חולה (הלכה)
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. |
בהלכה, קיימים דינים מיוחדים לאדם המוגדר כחולה מבחינה הלכתית, ובהן פטור ממצוות עשה מסוימות או הקלה בהן, וכן היתר לעבור על מצוות לא תעשה מסוימות. קיימות דרגות שונות ל"חולה", החל מכאב קל, וכלה במצב של פיקוח נפש, ודיניהם משתנים לפי מצב החולה. באופן כללי "חולה" מתייחס למצב בו אדם נחלה בכל גופו או שאף קיימת סכנה לחייו.
גדרו
ההגדרה ההלכתית של "חולה" היא מצב בו האדם תשוש בכל גופו עד שאינו מסוגל ללכת ברגליו. קיימת הבחנה, המוכרת בעיקר בהלכות שבת, בין חולה שיש בו סכנה לבין חולה שאין בו סכנה.
דינו
קיימות מספר מצוות מהן נפטר החולה, או שקיימת הקלה עבורו בהן, וכדלהלן.
שבת
ערך מורחב – רפואה בשבת
קיימים מספר אופנים שהתירו בהם לחלל את השבת עבור חולה. שתי מחלקות עיקריות קיימות בדיני חולה בשבת:
- חולה שיש בו סכנה – מצווה לחלל עליו את השבת, משום פיקוח נפש.
- חולה שאין בו סכנה – אין מחללים עליו את השבת במלאכות האסורות מהתורה, אך הותרה לגביו אמירה לנוכרי שיעשה בעבורו מלאכה האסורה מהתורה, דבר האסור מדרבנן (לדוגמה, אמירה לגוי להדלקת נר לצורך החולה).
פטור מקיום מצוות
החולה פטור הוא מקיום מספר מצוות עשה, כמו ישיבה בסוכה, עלייה לרגל, הנחת תפילין ועוד.
אבלות והמסתעף
- ערך מורחב – אבלות (יהדות)
דיני האבלות של חולה קלים משל שאר אדם. ככלל, החולה בימי אבלותו, אסור לו להחמיר לנהוג אבלות בדבר שיקלקל בריאותו, ואפילו הוא חולה שאין בו סכנה, ורק במנהגי אבלות שלא שאין בהם חשש שיזיקו לבריאותו – יכול לנהוג בהם[1]. בין הדברים שהוזכרו שבהם ניתן להקל לחולה[2]: אין אצלו דין קריעה[3]; אין בוכים על המת ואין מספידים אותו בפני החולה, שלא יישבר לבו[4]; אלו המנחמים בנוכחותו, יש להשתיק אותם[5]; החולה – אף אם אין בו סכנה – מותר בנעילת נעליים מעור[6]; אם החולה או הרופא סוברים שהרחצה באמבטיה תחזק את בריאות החולה, מותר לו להתרחץ אף במים חמים[7]; מותר לחולה לשבת על גבי כר קטן[8], וכן אינו צריך לישן על גבי הקרקע בימי אבלותו[9].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הערך "חולה (הלכה)", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
הערות שוליים
- ^ רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, יורה דעה, סימן של"ז, סעיף ג'; רבי שלמה הכהן (רב), שו"ת בנין שלמה, סי' מ"ז. וראו רבי אליעזר יהודה וולדנברג, אבן יעקב, סי' ל"ט.
- ^ על הרחבה בדינים אלו ועל דינים נוספים, ראו בערך אבלות ובערכים המקושרים.
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן של"ז, סעיף א', ובש"ך שם סק"א. וראו גם: הגאון מווילנה, ביאור הגר"א, יורה דעה, שם, סק"א; רבי יקותיאל יהודה גרינוולד, כל בו על אבלות, עמ' 17, בשם שערי דעה.
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן של"ז, סעיף א'. וראו אנציקלופדיה תלמודית, ערך חולה, הע' 194.
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן של"ז, סעיף א'. וראו בביאור הגר"א שם.
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן שפ"א, סעיף ב'; ש"ך על יורה דעה שפב ס"ק א.
- ^ רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי, גשר החיים, חלק א', פרק כ"א, סי' ג', אות א'.
- ^ ש"ך על יורה דעה שפז, א; רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, יורה דעה, סימן של"ז, סעיף ג'.
- ^ ש"ך על יורה דעה שפז ס"ק א.
