אה"מ רויאל אוק (1892)
 | |
| אה"מ רויאל אוק ב-1897 | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | אוניית מערכה |
| צי |
 הצי המלכותי הבריטי |
| סדרה | אוניות המערכה מסדרת רויאל סובריין |
| ציוני דרך עיקריים | |
| תחילת הבנייה | 29 במאי 1890 |
| הושקה | 5 בנובמבר 1892 |
| תקופת הפעילות | 14 בינואר 1896 – דצמבר 1911 (כ־15 שנים) |
| אחריתה | נמכרה לגריטה ב-14 בינואר 1914 |
| נתונים כלליים | |
| הֶדְחֶק | 14,380 טון |
| אורך | 115.8 מטר |
| רוחב | 22.9 מטר |
| שוקע | 8.4 מטר |
| מהירות | 17.5 קשרים |
| גודל הצוות | 670–692 איש |
| טווח שיוט | 8,740 ק"מ במהירות 10 קשר |
| הנעה | 8 דוודים המזינים 2 מנועי קיטור בהספק 11,000 כוחות סוס |
| צורת הנעה | 2 מדחפים |
| שריון | שריון עיקרי – 356–457 מ"מ, שריון סיפון – 64–76 מ"מ, מחיצות – 356–406 מ"מ, ברבטות – 279–432 מ"מ, צריחי תותחים – 279–432 מ"מ, קזמטים – 152 מ"מ, מגדל הניווט – 305–356 מ"מ |
| חימוש | 4 תותחים 13.5 אינץ' (343 מ"מ), 10 תותחים 6 אינץ' (152 מ"מ), 10 תותחים 6 ליטראות (2.2 אינץ', 57 מ"מ), 12 תותחים 3 פאונד (1.9 אינץ' (47 מ"מ)), 7 צינורות טורפדו 18 אינץ' (450 מ"מ) |
אה"מ רויאל אוק הייתה אחת מבין שבע אוניות המערכה פרה-דרדנוט מסדרת רויאל סובריין שנבנו עבור הצי המלכותי במהלך שנות ה-90 של המאה ה-19. עם כניסתה לשירות ב-1894, היא שובצה בתחילה במילואים עד לגיוסה ב-1896 לשירות בשייטת הנודדת. לאחר שחזרה לזמן קצר למילואים, הוקצתה האונייה בשנה שלאחר מכן לצי הים התיכון. רויאל אוק נשארה שם עד 1902 כשחזרה הביתה; לאחר שיפוץ, הוקצתה האונייה לצי הבית, שם שימשה כאוניית הדגל של סגן מפקד של הצי בשנים 1904–1905. לאחר מכן צומצמה רויאל אוק למילואים עד שהוצאה משירות ב-1911. האונייה נמכרה לגרוטאות בתחילת 1914.
תכנון ותיאור
העיצוב של אוניות הסדרה נגזר מזה של האוניות מחופות שריון סדרת אדמירל, שהוגדלו מאוד כדי לשפר את שמירת הים וכדי לספק מקום לחימוש משני כמו באוניות המערכה הקודמות מסדרת טרפלגר. הדחק האוניות היה 14,150 טונות ארוכות (14,380 טונות) בתפוסה סטנדרטית ו-15,580 טונות ארוכות (15,830 טונות) במעמס מלא. לאוניות היה אורך בין הניצבים של 380 רגל (115.8 מטרים) ואורך כולל של 410 רגל 6 אינץ' (125.1 מטרים), רוחב של 75 רגל (22.9 מטרים), ושוקע של 27 רגל 6 אינץ' (8.4 מטרים). הצוות שלהם כלל 670 קצינים ומלחים.
אוניות הסדרה הונעו על ידי זוג מנועי קיטור תלת דרגתיים בעלי שלושה צילינדרים, שכל אחד מהם הניע מדחף אחד. מנועי האמפריס & טנאנט שלה תוכננו להפיק סך של 11,000 כוחות סוס (8,200 קילוואט) ומהירות מרבית של 17.5 קשרים (32.4 קמ"ש) באמצעות קיטור שסופק על ידי שמונה דוודים גליליים בעת הפלגה עם שוקע מאולץ. האוניות נשאו לכל היותר 1,420 טונות ארוכות (1,443 טונות) של פחם, שהעניק להם טווח של 4,720 מיילים ימיים (8,740 ק"מ) במהירות של 10 קשרים (19 קמ"ש).
החימוש העיקרי שלהם כלל ארבעה תותחי טעינת מכנס (BL) 13.5 אינץ' (343 מ"מ) המורכבים בשתי ברבטות, אחד לפני ואחד מאחורי המבנה העילי. כל תותח סופק עם 80 פגזים. החימוש המשני שלהם כלל עשרה תותחי ירי מהיר (QF) 6 אינץ' (152 מ"מ). 200 פגזים לכל תותח נישאו על ידי האוניות. 16 תותחי QF 6 פאונד (57 מילימטרים (2.2 אינץ')) מסוג לא ידוע ותריסר תותחי הוצ'קיס QF 3 פאונד (1.9 אינץ' (47 מ"מ)) הותאמו להגנה מפני סירות טורפדו. שני תותחי ה-3 פאונד בצמרת הלחימה העליונה הוסרו בשנים 1903–1904 וכל התותחים הקלים שנותרו מצמרות הלחימה התחתונות והסיפון הראשי באו בעקבותיהם בשנים 1905–1909. אוניות הסדרה היו חמושות גם בשבעה צינורות טורפדו בקוטר 18 אינץ' (450 מ"מ), אם כי רויאל אוק הסירה ארבעה מהם בשנים 1902.
תוכנית השריון של אוניות הסדרה הייתה דומה לזו של טרפלגר, שכן חגורת קו המים של שריון מורכב רק הגנה על האזור שבין הברבטות. חגורת שריון בעובי 14–18 אינץ' (356–457 מילימטרים) ומחיצות רוחביות בעובי 14–16 אינץ' (356–406 מילימטרים) סגרו את קצוות החגורה. מעל החגורה היה פס של שריון הארווי בעובי 4 אינץ' (102 מילימטרים) שהסתיים על ידי מחיצות אלכסוניות בעובי 3 אינץ' (76 מ"מ).
הברבטות וצריחי התותחים היו מוגנים על ידי שריון מורכב, שעובי נע בין 16–17 אינץ' (406–432 מילימטרים) והקזמטים לתותחי הסיפון הראשי בקוטר 6 אינץ' היו מוגנים עם שריון בעובי 6 אינץ'. עובי הסיפון המשוריין נע בין 2.5–3 אינץ' (64–76 מילימטרים). דפנות מגדל הניווט הקדמי היו בעובי 12–14 אינץ' (305–356 מילימטרים) ומגדל הניווט האחורי היה מוגן על ידי לוחות בעובי 3 אינץ'.
בנייה וקריירה
אוניות הסדרה הוזמנו כחלק מחוק ההגנה הימית משנת 1889 שהיה השלמה להערכות הימיות הרגילות. רויאל אוק, שנקראה על שם העץ שבו הסתתר המלך צ'ארלס השני לאחר קרב ווסטר, הייתה הספינה השישית בשם זה ששירתה בצי המלכותי. האונייה הונחה על ידי האחים לירד במספנה שלהם בבירקנהד ב-29 במאי 1890 והושקה ב-5 בנובמבר 1892. היא הגיעה למספנת פורטסמות' ב-29 באוקטובר 1893 לצורך אבזור, השלימה את ניסויי הים שלה ביוני 1894, ועלתה 977,996 ליש"ט. עם השלמתה, רויאל אוק הועברה לעתודה בפורטסמות'. כמעט שנתיים לאחר מכן, היא הופעלה מחדש ב-14 בינואר 1896 לשירות בשייטת למשימות מיוחדות - מאוחר יותר שונה שמה לשייטת הנודדת - שהוקמה בתגובה למתח הגואה באירופה בעקבות פשיטת ג'יימסון ומברק התמיכה של הקייזר וילהלם השני לממשלת הבורים. כאשר השייטת התפרקה ב-25 בנובמבר, חזרה האונייה לעתודה בפורטסמות'.
רויאל אוק הופעלה מחדש ב-9 במרץ 1897 לשירות בצי הים התיכון, שם הייתה אמורה להחליף את אוניית המערכה קולינגווד. היא עזבה את פורטסמות' ב-24 במרץ 1897, והגיעה למלטה ב-5 באפריל. רויאל אוק הוחלפה על ידי אוניית המערכה באלוורק ועזבה את הים התיכון במאי 1902. היא הגיעה לפלימות' ב-16 במאי, ולפורטסמות' למחרת, והושבתה שם ב-6 ביוני 1902. עד מהרה עברה למספנת צ'טם לצורך שיפוץ, שבמהלכו סופקו בתי תותחים לתותחי הסיפון העליון שלה בקוטר 6 אינץ'. ב-16 בפברואר 1903, רויאל אוק הופעלה מחדש בפורטסמות' לשירות בצי הבית תוך שימוש בחלק מצוות אוניית המערכה נייל כצוות שלדי. בקיץ 1903, היא השתתפה בתרגילים משולבים באוקיינוס האטלנטי בהשתתפות ציי הבית, הים התיכון והתעלה, כמו גם שייטת הסיירות.
באפריל 1904, בזמן שפעלו עם צי הבית מחוץ לאיי סילי, לרויאל אוק ואחותה רוונג' נגרם נזק קל לתחתיתם כאשר פגעו בשרידי אונייה טבועה. ב-9 במאי 1904, רויאל אוק הפכה לאוניית הדגל של סגן מפקד צי הבית, והחליפה את אחותה אמפרס אוף אינדיה, ולקחה חלק בתמרונים שנתיים ביולי ואוגוסט. ב-7 במרץ 1905, רויאל אוק הושבתה בפורטסמות' לעתודת צ'טם, והצוות שלה עבר לאוניית המערכה סיזאר. למחרת האונייה הופעלה מחדש עם צוות שלדי לשירות עם פלגת שירנס-צ'טם של הצי החדש שהוקם במילואים בבית. בזמן שהיא הייתה בשיפוץ בצ'טם, פיצוץ במחסן התחמושת של החימוש המשני שלה ב-11 במאי הרג עובד אחד ופצע שלושה אחרים. ביולי, רויאל אוק השתתפה בתמרוני צי המילואים. הצוות שלה הועבר לאחר מכן לאוניית המערכה אושן, ורויאל אוק הופעלה מחדש עם צוות שלדי חדש לשרת כספינת מילואים לחירום בצ'טם.
כיחידה של הפלגה הראשונה של השייטת הכחולה, רויאל אוק השתתפה בתמרונים שנתיים מול חופי פורטוגל ובמזרח האוקיינוס האטלנטי בין 12 ביוני ל-2 ביולי 1906. ב-1 בינואר 1907, היא החלה לפעול במילואים בדבונפורט עם צוות שלדי. באפריל 1909, רויאל אוק ושאר אוניות המילואים עם צוותים שלדיים בדבונפורט הוצבו בפלגה הרביעית של צי הבית. היא החליפה את אחותה ראמיליס כספינת האם של הפלגה ביוני 1911, ולאחר מכן הוחלפה על ידי אחותה אמפרס אוף אינדיה בנובמבר. האונייה הוצאה משירות בדצמבר 1911 ונגררה אל שרטון האם על ידי אוניית המערכה בלרופון באוגוסט 1912. היא נמכרה ל-Thos. W. Ward ב-14 בינואר 1914 תמורת 36,450 ליש"ט, ולאחר מכן היא נגרטה ב-Briton Ferry.
קישורים חיצוניים
