שיחה:דברי הרמב"ן בסוף פרשת בא/ארכיון

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

על הלוח הזה

לא ניתן לעריכה

שמש מרפא (שיחהתרומות)
מיעוט שיחה (שיחהתרומות)

בוצע בס"ד

שמש מרפא (שיחהתרומות)

יישר כח, אך הערך לא נועד להציג רק תקציר של הרמב"ן, כי אם גם את ההתייחסויות והדיון בדבריו. אפשר להיעזר בקישור החיצוני, אם כי עדיף להתבסס על מקורות תרוניים.

הצבעה על שינוי שם הערך

42
סיכום מאת מישהו

הוחלט על שינוי שם הערך ו בוצע, ובצעו הפניות מכל ההצעות.

מישהו (שיחהתרומות)

א. להשאיר "רמב"ן סוף בא"

ב. הרמב"ן בסוף פרשת בא

ג. רמב"ן סוף פרשת בא

ד. דברי הרמב"ן על הניסים הנסתרים

ה. דברי הרמב"ן בפרשת בא

ו. דברי הרמב"ן בסוף פרשת בא

ז. יסודות/יסוד האמונה (רמב"ן)

ח. רמב"ן יסודות האמונה

ט. יסוד האמונה על פי הרמב"ן.

מכלולאים פעילים‎‏‎‏‎‏‎‏‎‏‏‎‎‏‎‏‎‏‎‏‎‏‏‏ עורכי אספקלריה ו בעלי זכות הצבעה

אני בוחר באפשרות ב

עמוס חדד (שיחהתרומות)

מה עם ז. יסודות/יסוד האמונה (רמב"ן) ח. רמב"ן יסודות האמונה ט. יסוד האמונה על פי הרמב"ן.

מוטיאל, בטוח לך יהיה שם טוב.

מישהו (שיחהתרומות)

אני חושב שכמרצה לא תהיה לך התלבטות איך להציג את דברי הרמב"ן.. ותכל'ס מה אתה מצביע (חתימתך תקפה?)?

אלחנן הלוי (שיחהתרומות)

זה דווקא נחמד בתור הפניה!

(אופס, רבי עמוס הקדימני...)

שרגא (שיחהתרומות)

ו

מוטי (שיחהתרומות)

ד. דברי הרמב"ן על הניסים הנסתרים

ה. דברי הרמב"ן בפרשת בא

מישהו (שיחהתרומות)

הוספתי את הצעותיך למעלה ג"כ

עמוס חדד (שיחהתרומות)

אחר בקשת המחילה, נוסח שם ד, מורה שלא הבנתם את דברי הרמב"ן תוכנם ועניינם.

מישהו (שיחהתרומות)
מוטי (שיחהתרומות)

ו. דברי הרמב"ן בסוף פרשת בא

בעד

אלחנן הלוי (שיחהתרומות)

ו. דברי הרמב"ן בסוף פרשת בא

בעד

שלמה המלך (שיחהתרומות)

ב/ט

דוב פרח (שיחהתרומות)

ט

דויד (שיחהתרומות)

ו

אליצור (שיחהתרומות)

ה. והפניה מהביטוי השגור ביותר "הרמב"ן בפרשת בא"

עמוס חדד (שיחהתרומות)

הפניות אפשר לעשות מכל השמות ועוד, זה לא מפריע לאף אחד.

מלאך (שיחהתרומות)

ו. ה.

מלאך (שיחהתרומות)
מישהו (שיחהתרומות)

סיכום הצבעה

א. להשאיר "רמב"ן סוף בא"

ב. הרמב"ן בסוף פרשת בא

ג. רמב"ן סוף פרשת בא

ד. דברי הרמב"ן על הניסים הנסתרים

ה. דברי הרמב"ן בפרשת בא

ו. דברי הרמב"ן בסוף פרשת בא - האפשרות הנבחרת

ז. יסודות/יסוד האמונה (רמב"ן)

ח. רמב"ן יסודות האמונה

ט. יסוד האמונה על פי הרמב"ן.


מישהו ב, שלמה ב/ט,

שרגא ו, מיכי ו, אלחנן ו, דויד ו,

אליצור ה,

דוב ט, מלאך ט,

עמוס חדד (שיחהתרומות)
מישהו (שיחהתרומות)

נספרת. נספרת. היא בכל השורות יחד.. עברתי על הרשימה ואין אותך שם. ושכחתי לוודא אם חתימתך ההיא בתוקף..

אליצור (שיחהתרומות)

הצלחת לבלבל את כולם מה דעתך :) נראה לי, בכל אופן נראה לך שקולך ישנה את ההכרעה הנ"ל? (רק אם זה ט ותצרף את שלמה יהיה תיקו)

עמוס חדד (שיחהתרומות)

א. ברור ש-ט' יותר מתאים, ב. סתם, בא לי להיפגע...

אליצור (שיחהתרומות)

יש בזה משהו אם יש את זה כהפניה זה יותר מתאים כשם לערך. אבל אני כלל לא ראיתי את זה ככותרת ראויה היה נראה לי יחוס חשיבות מידי גדולה לעניין (יסוד האמונה) אבל אולי לא שמעתי מספיק שיחות בישיבה..

עמוס חדד (שיחהתרומות)

המכתב מאליהו האור יחזקאל והשפתי חיים בנויים על הרמב"ן הזה.

אליצור (שיחהתרומות)

אז אולי (במחילה על העמרציות המשתמעת) חכמי המוסר יסדו תורתם או חלקה על דבריו אלה אבל לומר שזהו יסוד האמונה לדעתו מהיכי תיתי?

עמוס חדד (שיחהתרומות)

מתוך דבריו, יעוי"ש.

"שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו, עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכלם נסים."

אליצור (שיחהתרומות)

אתה מסכים איתי שיסוד האמנונה נשמע כמו היסוד - היסוד העיקרי? זה מה שמפריע לי.

יחיד ורבים (שיחהתרומות)

האם אתה לא סבור שזה אכן היסוד העיקרי? הרי מה כותב הרמב"ן, הוא כותב שמי שאינו מאמין כי כל המתרחש בעולם הוא נס נסתר אלא תולה זאת בטבע - אז במילים אחרות הוא אומר שלא הקב"ה מנהיג את הטבע, אלא הוא מתנהל מעצמו (עפ"ל), וממילא הוא כבר גם יכול להגיד שהעולם הוא קדמון ולא נברא ע"י הקב"ה כלל (ושוב עפ"ל), וזה מה שפרעה טען בעצם כל הזמן, עד שהקב"ה הביא עליו את כל המכות שהוכיחו כי גם הטבע מתנהל ע"י הקב"ה וברצותו משנהו ומטהו לפי רצונו, ומזה כבר מוכח מאליו כי העולם נברא ע"י הקב"ה ומתנהל על ידו כל העת. אז האם זה לא יסוד האמונה העיקרי?!

עמוס חדד (שיחהתרומות)

קיבלתי

יחיד ורבים (שיחהתרומות)

לא זוכר למה לא מימשתי את זכות ההצבעה שלי בשעתו, אבל סבורני כי ניתן להוסיף אופציה עשירית: דברי הרמב"ן סוף פרשת בא (כלומר - לא 'בסוף' אלא 'סוף'). כמדומני ששם הערך מספיק ארוך ומסורבל גם כך, ואין צורך להוסיף עוד אותיות מייגעות.

עמוס חדד (שיחהתרומות)

החלטת לעבור על הערכים שלי אחד אחד... חכה חכה...

אליצור (שיחהתרומות)

לא בטח שאותך יחיד "חיפש" אלא את האמונה -ובעניינא דיומא..

מישהו (שיחהתרומות)

אחד משלנו התכוונת בטח לשרשור הזה.

כתוב בבירור יותר מה אתה מציע.

אחד משלנו (שיחהתרומות)

מישהו אולי "רמב"ן - מקרים", "מקרים - רמב"ן", "רמב"ן - ניסים", "ניסים - רמב"ן"

מוטי (שיחהתרומות)

שם הערך אמור להגדיר את תכנו ללא נוטריקון (גם תוכן הערך אבל השם ק"ו)

מישהו (שיחהתרומות)

אם תחפש במכלול האם יש ערך על דברי הרמב"ן האלו. תנסה כברירת מחדל לחפש בשמות שהצעת?

שכח רגע מהשיחה הזו. מה אומרות לך בעוד שנה המילים "רמב"ן ניסים" כשם של ערך? (חוץ מזה שהתחביר לא תקין). באמת יש קצת בעיה למצוא שם מוצלח לערך הזה, אבל נראה לי שכרגע זו האופציה הטובה יותר.

אחד משלנו (שיחהתרומות)

מישהו טענתך טענה נחמדה

המילים רמב"ן ניסים אכן בהחלט מגדירות את שם הערך, אמנם, אפשר לעשות הפניות כ'דברי הרמב"ן על פרשת בא, כמו כל חיפוש גוגל, וזה בעניין מה שכתבת על החיפוש בעוד שנה,

אמנם הערך בהחלט יכול להיכנס בהגדרת רמב"ן ניסים אם תוספת מילת קישור נוספת אחרת, כך היא שם הערך יהיה אנציקלופדית דיו ומקצועי משהו.

בעניין מה שנאמר בסוגריים, אני מבין שאתה מבין את משמעות המילה 'תחביר', עשית על זה תואר? כי אני כן...

דויד (שיחהתרומות)

ביקשנו ממך להביא שמות ואמרת רמב"ן ניסים, זה לא משפט בעברית והדיון על זה מצחיק, עכשיו אתה אומר שאפשר להוסיף עוד מילה - תוסיף ונדבר, חבל על דיבורים באויר.

אחד משלנו (שיחהתרומות)

אוקידויד המפקד שלנו לנצח!

סיכום מאת אפרון

כבר מוצה בדיון קודם

אחד משלנו (שיחהתרומות)

לכאורה הכותרת לערך לא כל כך אנציקלופדית

לא כדאי למצוא כותרת ערך אחרת?

מישהו (שיחהתרומות)

קראת את ההודעות בדף זה למטה?

מישהו (שיחהתרומות)
דויד (שיחהתרומות)

לדעתי סיפורי צדיקים כאלה צריך לחשוב טוב אם מקומם באנציקלופדיה, זה יכול לא להגמר.

עמוס חדד (שיחהתרומות)

אני כמובן מנוע מלהביע דעתי מחמת ניגוד עניינים, אך הרשו לי להסביר מדוע כתבתי אותם -

מי שמכיר את המושג הזה יודע למה אני מתכוון ומי שלא יודע אנסה להסביר, זה לא עוד קטע ברמב"ן בנושא אמונה, זהו קטע יסודי ובסיסי שהפך למושג בפנ"ע משום כך ראיתי לנכון לכתוב עליו ערך.

רוב הידע שלי מבוסס על שיחותיו של רבי דב יפה, אך תוך כדי חיפוש גיליתי שישנם רבים וטובים שעוסקים בדברים הללו.

החלום שלי הוא להגיע לכך שכל אחד יוסיף מדיליה וכך נוכל להקיף את המושג בתור ערך מכל הכיוונים.

משכך, אני סבור ששני הסיפורים שהבאתי אינם סיפורי צדיקים אלא הרחבות שמדגישות ומוכיחות עד כמה הרמב"ן הזה הוא מושג.

הנלענ"ד כתבתי.

מישהו (שיחהתרומות)
יחיד ורבים (שיחהתרומות)

גא"מ, ומצדד בעד האופציה הראשונה (עמוס, הגעתי לערך זה באמצעות העיון בדף השיחה הנחמדת שלך... הבחנתי שם בשם ערך מוזר קצת (סליחה..) שצד את עיני: "רמב"ן סוף בא". הייתי בטוח שמדובר בטעות, ומיהרתי לכאן כל עוד נשמתי בי.. המציאות טפחה על פניי, ותיכף נכנסתי לדף השיחה של הערך לראות אם מישהו כבר העיר את תשומת לבך על כך..).

אגב, לגבי מה שכתבת להלן אודות שם הערך באידיש.. אז באידיש זה אמור להיקרא "דער רמב"ן סוף פרשת בא". יתכן כי הגה"צ ר' דוב שהיה קורא לזה בקוד מסויים שקיבל מרבותיו בעלי המוסר, ותוסיף גם את ההגייה הליטאית, אז התוצאה היא פלוס-מינוס: "די רמב"ן אין בא".

ומשהו נוסף: לפי הידוע לי היה "המשגיח" ר' חצק'ל (יחזקאל) לוווינשטיין זצ"ל מוסר שיחה על רמב"ן זה כמעט מדי שני וחמישי.. הוא ממש "חי" את הרמב"ן הזה ונשם אותו יום ולילה. אולי תזכיר זאת בתחילת הערך, כפי שציינת לדברי רֶבּ אל'ה (אליהו) לאפיאן אודות רמב"ן זה (בתוספת מקור כמובן).

ואם כבר מדברים, אשמח לדעת האם חוסר הנקודה בסוף ההערות היא מכוונת, או נובעת מהתכונה הנפלאה בה התברכת (לא יודע, כל החבר'ה האלו עם ה-ADHD או עם כל ה-ABC על כל שלל צירופיו... הם מוכשרים ברמות.. כבר שקלתי בעבר לבקש מנוירולוג הזרקה של התכונות האלו.. רק את המרכיבים החיוביים כמובן..).

הצלחה

עמוס חדד (שיחהתרומות)

גא"מ להנ"ל וחותם על כל מילה...

עמוס חדד (שיחהתרומות)

מישהו אני אכן לא סגור לחלוטין על השם של הערך, אבל כל זמן שלא גמרתי לכתוב אותו לא נתתי דעתי להתעסק בזה, אולי תעזור לי לסיימו, פליז...

אני בחרתי בשם זה, מכיון שרבי דב יפה זצוק"ל היה מכה על קדקדנו בשם זה. כמדומני שביידיש זה גם נקרא כך 'רמב"ן אין דבא' או משהו כזה.

אחד משלנו (שיחהתרומות)

אני רוצה לחדש את העסק בנושא

לכאו' שם הערך לא איניצקלופדי

נא שלנות

דויד (שיחהתרומות)

מה עצתך?

כעת אני רואה שכבר ץייגו אותך בשרשור הנכון - אז אפשר להמשיך שם.

המבקר (שיחהתרומות)
מישהו (שיחהתרומות)

לכאורה לא. שם הנושא כמה הקב"ה עושה ניסים. כאן רמב"ן אומר שהניסים הגלויים מראים לנו שכל המעשים כולם הם ניסים. אפשר להוציא מזה שהקב"ה עושה ניסים אחרים "בקלות" כי הרי אין הבדל, אך זה ממש לא מוכרח. בפשטות הרעיון הוא שהקב"ה לא עושה ניסים סתם (לאלו שסוברים כן) כי כך הנהגתו. ולא שיש מחלוקת כלשהי האם ההתנהלות השוטפת של העולם 'צריכה' את הקב"ה כל הזמן.

שמש מרפא (שיחהתרומות)

אכן דברי הרמב"ו אינם סותרים כלל למעיין, ואכמ"ל.

המבקר (שיחהתרומות)

כמדומה ששמעתי מהמשגיח אצלינו כן, אך זוהי סתירה עם יישוב, גם החוקרים שם דנים בזה, אך לתחושתי אין סיכוי שיכניסו את דעתם בערך.

עמוס חדד (שיחהתרומות)

תראה. ויוחלט.

המבקר (שיחהתרומות)

קודם שהערך ידון בדברי הרמב"ן, ולא בצורה כללית על השגחה פרטית.

שמש מרפא (שיחהתרומות)

לא מדבר על דברי הרמב"ן?! הערך מדבר רק עליהם ומנתח אותם. אמנם העבודה חלקית מאד ונראה שנעצרה באמצע, וכפי שניתן לראות בתבנית העודבה המתמשכת (לתשומת לב הרב הכותב), אבל התבנית שהנחת והנימוק שבה תמוהים מאד, לא מדבר על השימוש השגוי בה טכנית.

המבקר (שיחהתרומות)

הערך דן בעניין השגחה פרטי ומוזמן להיכתב בערך הזה, לא כאן.

שמש מרפא (שיחהתרומות)

לא הבנתי מילה.

המבקר (שיחהתרומות)

טעיתי, לא קראתי את כל דברי הרמב"ן, כמובן שהערך רחוק מלהיות מושלם.

אויצרניק (שיחהתרומות)

כדאי להוסיף דב"ק בשו"ת החת"ס (חלק ו סי' סא אות ב) "ובאמת הספר הזה [=פירוש הרמב"ן על התורה] הוא יסוד אמונה ושרש הדת לפע"ד [=לפי עניות דעתי]". עכל"ק.

א.ב. קיסר (שיחהתרומות)

אכן כבר התקיימה הצבעה על שם הערך (בשעה שלא הייתי כאן), אך בכל זאת אביע את דעתי ששם ערך אמור להביע נושא ולא את מקור הנושא. אני אישית, לא הכרתי רמב"ן (נפלא) זה עד לקריאת הערך, והייתי מציע שהשם יורה על התוכן.
לאחר עיון ובדיקה – הגעתי למסקנה שדברי הרמב"ן כוללים הרבה, ולא הצלחתי לעמוד על הנקודה הכללית בדבריו. אבקש לבדוק האם ישנה הסכמת הרוב ששם הערך יורה על תוכנו, כמו גם הצעות לשם כזה.
מכלולאים פעילים‎‏‎‏‎‏‎‏‎‏‏‎‎‏‎‏‎‏.

בברכה, אב"קשיחה • כ"ד בסיוון ה'תש"ף • 00:32, 16 ביוני 2020 (IDT)

מישהו (שיחהתרומות)

כוונתך מובנת, אבל זה הרבה יותר מפורסם בשם הזה.

דבר עם מישהו על הרמב"ן של האמונה, הוא ישאל אותך "בסוף פרשת בא?", זה השם של הרמב"ן הזה.

דויד (שיחהתרומות)

בהחלט.

תודה זו על שם מה?

1
עמוס חדד (שיחהתרומות)

המכון היקר שליט"א, מדוע זה תודה לי על עריכת ערך זה, והלא טרם נסתיים ונתקע משבוע פרשת בא, ועד עתה.

אין נושאים ישנים יותר