חסידות ערלוי
חסידות ערלוי היא קהילה בעלת מאפיינים של חצר חסידית, שהוקמה לאחר השואה על ידי האדמו"ר רבי יוחנן סופר, מצאצאי החת"ם סופר ויליד העיר ערלוי שבהונגריה. החסידות ממשיכה את מורשתו ומנהגיו של החת"ם סופר וצאצאיו.
לאחר פטירת רבי יוחנן בי"ג באדר א' תשע"ו ממלא את מקומו בנו, הרב משה סופר. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל כ-1,500 בעלי זכות בחירה[1].
מוסדות החסידות
הישיבה
תחילתה של החסידות בישיבת "אוהל שמעון" שהקים רבי יוחנן סופר, בשנת תשי"ג, בהוראת רבו רבי אהרן מבעלזא, בשכונת קטמון שבירושלים, בבניין של הקונסוליה הסורית ברחוב יותם[2].
הישיבה שוכנת בשני בניינים הסמוכים זה לזה. בבנין המרכזי - הישיבה הגדולה (בהיכל הגדול), והישיבה הקטנה בהיכל הסמוך לדירת האדמו"ר השוכנת גם היא באותה קומה. בקומות העליונות הפנימייה לתלמידי הישיבה הגדולה, ובקומה התחתונה מקווה טהרה. בבנין סמוך הפנימייה לתלמידי הישיבה הקטנה. רבים מבוגרי הישיבה מגדירים את עצמם כחסידים של רבם - רבי יוחנן סופר, ולאחר פטירתו של בנו האדמו"ר הנוכחי.
כראש הישיבה משמש הרב אברהם שמואל בנימין סופר, בנו של רבי יוחנן.
בתי החסידים
מרבית החסידים גרים בישראל (בירושלים, בני ברק, צפת, פתח תקווה, חיפה, אלעד, ביתר עילית, בית שמש, מודיעין עילית ואשדוד). קיימות קהילות באירופה בערים לונדון ואנטוורפן, וכן בארצות הברית, בבורו פארק ויליאמסבורג ובמונסי. המוסדות שהוקמו במהלך השנים מונים את הישיבה הגדולה והקטנה "אהל שמעון" (על שם רבי שמעון סופר) בירושלים, ישיבת "מתיבתא דרבי יוחנן" (על שם רבי יוחנן סופר) בבני ברק, רשת תלמודי התורה "כתב סופר" (על שם רבי אברהם שמואל בנימין סופר), רשת בתי המדרש "יד סופר" (על שם רבי משה סופר), רשת כוללי אברכים, מכון להפצת כתבי החת"ם סופר וצאצאיו ומוסדות צדקה וחסד.
בין התורמים הבולטים לחסידות נמנים: שלום פישר, מתיו ברונפמן, ליאו נואי, נוחי דנקנר.
מנהגים ייחודיים
החצר מתאפיינת בשילוב מורשת החת"ם סופר עם הנהגות ומאפיינים חסידיים. מלבד מנהגים בודדים שמייחדים את החצר, כמו נוסח התפילה המקובל בבתי המדרש של ערלוי[3], נוסח אשכנז, לפי דרכו של החת"ס שאסור לבני אשכנז לשנות את נוסח תפילתם,[4] בניגוד לשאר החצרות החסידיות ששינו לנוסח ספרד.מנהג נוסף שמייחד את חסידות ערלוי הוא מנהג לבישת כיפה לבנה מיוחדת הנקראת הייבעל בחגי תשרי ובליל סדר פסח כמנהג יוצאי הונגריה. בנוסף הקפיד האדמו"ר רבי יוחנן ללבוש ציצית עם פתיל תכלת.
האדמו"ר רבי יוחנן הוסיף מנהגים חסידיים לחצר בהיותו תלמיד מובהק של האדמו"ר מבעלז, רבי אהרן רוקח, ושל האדמו"ר מסקווער שממנו למד תורה וחסידות. היה גם קרוב מאד לרבי דב בריש ווידנפלד מטשעבין. מכיון שכך, חצר ערלוי נחשבת כ"חצר חסידית", בשל הדמיון במנהגים כמו הלבוש ועריכת טישים, מנהג המצווה טאנץ, ועוד מנהגים חסידיים רבים.
קישורים חיצוניים
- חסידות ערלוי, באתר אתרוג
- מגוון סרטונים קצרים מהווי חסידות ערלוי
- מצגת על חסידות ערלוי
- אוהל שמעון - ערלוי, באתר עולם התורה
- ערלוי הוכיחה: צנוע זה מפואר, אתר בחדרי חרדים (גלריית תמונות ווידאו)
הערות שוליים
- ^ חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז באתר בחדרי חרדים.
- ^ מתוך הקובץ התורני "האהל", באתר היברובוקס.
- ^ למרות זאת בתלמודי התורה של החסידות הנוסח הרשמי הוא נוסח ספרד
- ^ שו"ת חתם סופר, או"ח, סי' טו (תשובה השניה עם מספר סימן זה בכמה מהדורות).
