מאיר בר-אילן (חוקר)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאיר בר-אילן
מאיר בר אילן.jpg
ענף מדעי מדעי היהדות

מאיר בר-אילן (נולד ב-5 בנובמבר 1951) הוא פרופסור אמריטוס במחלקות לתלמוד ולתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן ומומחה במדעי היהדות ובהיסטוריה חברתית ותרבותית של העת העתיקה. תחומי מחקרו המגוונים כוללים את ספרות המקרא, הספרים החיצונים, ספרות חז"ל, ליטורגיה, נומרולוגיה, מיסטיקה ומאגיה ועוד, והוא חיבר ספרים ומאמרים רבים בתחומים אלה.

ביוגרפיה

מאיר בר-אילן נולד ב-5 בנובמבר 1951 בניו יורק והגיע ארצה כתינוק ב-1 במאי 1952.[1] הוא בנם הצעיר של תמימה בר-אילן (ריבקוב) ושל טוביה בר-אילן, שהיה מראשי חיל המדע במלחמת השחרור ובהמשך המנכ"ל הראשון של אוניברסיטת בר-אילן. סבו היה הרב מאיר בר-אילן, על שמו הוא נקרא. דודתו, ד"ר יהודית ברלין-ליברמן, הייתה נשואה לפרופסור שאול ליברמן, ובר-אילן הוא אחד מיורשי עזבונו הספרותי.[2]. נישא ב-1975 למרים שטינמץ ולזוג נולדו 5 ילדים.[1]

למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר ולאחריה בישיבת מרכז הרב, שתיהן בירושלים. לאחר מכן שירת בצה"ל כמדריך בבית הספר לקצינים, כמ"מ בגדוד 50 (במלחמת יום כיפור), וכסרן (מיל') בפלוגת חרמ"שמלחמת לבנון הראשונה בה איבד את רגלו).

את מסלולו האקדמי החל באוניברסיטת בר-אילן, במחלקות לתולדות-ישראל, תלמוד ופילוסופיה יהודית. לאחר שסיים בהצטיינות את התואר הראשון המשיך בלימודיו באוניברסיטה לתואר שני ולדוקטורט, וב-1981 החל ללמד במחלקות לתלמוד ולתולדות עם ישראל באוניברסיטה. ב-11 ביוני 1982, שלושה שבועות לאחר שהגיש את עבודת הדוקטורט, נפצע קשה ואיבד את רגלו בקרב סולטאן יעקוב. את תואר הדוקטור קיבל בשנת 1983.

בשנת 1988 זכה ב'פרס חולון' על ספרו 'סתרי תפילה והיכלות', ובשנת 1989 זכה למלגת השתלמות שנתית מטעם אוניברסיטת הרווארד שארצות הברית. בשנת 2001 שהה בשבתון בווינה, אוסטריה, שם לימד במכון למדעי היהדות. בשנים 2007–2008 שימש כראש המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן.

תחומי מחקר

מחקריו של בר-אילן עוסקים במספר רב של תחומים הקשורים למדעי היהדות ולעת העתיקה, ונעזרים במגוון מתודולוגיות מחקר, מזו הפילולוגית ועד לזו הסוציו-אנתרופולוגית. מעבר לנושאים הקלאסיים בחקר מדעי היהדות, הוא עסק גם בנושאים הנחשבים אזוטריים, כגון נומרולוגיה מקראית, אסטרולוגיה בקרב חכמי ישראל, מאגיה יהודית ועוד, ועמד על השפעותיהם של נושאים אלו על המחשבה היהודית מהעת העתיקה ואילך. בנוסף, עוסקים מחקריו גם בליטורגיה יהודית ובסידור התפילה.

שלושים וארבע שנות מחקר הקדיש לספר "דברי גד החוזה" שיצא במהדורה מדעית בשנת 2015. את הספר ההדיר ופירש על סמך כתב יד של יהודי קוצ'ין שנמצא בספריית אוניברסיטת קיימברידג'. בספר זה בר-אילן מנתח את הספר מההיבט הריאלי (עבודת הסופרים בעת העתיקה ופענוח כתב היד), ההיסטורי (יהדות קוצ'ין והקשר בינה לעולם היהודי, גלגולי כתב היד), המקראי (תוכן הספר והשוואתו למקרא ולספרות החיצונית) הסוציולוגי (ה'מושב בחיים' של מחבר הספר), ועוד.[3]

כתוצר לוואי של מחקריו המגוונים, פרסם בר-אילן באתר האינטרנט שלו מבחר ביבליוגרפיות שאסף בנושאים שונים, החל ממגילות קומראן והספרות הכיתתית עבור דרך מאגיה וגירוש שדים, וכלה במאפיינים תרבותיים של החברה היהודית בעת העתיקה.[4]

מאמרי ביקורת

בר-אילן פרסם גם מספר רב של מאמרי ביקורת על פרסומים מדעיים בתחומים שונים, מהם עולה ביקורתו הגלויה על צרות-המוחין האקדמית בכלל, וזו של החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בפרט, המתמקד ברובו במתודה הפילולוגית וזונח מתודות מחקר חיוניות אחרות.[5]

ספרים

מאמרים ופרסומים (לקט)

ספרות המקרא

  • "הזמן לסוגיו בבראשית א", מועד יד (תשס"ד), עמ' 18-1.
  • "Internecine wars in biblical Israel", Y. Levin and A. Shapira (eds.), War and Peace in Jewish Tradition from the Bible to the Present, Routledge, London 2011, pp. 89-100.

ספרות ימי הבית השני

העת העתיקה

  • "משחקי ילדים בעת העתיקה", דברי הקונגרס העולמי האחד-עשר למדעי היהדות, ירושלים תשנ"ד, חטיבה ב, כרך א', עמ' 30-23.
  • "הרפואה בארץ-ישראל במאות הראשונות לספירה", קתדרה 91 (תשנ"ט), עמ' 78-31.
  • "Literacy among the Jews in Antiquity", Hebrew Studies 44 (2003), pp. 217-222.

נומרולוגיה, אסטרולוגיה ומאגיה

  • "יצורים דמיוניים באגדה היהודית העתיקה", מחניים, ז (תשנ"ד), עמ' 113-104
  • "שמות של מלאכים", א' דמסקי, י' רייף וי' תבורי (עורכים), ואלה שמות: מחקרים באוצר השמות היהודיים, רמת גן תשנ"ז, עמ' לג-מח.
  • "Astrology in Ancient Judaism", "Astronomy in Ancient Judaism", J. Neusner, A. Avery-Peck and W. S. Green (eds.), The Encyclopaedia of Judaism V, Supplement Two, Brill, Leiden - Boston 2004, pp. 2031-2044.

ליטורגיה

  • "רעיון הבחירה בתפילה היהודית", ש' אלמוג ומ' הד (עורכים), רעיון הבחירה בישראל ובעמים, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, ירושלים תשנ"א, עמ' 145-121.
  • "השינויים בתפילות ראש השנה: משנת ראש השנה ד, ז", סידרא יג (תשנ"ז), עמ' 46-25.
  • "Prayers of Jews to Angels and Other Intermediaries during the First Centuries CE", M. Poorthuis and J. Schwartz (ed.), Saints and Role Models in Judaism and Christianity, Brill, Leiden – Boston 2004, pp. 79-95.

מאמרי ביקורת

  • "(ביקורת על) רחל אליאור, מקדש ומרכבה, כוהנים ומלאכים, היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה, הוצאת מאגנס, ירושלים תשס"ג", מועד יד (תשס"ד), עמ' 131-114.
  • "(ביקורת על) יהודה ליבס, תורת היצירה של ספר יצירה, הוצאת שוקן, ירושלים ותל אביב תשס"א", קתרסיס 10 (תשס"ט), עמ' 155-126.
  • "(Review of) John S. Lucas, Astrology and Numerology in Medieval and Early Modern Catalonia, Brill, Leiden – Boston 2003", Review of Rabbinic Judaism 8 (2005), pp. 287-300.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 בר-אילן מאיר תת-אתר גניאולוגי בתוך האתר של בר-אילן.
  2. ^ "זיכרון לראשונים: שאול ליברמן", קתרסיס 3 (2005), עמ' 5.
  3. ^ על הספר דברי גד החוזה באתרו האישי של המחבר, שבאתר אוניברסיטת בר-אילן
  4. ^ מבחר ביבליוגרפיות (מתוך אתרו האישי של בר-אילן).
  5. ^ מבחר ציטוטים מדבריו אודות החוג לתלמוד (ויקיציטוט).
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0