שיחה:ישיבת וולוז'ין/ארכיון

תאריך הקמת הישיבה בוולוזין כדאי לעיין בספרו של אליאך הוא מביא מסמכים המקדים את הקמת הישיבה עוד בחיי הגר"א

ר' יהושע חתנו של ר' זלמל'ה היה ג"כ מג"ש בישיבה, צינוביץ עץ חיים עמ' 93-94.

האם אין עדויות או לפחות הערכות על מספר התלמידים בתקופות השונות?

לפו"ר לא מצאתי כל התיחסות הערך לנקודה זו מלבד זה שבתקופת השיא של הנצי"ב היו כארבע מאות.

כוונתי לתקופות שלפני הנצי"ב או לראשית תקופת הנצי"ב.

הייתה התייחסות לגבי השנים הראשונות ולגבי זמנו של ר' איצלה, וכעת הוספתי גם על סוף זמנו של ר' חיים.

יש מבנה ברחוב ישא ברכה בעיר, עם הכיתוב "ישיבת וולוזין" על הבנין.

אין לי מושג אם זה קשור לצאצאי ראשי הישיבה, אבל מן הראוי להזכיר זאת גם בערך בפסקה הנצחה, (כמו על הישיבה בתל אביב.)

קשור, יש שם מישהו ממשפחת שפירא

מצאתי מקור על העניין. תודה על ההערה!

ידוע לכם באיזה שכונה מוגדר רח' ישא ברכה?

אולי "כרם אברהם" או הבוכרים.

יש פיסקה בתוך הערך המציינת תלמידים בולטים, והם בודדים ממש. אפשר להסתייע בקישור בסוף הערך המפנה לכלל התלמידים שיש עליהם ערך, יש שם עוד בולטים רבים.

כתבתי רק כאלו שהיו רבנים מאד בולטים בליטא. את מי לדעתך צריך להוסיף?

לא זוכר כעת, תציץ ברשימה תוסיף מה שנראה לך

עברתי עוד פעם והוספתי קצת.

2 הערות: א. לטעמי הפתיח הוא ממש מדי ארוך. כדאי למצוא דרך ליצור פתיח מינימאלי, ואת שאר המידע להכניס אל תוך הערך. ב. כדאי להכניס רשימה של בוגרים מפורסמים של הישיבה [תורניים ושאינם כאלה - גם ח"ן ביאליק למד בוולאזין]. ראה איך זה בערכים על ישיבות כמו מיר, חברון, קול תורה ועוד.

בהצלחה

לא חושב שהפתיח ארוך מדי. הפתיח אמור להיות תקציר של הערך, וכאשר הערך ארוך אך טבעי שגם הפתיח יהיה ארוך בהתאם.

א. כדברי ר' שמש, אורך הפתיח בדר"כ תלוי באורך הערך. ב. בסוף כל קטע על תקופה הכנסתי רשימה מינימלית של בוגרים, ובסוף הערך יש קישור לקטגוריית בוגרי הישיבה. לדעתי זה עדיף מאשר לרכז רשימה אינסופית של חצי מרבני ליטא...

אולי לחלק את הפתיח לקטעים יועיל לנוחות הקריאה, נראה לי שזה קיים בערכים עם פתיח ארוך.

אולי היה יותר מתאים את השורות של הניתוח ההיסטורי הרחב יותר להעביר לקטע נפרד בסוף הפתיח כך שיבוא לאחר פרטים קונקרטיים יותר כמו דרך הלימוד וכדו'.

אני מתכוון לשורות הבאות.

דגם עצמאי זה קידם את פני התפשטות תנועת ההשכלה ברוסיה, שבעקבותיה זנחה האליטה הכלכלית את ערכי היהדות ומכללם ערך לימוד התורה, כאשר בתנאים חדשים אלו קיומה של ישיבה קהילתית במבנה הישן היה קשה הרבה יותר. בנוסף, מעמדה הגבוה של הישיבה ובעקבותיה מעמדו של ראש הישיבה בציבור היהודי, סייע בעקיפין להחלשת מעמדם של רבני הקהילות, בדומה לתהליכים שהתרחשו קודם לכן באזורים קרובים בעקבות תנועת החסידות.

כשהפתיח הוא ארוך וגולשים מהר לניתוח מורכב זה מכביד על הקריאה.

מסכים. [אני עדיין חושב שקטע כמו זה בכלל לא מוכרח להיות בפתיח, אבל מבטל דעתי בפני הגדולים].

תיקנתי. תודה על ההצעה!

ג"א מצטרף בענין "אם הישיבות" יש מכתב מתלמידו ר' יוסף אב"ד קריניק (מכונה ר' יוסף איישישוקער) שמתייחס למפקפקים על הגדרת הישיבה כאם הישיבות, ומבאר מדוע היא אכן כזאת. יתכן ויש מקום לצטט מהמכתב או לציין אליו - המקור "פרקי וולוזין- מאתיים שנה לייסוד אם הישיבות" ישראל שורין עמוד 26-27 (באוצר החכמה עמוד 45-46 עמודים זמינים חינם) נ.ב. לא ראיתי ציון לספר זה בערך, אם נשמט ממני עמך הסליחה

יש קישור אל דפוסו הראשון של המכתב בהערה 16.

אכן. ערך מושקע. עבודה יפה מאוד.

הערך נפלא, פשוט אמן, האם אתה יכול להביא מקור בכלל שרבי שמעון הוא תלמיד של ר' חיים במידת מה ואף תלמיד חבר. כפי שזכור לי הוא מזכיר אותו בספרו פעם אחת בלבד ולא בתואר רבי או משהו כזה.

ראה בערכו.

א. לא כדאי לכתוב את השנים בהם פעלה בתאריך עברי?

ב. אי"ז נכון לכתוב הנהיג את הציבור הליטאי ברוסיה אז הציבור הלא חסידי נקרא "מתנגדים" ורק פה בארץ התחילו לכנות את אלו שאינם חסידים בכינוי ליטאים.

ייש"כ על הערך הנפלא פשוט תענוג לקרוא בהצלחה רבה בהמשך הדרך.

גא"מ. ערך ממש יפה

א. בעקרון אתה ודאי צודק, אבל אין לי ניסוח טוב של זה ("במהלך המחצית השניה של המאה השישית לאלף השישי והמחצית הראשונה של המאה השביעית"? לא משהו.). ב. כתבתי לפי הכינוי המקובל כיום, אבל אה"נ. לא נראה לי שזה לעיכובא.

אפשר לכתוב אשר פעלה בין השנים

סליחה על העיכוב בתשובה, אני ממש חוטף דקה פה ודקה שם, כיושב אוהל בטח תבין אותי... הבעייה שפעלה בין השנים תקסג-תרנב זה לא נכון, כי היא פעלה גם אחר כך, אבל מצד שני כשמדברים על "וולוז'ין" הכוונה היא לשנים האלו. כך שהניסוח הנוכחי נראה לי מדויק יותר.

שיהיה בהצלחה גדולה, נראה טוב מאוד.

תשנה את התרפ"ו וכו' לתקפ"ו

תודה על תשומת הלב!

בעניין התיאוריה של ר' ישראל סלנטר, אין זה אלא בגדר פלפול של שטמפפר ואין לזה על מה לסמוך.

אתה צודק, זה סתם ספקולציה. תודה על ההערה!