אליהו סלע
 | |
| אליהו סלע כקמב"צ גדוד הפורצים | |
| לידה |
18 באוגוסט 1926 תל אביב, ארץ ישראל |
|---|---|
| פטירה | 3 בספטמבר 2017 (בגיל 91) |
| כינוי | רעננה |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1944–1949 (כ־5 שנים) |
| דרגה |
 סגן-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| סגן מפקד גדוד הפורצים, קצין המבצעים של חטיבת הראל | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העצמאות | |
אליהו סלע ("רעננה") (תרפ"ו - תשע"ז; 18 באוגוסט 1926 – 3 בספטמבר 2017) היה לוחם ומפקד בפלמ"ח, קצין המבצעים של חטיבת הראל ב-1948 ואיש מפתח בקרבות על ירושלים ועל הדרך אליה.
קורות חיים
סלע נולד בתל אביב, אביו היה יעקב שטינפלד (סלע). בגיל צעיר עבר עם משפחתו לרעננה. הוא למד בגימנסיה גאולה בתל אביב וכבר בכתה י' (1942) הצטרף ל"הגנה" ועבר קורס מ"כים של הגדנ"ע בגבעת עדה. בשנת 1944, עוד לפני שסיים את בית הספר התיכון עזב את הלימודים ללא ידיעת הוריו והצטרף לפלוגה ח' של הפלמ"ח בקיבוץ קריית ענבים, שם דבק בו הכינוי "רעננה". הכינוי רעננה ניתן לו מפני שהיו חמישה אליהו בפלוגה.
בשנת 1946 עבר קורס מ"מים (קורס קצינים של הפלמ"ח) ובשנת 1947 מונה לפקד על פלוגה ח', במסגרת הגדוד השישי. לפלוגה זו הייתה שייכת גם "מחלקת ההר" אשר מבין לוחמיה היו 35 נופלי הל"ה, אליהו סלע, שהיה סייר והכיר היטב את השטח התווה למפקד המחלקה, דני מס, את נתיב ההגעה אל גוש עציון. הוא פיקד על פלוגה ח' גם בקרב הקסטל, במסגרתו כבשה הפלוגה את הכפר והמוצב על ההר ומסרה אותם לידי לוחמי החי"ש. בהמשך אותה שנה צורף כסגנו של יוסף טבנקין ("יוספל'ה"), שהיה מפקד הגדוד הרביעי ("הפורצים"), לפעולות בירושלים. בירושלים פיקד על קרב סן סימון ועל הכח המסתער בכיבוש הר ציון ובפריצה לרובע היהודי.
לפי עדותו[1] קיבל מעוזי נרקיס פקודה לכבוש את הר ציון. לאחר כיבוש ההר פקד על דוד אלעזר לפרוץ לעיר העתיקה וזאת על דעת עצמו ובאישורו של עוזי נרקיס, אך ללא פקודה ממפקד החזית, דוד שאלתיאל.
בהמשך נטל אותו יוסף טבנקין עמו לחטיבת הראל ומינה אותו לקצין המבצעים של החטיבה. במסגרת זו סייע בפריצת דרך בורמה (לפי עדויות מסוימות[2], הוא אף זה שהגה אותה) ותכנן את מבצע דני, מבצע ההר ומבצע חורב.
לאחר תום מלחמת העצמאות נאלץ סלע לפרוש מצה"ל, מאחר שהפר את פקודת הרמטכ"ל בכך שהשתתף בכינוס של הפלמ"ח בתל אביב[3]. סלע הצטרף לקיבוץ כברי. לסלע שלושה ילדים.
במשך שנים רבות שמר רעננה על שתיקה והתרחק מהתקשורת אך בלחץ בני משפחתו נתן הסכמתו להכנת סרט על סיפור חייו. ב-3 בנובמבר 2011 התקיימה באולם מלווי השיירות שבבית הפלמ"ח הקרנת הסרט "סלע קיומנו" שהכין רן אדליסט עבור הטלוויזיה הישראלית, נכחו באירוע - רעננה ובני משפחתו, לוחמי הפלמ"ח והרמטכ"ל בני גנץ.
דמותו בספרות
- בספרו של מאיר שלו, יונה ונער, פגש הגיבור בקריית ענבים את קצין המבצעים של הראל: "בחור חסון מרעננה, שאגדות הילכו על אומץ לבו ועל קור רוחו בקרב" (עמוד 242). כמו כן נזכר סלע בספר "תש"ח" מאת יורם קניוק[5].
לקריאה נוספת
- צביקה דרור, הראל – הקרב על ירושלים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005
- עופר רגב, פלוגה, עלי בהר, הוצאת גולנגראפ, 2007
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: אליהו סלע |
- אליהו סלע, באתר הפלמ"ח
- תיאור כיבוש הקסטל באתר ותיקי החי"ש, גדוד מוריה
- אמילי גרינצווייג, ענני תקשורת הפיקה סרט תיעודי לערוץ 1, באתר וואלה!, 1 בנובמבר 2011.
שגיאות פרמטריות בתבנית:TheMarker
פרמטרים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אלי אלון, מת איש הפלמ"ח "רעננה " בן 91 , באתר TheMarker, 3 בספטמבר 2017- עדי רוזנברג, נפטר לוחם הפלמ"ח האגדי אליהו סלע ("רעננה"), באתר ynet, 4 בספטמבר 2017
עופר אדרת, "הבחור החסון מרעננה", שפרץ את הדרך לירושלים, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2017- רעננה סלע, אחד מגיבורי מלחמת העצמאות מספר את מהלך ההיסטוריה מנקודת הראות שלו. הפקה של 'ענני תקשורת' עבור 'ערוץ 1', 2011.
- טקס חנוכת כביש הגבורה, בדקה 2:20 ניתן לראות את ״הרץ״ רעננה מצדיע ומגיש לבן-גוריון ולרמטכל מגילת קלף שעליה כתוב ״עברנו את הדרך והיא פתוחה״, דצמבר 1948, ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון.
הערות שוליים
- ^ ארכיון צה"ל, תיק 196/71, עדות 59. מצוטט על ידי אהרון לירון וראו גם: רמי יזרעאל, הרובע היהודי בירושלים העתיקה במלחמת השחרור, בתוך "עידן 2 - ירושלים בתש"ח", יד בן צבי, תשמ"ג, עמוד 43.
- ^ אברהם שוטלנד בארכיון בית הפלמ"ח
- ^ מכתבו של יצחק רבין ליגאל אלון גנזך המדינה
- ^ עדי רוזנברג, נפטר לוחם הפלמ"ח האגדי אליהו סלע ("רעננה"), באתר ynet, 3 בספטמבר 2017
- ^ יורם קניוק, "תש"ח", ידיעות ספרים, 2010, עמוד 146.
