חסידות מישקולץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חסידות מישקולץ
DJI 0457 001.jpg
מידע
מייסד הרב שלום ברגר
מרכזי פעילות פתח תקווה
אדמו"ר הרב שלום ברגר

חסידות מישקולץ היא חצר חסידית שהוקמה בשנות ה-90 של המאה ה-20. על ידי הרב שלום ברגר, מחבר ספרי "אור שלום"[1]. בסיסה במרכז העיר פתח תקווה.

האדמו"ר

הרב ברגר מיוחס בן אחר בן לרבי יצחק דוב מרגליות, מראשוני תלמידי הבעל שם טוב[2]. אביו של הרב שלום, הרב אליעזר ברגר, היה רב בעיר מישקולץ שבהונגריה, שם גם נהג במנהגי אדמו"רות. אחרי השואה עלה לישראל והתיישב בקריית אתא ובשנותיו האחרונות בשיכון ויז'ניץ בבני ברק (נפטר בכ"ט באייר ה'תשמ"ב ונטמן בהר הזיתים)[3]. מדברי תורתו יצא לאור ספר בשם "זכרון אליעזר".

הרב ברגר למד בבחרותו בישיבת טשיבין ואצל רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ[4] הוא נשא לאישה את ברכה בתו של הרב יחזקאל טויסיג, בנו של רבי ישראל טויסיג ממטרסדורף. התיישב בפתח תקווה והקים ישיבה בשם "זיכרון אליעזר" לזכר אביו.

מרכז החסידות בפתח תקווה

משפחתו

לאדמו"ר עשרה ילדים.

  • בתו חיה הנה נשואה להרב חיים מרדכי לייפר - האדמו"ר מווערדאן בירושלים.
  • בנו הרב יהודה לייב ברגר - רב בית הכנסת מישקולץ באלעד וחתן האדמו"ר הרב יששכר דב לייפר מנדבורנה צפת.
  • בנו הרב יחזקאל ברגר - ראש בד"ץ מישקולץ וחתן הרב דוד גולדמן, רב בית כנסת זווהיל בבני ברק ובנו של הרב מרדכי גולדמן מזווהיל .
  • בנו הרב מנחם מנדל - רב בית הכנסת מישקולץ בשכונת הדר גנים בפתח תקוה וחתן הרב עקיבא גשטטנר בן רבי נתן גשטטנר.
  • בתו דבורה נשואה לרב חיים יעקב סאפרין בן האדמו"ר מקאמרנא ב"ב.
  • בנו הרב אהרן ברגר - מנהל רשת הגנים של החסידות וחתן הרב יעקב שלום טויב רב הישוב עתלית.
  • בנו הרב ישראל ברגר - רב בית הכנסת מישקולץ בירושלים וחתן הרב יהודה יחיאל שיינפלד, בנו של רבי יהוסף חיים שיינפלד רב שכונת קרית הרצוג וחתן הרב אהרן מרדכי רוטנר, מרבני חסידות בעלזא.
  • בתו רבקה נשואה להרב יחיאל זונאבנד בן הרב דוב זונאבנד, חתן האדמו"ר רבי אברהם מנחם דנציגר מאלכסנדר.
  • בנו הרב יוסף ברגר - מרבני מוסדות קבר דוד המלך[5], רב בית הכנסת מישקולץ בעמנואל, ועורך עלון "פנינים".
  • בנו הרב אליעזר ברגר - ראש ישיבת מישקולץ וחתן הרב שמואל דוד רוזנפלד בן האדמו"ר רבי אהרן הכהן רוזנפלד מפינסק קרלין.

קהילות ומוסדות

בית המדרש המרכזי של החסידות בעיר פתח תקווה. בתי מדרש נוספים בירושלים, ובאלעד[6] ובית מדרש כלל חסידי בעמנואל, וכן תלמוד תורה בפתח תקווה, ישיבה בפתח תקווה ("זיכרון אליעזר"), בית תמחוי ומוסד צדקה ("יד תומכת"), (נחנך ב-2012) וכן מערכת כשרות בעיר פתח תקווה (הכשרות אינה מוכרת על ידי הרבנות הראשית לישראל[7]).

החסידות ידועה בעיקר בשל אירוע שמחת בית השואבה[8], שהיא מקיימת במוצאי החג הראשון של סוכות בהשתתפות ראש עיריית פתח תקווה ואישי ציבור נוספים, וכן זמרים והרכבים חסידיים בולטים. דבר שמושך אלפי משתתפים מהעיר ומסביבתה. בערבי החגים פסח וסוכות מוציאה החסידות את "בטאון ממלכת התורה" המכיל סקירה של פעילות החסידות ואסופת חידושי תורה.

"מקהלת חסידי מישקולץ" הוציאה ב-2005 תקליטור מוזיקה חסידית בשם "ישישו", שחלק מלחניו הולחנו בידי הרב שלום ברגר. ב-2011 הוציאה סינגל עם לחן של הרב ברגר למילות והיא שעמדה מהגדה של פסח[9].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בשער ספרו "אור שלום" על מסכת שבת, שיצא בשנת תשמ"ח (1988), הוא מתאר עצמו כאחד "מרבני העיר פתח תקווה וראש ישיבת זיכרון אליעזר".
  2. ^ יצחק אלפסי, כרך א', תורת החסידות, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, 2006-2010, עמ' 217; כרך ב' עמ' 238; כרך ג' עמ' 411-414
  3. ^ יצחק אלפסי, כרך ג', תורת החסידות, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, 2010 ה'תש"ע, עמ' 413
    מאיר וונדר, עיניך רואות, ירושלים : המכון להנצחת יהודי גליציה, תשס"ט, עמ' 56.
    אין לבלבל בינו לבין הרב חיים ברגר, שהיה אב"ד במישקולץ סמוך למלחמת העולם השנייה ואחר כך רב במונטריאול ובניו יורק.
  4. ^ על פי הסכמת האדמו"ר, הרב משה יהושע הגר מוויז'ניץ, לספרו "אור שלום" על מסכת שבת, פתח תקווה, תשמ"ח (1988).
  5. ^ מיוחד: סיור מצולם בקברו של דוד המלך לכבוד חג השבועות - דרשו, באתר דרשו, ‏5 באפריל 2022
  6. ^ חנוכת בית המדרש של מישקולץ באלעד, באתר בחדרי חרדים
  7. ^ הרבנות הראשית לישראל - היחידה הארצית לאכיפת חוק הונאה בכשרות, עדכון כשרות מס' 024סט, 9 בספטמבר 2009 .
    הרבנות הראשית לישראל - היחידה הארצית לאכיפת חוק הונאה בכשרות, עדכון כשרות מס' 003שע, 25 באוקטובר 2009 .
    לפי חוק איסור הונאה בכשרות התשמ"ג-1983 סעיף 2א, רק רב מקומי (במקום כהונתו), גוף שהוסמך על ידי מועצת הרבנות הראשית או הרבנות הצבאיתצה"ל) רשאים להעניק תעודת כשרות.
  8. ^ האירוע מתקיים ברחוב הסמוך לבניין החסידות במרכז העיר. קיום אירוע זה ברחוב ראשי חריג, שכן רבים מרבני המגזר החרדי אוסרים מאז סוף העשור הראשון של המאה ה-21 לקיים אירועים פתוחים מטעמי הקפדה על צניעות. ראו: שי אייזנברג, הגר"ש וואזנר: למישקולץ מותר לערוך שמחת בית השואבה, 12 באוקטובר 2008, באתר בחדרי חרדים.
  9. ^ יוסי אשרי, והיא שעמדה ● 15 שנה ללחן האדמו"ר ממישקולץ, י' בניסן ה'תשע״א 14 באפריל 2011, באתר חדשות המוזיקה החסידית.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0