דו-ערכיות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דוּ-עֶרְכִּיּוּת[1]לועזית: אַמְבִּיוָולֶנְטִיוּת) היא מצב שבו מתקיימים בו-זמנית רגשות, רעיונות, עמדות או דרכי-פעולה מנוגדות (או שמיוחס להן יחד ערך חיובי ושלילי) כלפי מישהו או משהו[2][3].

אנשים שונים זה מזה במידת מודעותם לאמבווילנטיות הקיימת בתוכם. אנשים שנוטים להדחיק קונפליקטים מתוך רצון למנוע עמימות ומתוך שאיפה לשלמות יתקשו יותר מאחרים לקבל סתירות פנימיות הנמצאות בתוכם.

נורמטיבית

דוגמה נפוצה לכך היא הרגשת אהבה ושנאה כלפי אדם מסוים. המונח מתייחס גם למצבים שבהם נחווים "רגשות מעורבים" מסוג כללי יותר, או כשאדם חווה אי-ודאות או הססנות ביחס למשהו. הביטויים "חצוי בדעתו", "פוסח על שתי הסעיפים", "יושב על הגדר" משמשים לעיתים קרובות לתיאור דו-ערכיות. על פי תפיסתו של פרויד כל אדם חש רגשות אמבוולינטים כלפי האנשים הקרובים לו, ויכולת להכיל רגשות מנוגדים אלו מסייעים לחוסנו הנפשי של האדם. לעיתים הרגשות האמבוולינטים חבויים בלא מודע ויכולים להביא לנוירוזה, אם לא מעלים אותן על פני השטח.

בתחום הפתולוגיה הנפשית

ניתן לעיתים לראות דו-ערכיות או אמביוולנציה פתולוגית בתמונה הקלינית של מצב פסיכוטי חריף או ממושך של סכיזופרניה שנובעת לעיתים מתוך חוסר יכולת להכיל ניגודים. היא מופיעה בסממנים של סכיזופרניה שתוארו על ידי בלוילר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22367053דו-ערכיות