רב שרירא גאון

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רב שרירא גאון
תאריך לידה ד'תרס"ו
תאריך פטירה ד'תשס"ו
מקום פעילות בבל
השתייכות גאונים (גאוני בבל), יהדות בבל
נושאים שבהם עסק תנ"ך, ש"ס, הלכה, תולדות ישראל
תלמידיו בנו רב האי גאון
חיבוריו פירוש לתנ"ך (אבד), פירוש לש"ס (אבד), תשובות לשואליו, איגרת רב שרירא גאון, איגרת על תוארי הכבוד בש"ס ושמות של חלק מהאמוראים

רב שרירא גאון (ד'תרס"ו - ד'תשס"ו) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים. בנו היה רב האי גאון.

רב שרירא גאון בר חנינא, שהיה נצר לשושלת ראשי הגולה ולדוד המלך, מונה כראש הישיבה בפומבדיתא בשנת ד'תשכ"ח, והחליף בתפקיד זה את רב נחמיה גאון בר רב כהן צדק. את תפקידו הקודם כאב בית דין מילא בנו, רב האי גאון שלימים ירש אותו בחייו כראש ישיבה, אך עזר לו בניהול הישיבה גם לפני כן.

ייחוסו

משפחתו של רב שרירא הייתה משפחת ראשי הגולה שבבבל, אבל אבות אבותיו עברו אל הישיבה וויתרו על הנשיאות. ממשפחה זו יצאו כמה גאונים, אבות בית דין, ראשי כלה, סופרים ונושאי תפקידים אחרים בישיבה. אביו רב חנניה וסבו רב יהודה היו גם הם גאונים בישיבת פומבדיתא.

באיגרתו, מציין רב שרירא את ייחוסו לבית דוד המלך, וכן לאמורא רבה בר אבוה, תלמידו של רב.


תקופת חייו של רב שרירא גאון על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


סוף ימיו

אחרי 30 שנות גאונות כראש ישיבת פומפדיתא התפטר מתפקידו בד'תשנ"ח כשהיה בן קרוב למאה שנים ומינה את בנו רב האי גאון לממלא מקומו (בשנים ד'תשס"ד - ד'תשצ"ח)[1].

יהודים הלשינו עליו ועל בנו לפני הח'ליף אל-כדיר על קשרים עם יושבי הארצות האויבות לערבים והיו במלחמות נגדם כמו מדינות צפון אפריקה, פרס, ספרד וביזנטיון (ביזנץ). לישיבת פומפדיתא התקבלו תלמידים רבים מהארצות האלו, וכן בין רב שרירא ובנו ליושבי הארצות האלו היו חילופי מכתבים ושו"ת. לכן אפשר היה להאשים אותם בקלות במזימה פוליטית. הח'ליף ציווה לכלוא אותם ולהחרים את רכושם. בסופו של דבר רב האי זוכה אך רב שרירא נחשב לאשם והמשיך לשבת בכלא ורכושו הוחרם. הדבר פגע בבריאותו של רב שרירא שחלה ונפטר לאחר 8 שנים.

ייתכן וזו הסיבה שרב שרירא התפטר מראשות הישיבה ומינה את בנו במקומו. אך ייתכן שהדבר היה קודם ההלשנה ורב שרירא התפטר ממשרתו בגלל זקנותו.

כתביו

איגרת רב שרירא גאון

איגרתו המפורסמת - איגרת רב שרירא גאון (רש"ג) - נכתבה סביב שנת ד'תשמ"ז אל רבי יעקב בן נסים, מחכמי קירואן, כתשובה לשאלתו על השתלשלות התורה שבעל-פה מימי התנאים, האמוראים, הסבוראים והגאונים עד ימיו.

איגרת זו מהווה מקור מידע מרכזי, ובפרטים רבים בלעדי, על התקופות בהן היא עוסקת ותיארוכן. האיגרת סוקרת את סדרי הזמנים ודרך העריכה של המשנה, הברייתות והגמרא, וכן סוקרת את תקופת הגאונים. האגרת מסדרת את לוח הזמנים בו פעלו התנאים, האמוראים, הסבוראים ודורות הגאונים עד זמנו של רב שרירא.

איגרת זו היא יוצאת דופן מבין החומר הכתוב שהגיע לידינו, בהיותה תיעוד היסטורי מדוקדק בירידתו לפרטים הכרונולוגיים בספרות הרבנית הקדומה. מסתבר שהאיגרת מייצגת מסורת כרונולוגית שעברה בתוך ישיבות הגאונים עוד מתקופת הגמרא, שכן התאריכים המצוינים בה מובאים כנתונים ברורים ולא משוערים.

לאיגרת נוצרו שני נוסחים. הנוסח המופיע ב"ספר יוחסין", המכונה גם "הנוסח הספרדי". נוסח מאוחר יותר יצא לאור בידי בֶּר גולדברג לפי כתב יד של מעתיק, המכונה "הנוסח הצרפתי". שינוי בולט בין הנוסחים הוא שבנוסח שבספר יוחסין כתוב שרבי כתב את המשנה, ואילו לפי הנוסח השני אין זה ברור שרבי כתב את המשנה, ואפשר להבין שרק ערך אותה, אך היא נשארה כמסורת בע"פ עד תקופה מאוחרת יותר. לגבי הסיבות להבדל בין הניסוחים ישנן הצעות שונות במחקר.[2] בעבר היה מקובל להניח כי הנוסח הספרדי מדויק יותר, וכך מחזיקים עד היום במקומות מסורתיים, אך יעקב נחום אפשטיין הוכיח בראיות חזקות[3] כי על פי רוב הנוסח הצרפתי הוא הנכון, וכך מקובל היום בקרב החוקרים.

איגרת שנייה

בנוסף לאגרת הראשונה כתב איגרת נוספת ששלח לרב נסים בן יעקב, ובה פירש את התארים הנהוגים בגמרא ושמות של חלק מהאמוראים.

תשובות רש"ג

לפתחו של רב שרירא באו שאלות רבות, מן הפזורה היהודית, בארצות המערב ואף מן המזרח (הודו), שעסקו בעיקר בנושאי הלכה, ואף בנושאי אגדה, אמונה וקבלה. רב שרירא השתדל לענות לכל שואל, ואיגרות רבות נשלחו בשמו. באיגרותיו, מלבד התשובות ההלכתיות, שזר רב שרירא פירושים לפסוקים ולסוגיות בש"ס.

פירושים

חיבר פירושים שונים, הן למקרא והן לש"ס, ואף כי הפירושים עצמם אבדו, הרי יש ציטוטים מהם והתייחסות אליהם בכתבים אחרים (למשל אצל הרד"ק).

צאצאיו

בנו של רבי שרירא גאון היה רב האי גאון, שחיבר עמו תשובות הלכתיות רבות.

לקריאה נוספת

  • הרב ד"ר בנימין מנשה לוין, רב שרירא גאון, יפו, תרע"ז.
  • יעקב נחום אפשטיין, מבואות לספרות האמוראים, ירושלים ותל אביב תשכ"ג, עמ' 610-615.
  • יוסף א' דוד,"'כדמפרש בספרו של אדם הראשון' - תולדות ההלכה והתפיסה המיתית של ההיסטוריה אצל אחרוני גאוני פומבדיתא", תרביץ עד, ב', (תשס"ו).

קישורים חיצוניים

חיבוריו

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. צבי גרונר, המגרב וישיבות הגאונים בבבל, פעמים, תשמ״ט, עמ' 50
  2. אייזיק הירש וייס, דור דור ודורשיו, חלק ד, עמ' 165
  3. יעקב נחום אפשטיין, מבוא לספרות האמוראים, מאגנס ודביר, תשכ"ג, עמ' 610-615
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0