פורטל:הדף היומי

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), הכריז רבי מאיר שפירא מלובלין בכנסייה הגדולה של תנועת אגודת ישראל בפולין על יוזמה חדשה של לימוד דף יומי. יוזמה זו מבוססת על מספר הדפים שבכל מסכתות התלמוד הבבלי – 2,711 – ומצמידה לימוד דף לכל יום במחזוריות של 7 שנים ועוד כחצי שנה. יוזמה זו התקבלה על ידי חברי התנועה בחדווה רבה ואומצה על ידם בחום. מאז מתרחב מעגל לומדי "הדף היומי" באופן מתמיד, כשהיוזמה חוצה שכבות ומגזרים, וכיום נחשב הדף היומי כלימוד הרווח ביותר שניתן למצוא בקרב לימודי התורה שמחוץ למסגרות התורניות של הישיבות והכוללים.

בכנסייה הגדולה השישית של אגודת ישראל שהתקיימה בחודש טבת ה'תש"ם, הכריז האדמו"ר מגור, הרב שמחה בונים אלתר, על יוזמה נוספת של לימוד דף היומי בתלמוד הירושלמי על פי אותו עיקרון של הדף היומי בתלמוד הבבלי. תפוצתו של הדף היומי הבבלי גדולה בהרבה משל הדף היומי הירושלמי.

בימינו עם השתכללות האמצעים, הוקמו בתי מדרש רבים ללומדי הדף היומי ומוסרי שיעוריה, ונוספו אמצעי עזר רבים ללומדי הדף היומי, על ידי הפצת חומרי עזר, שיעורים לצפייה ולשמיעה, ספריות מתאימות וגמרות מבוארות.

 •   •   • 


פורטל זה הוא פורטל תורני מובהק שנועד לסייע בידי לומד הדף היומי. הפורטל מנגיש אל לומד הדף היומי את שפע הידע האנושי הקיים במכלול, הן בעניינים תורניים והן בענייני העולם, על מנת להקל את הבנת הדף היומי באופן ישיר של הסוגיות עצמן, הרקע שלהן, הרחבת הנידונים בדף, העשרת הידע הנלווה אליו באפיקים מקבילים, וכן בהבהרה ראלית של עצמים ומציאויות שונות המובאים בסוגיות הגמרא ואינם בהירים דיים ללומד המצוי, כצמחים, בעלי חיים, כלים עתיקים, מקומות ואתרים, אופני רפואה שונים, תופעות טבע וכדומה.

י"ב בתשרי י"ג בתשרי י"ד בתשרי ט"ו בתשרי ט"ז בתשרי י"ז בתשרי י"ח בתשרי
בבלי מנחות מב מנחות מג מנחות מד מנחות מה מנחות מו מנחות מז מנחות מח
ירושלמי שגי שגיאה שגי שגיאה שגי שגיאה שגי שגיאה שגי שגיאה שגי שגיאה שגי שגיאה

מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ידועה גם בשמות: עבודת גילולים, עכו"ם) היא המסכת השמינית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה. במסכת זו חמישה פרקים אשר עוסקים באיסור הקירוב לגויים אשר עוסקים בעבודה זרה (בפועל). כמו כן עוסקת המסכת ביסודות איסור והיתר על כן היא נקראת בפי האחרונים "כלל גדול" (ברכי יוסף יורה דעה סימן רמו).

בתלמוד בבלי יש למסכת זו 75 דפים, ובתלמוד ירושלמי דפוס ווילנא יש למסכת 37 דפים.

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, בנוסף על הדינים והעונשים, על השופט להתמצא היטב אף בענייני עכו"ם. וטעם זה הוא על מנת שיהיה פתח לדיין לזכות את העובד עכו"ם בשוגג ממיתה "כי כל מי שיעבוד לכוכב שבתאי בעבודת כוכב נוגה, או יתפלל לכוכב צדק בתפילת מאדים, אינו חייב מיתה, כמו שבאה הקבלה הברורה" (המפורשת בש"ס).

והטעם שמסכת זו היא בין האחרונות בסדר הוא שעניין עכו"ם הוא עניין נדיר - "באחד מני אלף, לימים רחוקים".

המסכת כוללת חמשה פרקים:

  1. לפני אידיהן (תשע משניות) - עוסק בהלכות מסחר עם עובדי עבודה זרה, הכוללות: איסור מסחר עם עובדי עבודה זרה במועדי חגיהם ובימים הסמוכים להם (כדי שלא להיות שותפים לחגיגה או לגרום לעובדי העבודה הזרה להודות לאליליהם בחגיהם), מסחר בירידים השייכים לבתי עבודה זרה, פריטים שאסור למכור לעובדי עבודה זרה (שהם בעצם כל פריט בו עובדי עבודה זרה עשויים להשתמש לצורך חגיהם או שהם חשודים על ביצוע מעשים בלתי-מוסריים עמו), איסור מכירת בהמות דקות, איסור מכירת חפצים מזיקים, ואיסור מכירת קרקעות בארץ ישראל. המצוות העיקריות הנדונות בפרק הן "לפני עיוור אל תיתן מכשול" ו"לא תחנם".
  2. אין מעמידין (שבע משניות) - עוסק באמצעי זהירות כנגד האלימות וחוסר המוסריות של עובדי עבודה זרה ובפריטים שאסור / מותר לקנות מעובדי עבודה זרה. פריטים אלה כוללים קטגוריות של חפצים שעשויים לשמש במישרין את העבודה הזרה ומזונות שלא ברורה כשרותם.
  3. כל הצלמים (עשר משניות) - עוסק בדינים שונים בנוגע לעבודה זרה ודן בסוגים של אשרה (אלילי עץ). כמו כן בפרק זה נדונים דרכי שימוש אסורות ומותרות בפריטי עבודה זרה שונים.
  4. רבי ישמעאל (שתים עשרה משניות) - עוסק בהנאה ממרכיבי עבודה זרה, דרך עבודה זרה רומית בשם "מרקוליס". כמו כן הפרק עוסק באופני ביטול עבודה זרה ותחילת דיון באיסור והיתר של יין נסך.
  5. השוכר את הפועל (שתים עשרה משניות) - ממשיך בדיון בנושא יין נסך, איסור ההנאה הממונית ממנו וכן דן במעמדם ההלכתי של כלים המשמשים את עובדי אלילים.

בסה"כ יש במסכת 50 משניות.

בתלמוד הבבלי נדפסו סביב הגמרא, הפרשנים המסורתיים: רש"י ותוספות, התוספות שנדפסו הם תוספות תלמידי רבינו פרץ מקורביל שנוסדו על יסוד תוספות רבינו אלחנן ותוספות רבי שמואל מפלייזא.

בתלמוד הירושלמי נדפסו בהדפסות המסורתיות שני מפרשים על הדף:

  1. פני משה ותוספות 'מראה הפנים'.
  2. רידב"ז ותוספות רי"ד.

יחזקאל, ציור בקפלה הסיסטינית

בכל ארבעים ושישה הפרקים של ספר יחזקאל, מופיע השם יחזקאל פעמיים בלבד. בכל שאר המקרים, פונה אליו ה' בתואר "בן אדם".

Exquisite-kwrite.png

לכל דף גמרא הוקדשו 4 חלונות:
  1. תמצית הדף - בו תובא תמצית מן הנלמד בדף. מטרת חלון זה היא לקשר לערכי המכלול שלא קשורים באופן ישיר לסוגיא הנלמדת והקשרם לדף הוא אגבי, ותוך כדי הרצאת התמצית יוכל כל לומד ללחוץ על הערך עליו ירצה הרחבה.
  2. תמונה נבחרת - בו תובאנה תמונות המבהירות באופן מוחשי וויזואלי עניינים שהזוכרו בדף. יושם בו הדגש לתמונות הנחוצות להבנת הסוגיות.
  3. ערכי הדף - בו יובאו בתימצות ערכים הקשורים באופן ישיר לסוגיא הנלמדת, וקישור לערכם המלא ב'מכלול'.
  4. הידעת - אנקדוטות המעשירות את הלומד, הקשורות במישרין או בעקיפין לנושא הנלמד.
 •   •   • 


כאן אנו באים בקריאה של חיבה ללומדי הדף היומי ולחברי המכלול אוהבי התורה: בואו והצטרפו למיזם הכחלת דפי הערכים המקושרים לפורטל זה, בכך תוכלו להפרות את ערכי הדף היומי הנצרכים ללומדים, ועל ידי כך תזכו להגדיל תורה ולהאדירה ולזכות את הרבים שיזכו בזכותכם להבין ולהשכיל, לשמוע ללמוד וללמד את כל דברי התורה באהבה ולהאיר עיניהם בתורת ה'

מהו פורטל? - רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים - כל דפי הפורטל