רות עמירן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רות עמירן
לידה 8 בדצמבר 1914
פטירה 14 בדצמבר 2005 (בגיל 91)
ענף מדעי ארכאולוגיה
מקום מגורים ישראל
פרסים והוקרה כלת פרס ישראל לשנת 1982
הערות אשתו של דוד עמירן
תרומות עיקריות
חפירות בתל חצור, רוגם, תל ערד. מומחית לקרמיקה הקדומה של ארץ ישראל

רות עמירן (Amiran;‏ 8 בדצמבר 191414 בדצמבר 2005) הייתה ארכאולוגית ישראלית ידועה שהתמחתה בארכאולוגיה של העת העתיקה בארץ ישראל. ספרה על הקרמיקה הקדומה של ארץ ישראל הפך מיד עם פרסומו לספר החשוב ביותר בתחום, והוא עדיין כזה לאחר יותר מארבעים שנה.

ביוגרפיה

עמירן נולדה בשם רות ברנדשטטר במושבה יבנאל, בת ליחזקאל ודבורה. היא סיימה את בית הספר הריאלי בחיפה בשנת 1933 וסיימה את לימודי הארכאולוגיה שלה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1939. היא הייתה נשואה לדוד עמירן (קלנר), חוקר ארץ ישראל וגאוגרף.

בתחילת דרכה הייתה מפקחת עתיקות באזור הצפון. החפירה הראשונה שבה השתתפה הייתה ביפו בשנת 1948. לאחר מכן ניהלה אזור חפירה בתל חצור, חפרה רוגם בדרום ירושלים, בבקעת עובדה ועוד. בשנת 1962 החלה עמירן בשיתוף עם יוחנן אהרוני לחפור את המצודה בתל ערד. לאחר גילוי קטע מחומה כנענית פוצלה המשלחת ועמירן החלה לחשוף את העיר הכנענית. חשיפה זו נמשכה יותר משלושים שנה, ועמירן ניהלה 18 עונות חפירה במקום.

בשנת 1981 זכתה מטעם מוזיאון ישראל בפרס פרשיה שימל על תרומתה לארכאולוגיה של ארץ ישראל.[1]

רות עמירן זכתה בפרס ישראל בתחום חקר ארץ ישראל לשנת 1982. דוד עמירן זכה בפרס ישראל על תרומתו לגאוגרפיה של ארץ ישראל לשנת 1977.

ספריה

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רות עמירן באתר Jewish Women Encyclopedia
ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.