תנאים

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
השתלשלות ההלכה

תַּנָּאִים - כינוי לחכמים בתקופה שמימות הזוגות ועד לחתימת המשנה. הכינוי תַּנָּא (שפירושו למסור בעל פה, ללמוד או ללמד) מורה על חכם הנזכר במשנה או חי בתקופת המשנה. תקופת התנאים באה עם תקופת הזוגות, וקדמה לתקופת האמוראים.

התנאים הם היסוד לכל התורה שבעל פה שבידינו. ואין שיעור וקץ לקדושתם ונשגבותם, כל חכמתם היא תורה מן השמים ואחריהם הלכים כל בית ישראל.

נהוג לחלק את תקופת התנאים לחמישה דורות, ועל אלה מוסיפים עוד דור של "תנאים למחצה", שחיו מיד אחרי חתימת המשנה. מספר התנאים הידוע הוא כ-ר"ך בקירוב. התנאים חיו ופעלו בארץ ישראל במרכזים שונים. לאחר חורבן בית המקדש עבר המרכז בראשות רבן יוחנן בן זכאי ליבנה. תלמידיו הקימו מרכזי לימוד תורה בלוד ובבני ברק.

רבים מהתנאים התפרנסו מעבודת כפיים בנוסף להיותם מורים ופוסקי הלכה. חלק מהתנאים שימשו גם כמנהיגי ציבור ואף ייצגו את עם ישראל בפני השלטונות הרומיים בארץ ישראל.

תולדותיהם

התנאים מכונים לפעמים 'פרושים'. כת הצדוקים נלחמו בתורתם של התנאים, אולם לאחר החורבן נאלמו הצדוקים מכלל ישראל והפכו התנאים והיו למנהיגות הרוחנית והשלטונית של כל ישראל.

עד ימי הלל ושמאי היו מחלוקות בודדות, אך החל מתקופתם, במשך כשני דורות, היו שני בתי מדרש נפרדים בית הלל ובית שמאי, נתרבו המחלוקות ביניהם. לרוב נפסקה הלכה כבית הלל.

ביבנה תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, שהיה תלמידו של הלל הזקן, הלכו והתרבו עוד ועוד המלוקות לכיוונים שונים. אחרי ריב"ז עברה הנשיאות לרבן גמליאל דיבנה.

רבי עקיבא למד משני תלמידיו של ריב"ז, רבי יהושע ורבי אליעזר, ושילב את תורתם בשלו, ובכך חידש את הבסיס למשנה שלנו, עד שהגמרא אומרת (סנהדרין פו ע"א) שכל המשניות שהובאו באופן סתמי, במשנה, בתוספתא ועוד, הם מתורתו. רבי ישמעאל חלק על רבי עקיבא בנושאים רבים.

בדור שלאחר רבי עקיבא נאספו רוב קובצי המשניות והבסיס למדרשי ההלכה, על ידי תלמידיו של רבי עקיבא. רבי יהודה הנשיא אסף את קובצי המשניות והברייתות וסידר מתוכם את וחתם המשנה שבידינו.

תנאים מרכזיים

שושלת הנשיאות


תנאים מפורסמים

לפני חורבן הבית:

דור החורבן - תנאים ראשונים:

בין החורבן לדורו של שמד - תנאים שניים:

דורו של שמד - תנאים שלישים:

לאחר חורבן ביתר - תנאים רביעים:

חותמי המשנה - תנאים חמישיים:

דמויות נוספות בכינוי תנא

בספרי חז"ל נזכרים גם אנשים שאינם תנאים ובכל זאת מוזכרים פעמים רבות, אף בהקשר של פסיקת הלכה. כמו לדוגמה: ביתוס (בייתוס) בן זונין. כמו כן החכמים שבזמן האמוראים שהיו בקיאים בברייתות בעל פה והיו שונים אותן לפני האמוראים, היו נקראים בשם "תנאים"[1].

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה, קרדיט, cc 0.3