שער השלשלת
| קואורדינטות | 31°46′38″N 35°14′04″E / 31.77734°N 35.23433°E |
|---|---|
 | |
שער השלשלת (בערבית: باب السلسلة, נהגה: באב א-סִלסִלה) נמצא בכותל הערבי של הר הבית, בין שער המוגרבים ושער הטהרה, ומורכב משני שערים - "שער השלשלת" ו"שער השכינה". מול השער נמצא סביל מפואר מהתקופה הממלוכית.
בימי הביניים נקרא השער "שער השכינה" בגלל המסורת שבמקום זה התפללו היהודים[1].
במסורת האסלאמית, השער נקרא על שם שלשלת שהייתה תלויה בפתחו, לה יוחסו סגולות של עשיית צדק ומשפט: הצדדים במשפט היו מגיעים בפני השלשלת ומנסים לאחוז בה. הצודק בדין הצליח, ואילו החייב בדין נכשל, שכן השלשלת הייתה מתחמקת ממנו.[דרוש מקור] בנוסף לכך שער השלשלת הוא השער ליציאת יהודים הכי קרוב לכותל המערבי.
תולדותיו
בשער השלשלת מסתיים תוואי נחל צולב, שעליו נבנה בתקופה הרומית הדקומנוס, רחוב הבנוי ממערב למזרח, עקרון אדריכלי שעל פיו נבנו ערים רומיות מתוכננות, ובכלל זאת איליה קפיטולינה בתקופה הרומית. השער וקטע הרחוב הקרוב אליו בנוי על גבי קשת וילסון.
בתקופה הצלבנית נבנה השער בפאר רב על ידי האיובים[2].
עד התקופה העות'מאנית ובעיצומה התמלא הדקומנוס הרומאי במבנים ורוחבו הוצר, והוא חולק לשני רחובות שהובילו משער יפו אל שער השלשלת והר הבית: רחוב דוד (המערבי) ורחוב השלשלת (המזרחי) הסמוך לשער. בתקופה העות'מאנית, הוא היה בעל חשיבות בשל קרבתו לשער 'המחכמה', מרכז השלטון העות'מאני, שהנתינים הגיעו אליו מרחבי הארץ[3].
נכון לשנת 2013 השער נחשב לכניסה ראשית למתפללים מוסלמים בלבד המגיעים להר הבית. אף על פי שבדומה למרבית השערים בהר הבית (למעט שער הלל) הוא משמש כשער כניסה למוסלמים בלבד, השער משמש ליציאה של יהודים העולים להר הבית.
בסמוך לשער מן הצד הימני לעולים להר הבית, נמצאת הכניסה לבית מידות מהתקופה הממלוכית, שנקרא מחכמה או 'תכנזיה', (וכיום שוכן בו בסיס משמר הגבול).
ב-21 בנובמבר 2021 התרחש פיגוע ירי סמוך לשער.
לקריאה נוספת
- יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה, א, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשל"ט-1979. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
קישורים חיצוניים
- על שער השלשלת, באתר עיריית ירושלים
- (על שער השלשלת), באתר הוועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הבית
הערות שוליים
- ^ שבתי זכריה, יהודים ומוסדות יהודיים ב"רחוב השלשלת" בירושלים העתיקה, ירושלים, הוצאת צור אות, 1995, עמוד 13
- ^ Finbarr Barry Flood (2009). "An Ambiguous Aesthetic: Crusader Spolia in Ayyubid Jerusalem". Ayyubid Jerusalem. pp. 202–215.
- ^ גד פרומקין, דרך שופט בירושלים, תל אביב: הוצאת דביר, תשט"ו-1955, עמ' 35.
| אתרי הרובע המוסלמי | ||
|---|---|---|
| שכונות | באב אל חוטה | |
| רחובות ושערים | שער האריות • שער הפרחים • שער שכם • הקארדו (ירושלים) • רחוב השלשלת • ויה דולורוזה (רחוב) • רחוב הגיא • רחוב שער האריות • שער השלשלת • שער הכותנה • שער הברזל • מגדל החסידות | |
| אתרים ארכיאולגיים | מערת צדקיהו • בריכת הסטרותיון • קשת וילסון • מנהרות הכותל • שער וורן • בריכות הצאן | |
| אתרים מוסלמיים | רבאט אל-מנצורי • מסגד הצריח האדום • רבאט אל-בציר • ספריית ח'אלדיה • ספריית אל-בודיירי | |
| אתרים נוצריים | ויה דולורוזה • קפלת ההלקאה • קפלת ההרשעה וכפיית הצלב • מנזר האחיות ציון (העיר העתיקה) • כנסיית סנטה אנה • האכסניה האוסטרית • אכסניית סנט פאולוס • כנסיית גבירתנו הדואבת | |
| אתרים יהודיים | הכותל הקטן • ישיבת עטרת כהנים • בית המערבים • ישיבת אדרת אליהו • ישיבת שובו בנים • בית הכנסת ע"ש הרב גץ • בית הכנסת אוהל יצחק | |
| מבני מגורים יהודיים | חצר רייסין • חצר גליציה • בית המערבים • מתחם שער הפרחים • בית ויטנברג • בית הצלם • חצר ראנד • בית חזון • בית דנון • חצר דיסקין | |
| שונות | מוזיאון הכיכר הרומית • שוק הכותנה | |
