קרהנטפה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרהנטפה (או קרהן טפה, בטורקית: Karahantepe) הוא אתר פרהיסטורי, בדרום מזרח טורקיה, מהתקופה הנאוליתית לפני הקדרות (PPN - Pre-Pottery Neolithic period), דומה לאתר המפורסם גבקליטפה אך אף עתיק ממנו.[1][2] האתר שימש כמקום פולחן והתקיים בו גם יישוב. יש בו מספר ניכר של ממצאים אדריכליים, שרבים מהם השתמרו היטב. ממצאים, שיש בהם כדי לשנות את הבנתנו את אורח החיים של ציידים-לקטים בעת ההיא, טרם התפתחות החקלאות. האתר מציג את הדוגמאות הראשונות בהיסטוריה של עבודה מאורגנת והתמחות בעבודה מסוימת.[3] בניגוד למה שהיה נהוג לחשוב, שאנשי התקופה הנאוליתית היו נוודים פרימיטיביים, הממצאים העכשוויים מעידים על התיישבות קבע במקום, חיי חברה וכישורים מפותחים עם סמליות וארכיטקטורה מורכבת. האתר עדין לא נחשף במלואו וחפירות של ממש החלו רק בשנת 2019. הממצאים הראשוניים מהחפירות הוצגו רשמית ב-24 בספטמבר 2021.[3][4] צפוי שהאתר יפתח למבקרים בשנת 2022.[3]

מיקום

האתר נמצא בנפת שנלאורפה (Şanlıurfa) שבדרום מזרח טורקיה, 55 ק"מ מזרחית לבירת הנפה - אורפה (Şanlıurfa), באזור הרי טקטק. האתר הארכאולוגי משתרע על גבעת גיר בגובה של כ־700 מטר, יורד לאורך המדרון המזרחי, ועולה לטרסה המערבית של הגבעה ממול וכן במישור הדרומי, על שטח של כ-60 דונם על פי הערכות מוקדמות. האתר נתגלה בשנת 1997 ומאחר שלא היה לו שם ידוע הוא נקרא על שם גבעה בקרבת מקום. לפני כן, יש שכינו את המקום קיצ'ילי טפה (Keçılı Tepe) על שם הכפר הסמוך.[1][2][5]

המחקר הארכאולוגי

קרהנטפה היה מיושב אך ורק בתקופה הנאוליתית של טרום הקדרות, וננטש לאחר מכן, מה שהגן על שרידי היישוב מפני פגעים מאוחרים יותר, ואפשר לו להשתמר כך עד היום. יש עדויות לכך שמבנים באתר נקברו בשלמותם בכוונה תחילה וגם בשל כך הם השתמרו היטב. האתר טרם נחשף ברובו ורק בשנת 2019 החלו חפירות ארכאולוגיות.[5]

הסקרים של שנת 2000 ושנת 2011

בסקרי שטח שנערכו בשנים 2000 ו-2011 נמצא, שבמתחם יש כ־266 עמודי T מאבן גיר, שעדיין עומדים ומציצים כ־50-60 ס"מ מעל פני הקרקע. הסידור של העמודים מעיד על קיומם של מבנים עגולים בגדלים שונים מתחת לפני הקרקע. על העמודים נמצאו תבליטים חצובים בסלע של נחש ובעלי חיים אחרים. דמויות של ראש וכף רגל של ארנב, רגליים ארוכות וזנב אחורי של צבי, וככל הנראה הרגליים האחוריות של חיה אחרת.[1] תבליט אחר בצורת ציפור ושלוש חתיכות של אסטלה עם תבליטים עליהם ניתן לראות זרועות בצורת אדם.[2]

עמודים אלה דומים לאלו שנמצאו באתרים דומים באזור כמו: בגבקליטפה, ניבלי צ'ורי (Nevali Çori), המזן טפה (Hamzan Tepe) ואחרים בני אותה תקופה. כמו כן התגלו בריכות איגון שנחצבו בסלע. אין כלי חרס באתר זה, אך נמצאו מספר לא מבוטל של כלים, אזמלים וקרדומים, חרוזים, שברי סירים אבני מכתש ועלי. הכלים עשויים מצור, אובסידיאן, חלוקי נחל ואבן גיר. התגלו גם חריצים בסלע דמויי ספרות – כנראה לניהול חשבון. האתר כנראה היה במיקום טוב להצבת מלכודות ולציד, בשל הימצאותם של גאיות בלתי עבירים באזור.[2] על כן, סביר מאוד כי על ידי חסימת אחת הקצוות על ידי קירות אבן, שימשו הגאיות הללו כמלכודות צייד יעילות.[5]

המחצבה

המחצבה ממוקמת בשלוחה המערבית היורדת לכיוון דרום של היישוב. במקום זה נמצא חלק סלע בצורת T, המוכן להסרה מסלע היסוד. לפיו, נראה המקום לחוקרים כמחצבה לייצור עמודי T. העמוד, גובהו כ -4.5 מ ', רוחבו 1.5 מ' ועוביו 80 ס"מ. הבנאים, ככל הנראה, הסתייעו בשיפוע של הגבעה כדי להסיר את העמוד המופרד מהסלע.[2]

חפירות משנת 2019 ואילך

רוב הממצאים מאז תחילת החפירות בשנת 2019 טרם תועדו או פורשו בספרות המקצועית ורוב המידע הזמין בינתיים הוא מפי דוברים שונים שדווחו לעיתונות או אלה שנוכחו במועד החשיפה של האתר לציבור בספטמבר 2021.

הדיווח היחיד הקיים בספרות המקצועית הוא מאפריל 2021 של נצ'מי קארול (Necmi Karul), ראש צוות החפירות באתר, בשם "מבנים קבורים בקרהנטפה מהתקופה הנאוליתית קדם-קדרות", העוסק בקבורת המבנים.[5] לפי המאמר, החפירות שהחלו בשנת 2019 חשפו ארבעה מבנים בצפון המדרון המערבי, רק שניים נחשפו בשלמותם השלישי בחלקו והרביעי טרם נחפר.[5] תמונות מאוחרות יותר מהאתר שפורסמו באתרים אינטרנטיים כמו של דיילי מייל או סרטונים ביוטיוב (כדוגמת: 12,000-Year-Old Karahantepe REVEALED to the World) מעידים, כי מאז כתיבת המאמר נחשפו מבנים נוספים, וכי נמצאו פסלים מרשימים של בני אדם וחיות, כדוגמת אדם הנושא על גבו נמר. רוב הממצאים מוצגים במוזיאון הארכיאולוגי של אורפה (ראה). תמונות מהאתר שנחשף נתן לראות באתר המוזיאון.

שלושה מהמבנים שנחשפו מהווים חלקים של מתחם בנוי אחד, שנחצב כולו בסלע, כולל העמודים, ולאחר זמן כוסה בסלעים ועפר בכוונה תחילה. קצוות העמודים נשארו חשופים כדי שקל יהיה לאתרם ולחשוף אותם בעתיד. מעריכים כי המתחם היווה מקום פולחן, אליו נכנסו בגרם מדרגות אחד ויצאו בגרם מדרגות שני. על אחד הקירות חצוב ראש אדם המוטה במקצת לעבר הנכנסים.[5]

המדהים בגילויים אלה הוא שהמבנים והפסלים נחצבו עם כלי אבן ודורשים מיומנויות חציבה ואדריכלות. כמו כן, נדרשים אמצעים לוגיסטיים, שעל פי הידוע על אורחות חייהם של ציידים-לקטים, קשה לדמיין שהיו להם אז. העמודים נגררו על פני הגבעה, תוך שימוש בחבל, קורות עץ וכוח אדם. כל המאמץ הזה דרש התמחות בעבודה ולוגיסטיקה מתקדמת שתאפשר ארגון של אנשים רבים לעבודה, שתאפשר לשחרר אותם מעיסוקיהם הקיומיים, ותספק מזון ומים לעובדים.

ידוע על כ־12 אתרים באזור קרהנטפה, המכונים גבעות האבן (Taş Tepeler), שיש בהם ממצאים דומים, כולם בני אותה תקופה. בספטמבר 2021 נחתם הסכם על שיתוף פעולה בינלאומי של 12 מוסדות וארגונים מ-5 מדינות, לפיו יתקיימו חפירות ארכאולוגיות באתרים אלה בשנים 2021 עד 2024, ביניהם בקרהנטפה. סבורים שחפירות אלה יחשפו את הדוגמאות הראשונות ליישובים ולקהילות חברתיות בעולם ויעידו על המציאות שהייתה בעבר העתיק.[3] מקווים שפרויקט זה, המכונה פרויקט גבעות האבן, יציע תובנות חדשות על יישובים אנושיים פרהיסטוריים, ויענה על שאלות רבות על האופן שבו בני אדם חיו ועבדו יחד לפני תחילת ההיסטוריה האנושית הכתובה.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Bahattin Çelik, A New Early-Neolithic Settlement: Karahan Tepe, Neo-Lithics 2-3, 2000, עמ' 6-8
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 Bahattin Çelik, Karahan Tepe: a new cultural center in the Urfa Area in Turkey, Documenta Praehistorica 38, 2011, עמ' 241-253
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Göbeklitepe gibi 12 büyük keşif daha geliyor... İnsanlığın sırrını taşların dili anlatacak, CNN V, ‏25.09.2021 (בטורקית)
  4. ^ Sam Tonkin, Stunning carvings of human figures and heads are uncovered at Karahantepe - one of the important settlements of the Neolithic period - revealing the artistic skills of people who lived in Turkey 11,000 years ago, MailOnline, ‏1 October 2021 (באנגלית)
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 Necmi Karul, Buried Buildings at Pre-Pottery Neolithic Karahantepe, Türk Arkeoloji ve Etnografya Dergisi, Yıl 82 22, עמ' 21-31


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0