ארשיצער, כותב בפתיחתו כי מה שנפוץ בין הלומדים שהבלע"ז שברש"י הוא לשון צרפת לחוד הוא טעות, ומסתבר שהוא לטינית או לטינית וולגרית שהיא היא השפה שהייתה נפוצה ומובנת לכול במדינתו, ובפרט שהרבה לשונות בלע"ז שברש"י "אין נראה להם יחס משותף עם צרפתית", ורק לפעמים כוונת רש"י לצרפתית או שפה אחרת שהייתה נפוצה במדינתו. Sije (שיחה) 21:07, 18 ביולי 2023 (IDT)תגובה[תגובה]

נ"ב: הנה קישור. Sije (שיחה) 02:30, 1 באוגוסט 2023 (IDT)תגובה[תגובה]

והנה קישור לתמונת מצבתו: "פתר כל הלע"ז שבש"ס ע"פ כללותיו". Sije (שיחה) 02:36, 1 באוגוסט 2023 (IDT)תגובה[תגובה]

יחס הלומדים ללעז

שמש מרפא כתבתי את זה על דעת שבעתיד יתרחב אני ואתה (שיחה) 00:43, 1 באוגוסט 2023 (IDT)תגובה[תגובה]

כשיהיה משהו ענייני ועם מקורות (קשה להאמין) אתה מוזמן לפתוח פסקה כזו. שמש מרפא (שיחה) 22:42, 3 באוגוסט 2023 (IDT)תגובה[תגובה]
יש אמרה חסידית (כמדומני על מהר" מבעלז) שבא אליו חסיד ואמר לו שסיים ללמוד חומש עם רש"י, שאל אותו המהר"י אם למד את כל הלעזים ואמר לו שלא, אמר לו שאם כך לא למד את כל פירוש רש"י.
איני יודע היכן המקור של האמרה, אבל אפשר להשתמש ברעיון כדי להראות שהרבנים מאוד אחזו מללמוד את הלעזים גם כשלא מבינים.
בלי קשר, ערך מדהים! עמנואל (שיחה) 14:02, 4 באוגוסט 2023 (IDT)תגובה[תגובה]
הבאתי על זה מקור ונמחק בתקלה שהיתה לפני שבוע. ספרי קודש שיחה י"ז באב ה'תשפ"ג • 14:05, 4 באוגוסט 2023 (IDT)תגובה[תגובה]

ספר אוצר רש"י

לגבי הספר הנפלא 'אוצר רש"י' של הרב זאב וגנר הי"ו, הספר הוא אכן יצירת מופת נדירה ומפעימה, אך אינני בטוח שהבאתו כספר העוסק בלעזי רש"י היא נכונה. הרב המחבר כתב לי פעם בהקשר הלעזים: "אמנם הבאתי את הלעזים אך בדרך כלל לא דסקסתי אותם פרט למקרים בודדים. זו תורה בפני עצמה." הנשרשיחה • י"ט באב ה'תשפ"ג • 14:41, 6 באוגוסט 2023 (IDT)תגובה[תגובה]

קודם כל סליחה על האיחור, לעינינו לא ראיתי את הספר בעיני (הסתמכתי על אתרים של חנויות ספרים), אשמח שתאמר לי האם הספר עוסק בתרגום מילות הלעז או לא אני ואתה (שיחה) 04:26, 27 באוגוסט 2023 (IDT)תגובה[תגובה]
הספר עוסק בליקוט דברי רש"י ובנייה של מילון מהם (מלאכת מחשבת מפליאה!). במסגרת זו מובאים ממילא גם הלעזים בתוך דברי רש"י, והם מתורגמים בסוגריים לפי הצורך. לדעתי אין אפשרות לומר שהספר עוסק בתרגום הלעזים, זה חלק זניח שנמצא בספר בדרך אגב, ואני משער שהוא מובא מקטן וגלנצר. כתבתי למעלה את התייחסותו של הרב המחבר עצמו לענין. הנשרשיחה • י"א באלול ה'תשפ"ג • 23:05, 27 באוגוסט 2023 (IDT)תגובה[תגובה]
הנשר SMirC-thumbsup.svg תודה רבה! ולילה טוב. אני ואתה (שיחה) 00:36, 28 באוגוסט 2023 (IDT)תגובה[תגובה]

לעזים באיטלקית

לשיקול כותב הערך, אולי כדאי להוסיף שחלק מהלעזים המופיעים ברש"י בדפוסים הם בכלל באיטלקית עקב 'תרגומים' של הלעזים הצרפתיים על ידי מעתיקי כתבי היד לאורך שרשרת ההעתקות (זכור לי שהרב קטן מציין דברים כאלו לא פעם ולא פעמים, אך אינני זוכר דוגמאות קונקרטיות). הנשרשיחה • י"ט באב ה'תשפ"ג • 14:43, 6 באוגוסט 2023 (IDT)תגובה[תגובה]

קודם כל סליחה על האיחור, לעינינו לא ראיתי בספרו אזכור כל שהוא על איטלקית אשמח שתכון אותי לעמוד הנכון אני ואתה (שיחה) 04:24, 27 באוגוסט 2023 (IDT)תגובה[תגובה]
ראה למשל אוצר הלעזים מס' 250, 261, 719, 748, ועוד. הנשרשיחה • י"א באלול ה'תשפ"ג • 22:59, 27 באוגוסט 2023 (IDT)תגובה[תגובה]
הנשר SMirC-thumbsup.svg תודה רבה! ולילה טוב. אני ואתה (שיחה) 00:36, 28 באוגוסט 2023 (IDT)תגובה[תגובה]

לע"ז

יש שפירשו את לע"ז כר"ת של לשון עם זר, יש להתייחס לזה (נראה לי לשלילה). אם יש משהו על זה. ערך נפלא! לעבעדיג (שיחה) 05:36, 27 באוגוסט 2023 (IDT)תגובה[תגובה]

אינני מכריע האם יש להתייחס לעניין זה בערך הנוכחי, אך לגופו של עניין, לעז הוא אכן מילה עצמאית שפירושה שפה זרה ("בית יעקב מעם לועז", "אבל קורין אותה ללועזות בלעז"). למיטב זכרוני בכתבי יד של רש"י שראיתי ברוב המקרים המילה "בלעז" מופיעה ללא סימון הגרשיים. גם לגבי המקרים שיש סימון גרשיים, אין משמעותו ראשי תיבות - את משמעות זו הסימון קיבל רק בעידן המודרני, בעוד בעבר משמעותו היתה מקבילה בערך להדגשת המילה (בולד) בימינו (אם כי המקרים שבהם נטו 'להדגיש' מילים היו שונים קצת מהמקובל היום). הסימון לראשי תיבות בעבר היה סימון נקודה אחת מעל כל אות במילה (כמובן שבמילים בנות שתי אותיות זה יוצא דומה מאד לסימון הגרשיים, שגם הוא היה בעבר שתי נקודות מעל המילה ולא שני פסים כמו היום). הנשרשיחה • י"א באלול ה'תשפ"ג • 23:14, 27 באוגוסט 2023 (IDT)תגובה[תגובה]
אני מסופק עד כמה העניין ראוי להיכנס לערך, וגם אם כן אין לי לכך שום מקורות או משהו דומה (אם יה מקורות כנראה אני יכניס את הנושא בדרך אגב אני ואתה (שיחה) 00:40, 28 באוגוסט 2023 (IDT)תגובה[תגובה]