רבי שלמה קורח

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שלמה קורח)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שלמה קורח
תמונת הרב שלמה קורח.jpg
לידה י"ז בכסלו ה'תרצ"ו
צנעא, תימן
פטירה י"ג בחשוון ה'תשע"ט
מקום קבורה ירושלים
מקום פעילות בני ברק
השתייכות יהדות תימן
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה
רבותיו רבי אהרן קוטלר, רבי יוסף שלמה כהנמן, רבי יוסף צוברי
תלמידיו בנו הרב עמרם קורח
בני דורו הרב יצחק רצאבי, הרב עזריה בסיס, הרב פנחס קורח, הרב נתנאל אלשיך
חיבוריו ראו ספריו

הרב שלמה קורח (נולד בי"ז בכסלו ה'תרצ"ו, נפטר בי"ג בחשוון ה'תשע"ט) היה מרבני יהדות תימן, הרב הראשי הספרדי ואב"ד העיר בני ברק.

תולדות חייו

מודעות אבל על פטירת הרב קורח

הרב שלמה נולד לאביו הרב יחיא ואמו נעמי ממשפחת רבנים בצנעא. בילדותו למד אצל סבו הרב עמרם קורח, רבה הראשי האחרון של יהדות תימן. ביום רביעי - ה' בתשרי ה'תש"י עלה עם משפחתו לארץ ישראל, ומשפחתו יושבה במעברה בראש העין. בהמשך הרב שלמה החל להתגורר עם אביו וסבו בירושלים. אחותו נעלמה, לדבריו, כחלק מפרשת ילדי תימן[1].

למד גם בישיבת מקור חיים בירושלים, ובישיבת אור ישראל בפתח תקוה. בשנת ה'תשי"ג בגלל קשיים למציאת ישיבה שלומדים בה בעברית אף למד בישיבת מרכז הרב שבירושלים, למשך כשנה בלבד. וישר לאחר מכן עבר לישיבת פוניבז' בבני ברק - שם היו עיקר לימודיו. מיד לאחר שבא בברית האירוסין, בשנת ה'תש"ך אף למד בישיבת לייקווד למשך שנה אחת והתקרב לרב אהרן קוטלר. בסוף שנה זו בא בברית הנישואיו עם אסתר שרעבי (דור שביעי לרש"ש) ולמד בכולל אברכים שע"י ישיבת פוניבז' עד שנת ה'תשכ"ד.

בשנים שלאחר קום המדינה, בתקופת עליית על כנפי נשרים, הרב שלמה כיתת רגליו עם קבוצת פעילים במחנות העולים מדן ועד באר שבע ע"מ לסייע לעולים מבחינה רוחנית, וכדי שישלחו את ילדיהם לישיבות קדושות. ואף עמד בראש "ארגון בני הישיבות יוצאי תימן", וייסד ישיבה לבני עדת תימן בשכונת נחלת אחים בירושלים. בנוסף הרב שלמה היה עורך בביטאון "המסילה" שיצא לאור באותה תקופה.

הרב שלמה נסמך לרבנות בידי הרב איסר יהודה אונטרמן, הרב אברהם נשר, והרב ברוך יצחק לוין.

בשנת ה'תשכ"ה נבחר לרבה של הקהילה התימנית בבני ברק[2], ובהמשך נבחר לכהן כרב העיר הספרדי של בני ברק. היה הרב הראשון של בני ברק המוכר על ידי הרבנות הראשית לישראל (שאר הרבנים אינם מוכרים כרבני העיר). כמו כן היה מחשובי רבני ישראל, והיה מוכר כ"זקן רבני תימן"[3].

נפטר בי"ג בחשוון ה'תשע"ט, בבית החולים שערי צדק[4]. לאחר מסע לוויה שהתחיל בבני ברק נקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים[5].

לרב שלמה ולרב יצחק רצאבי היתה הערכה הדדית גדולה, הרב רצאבי אף קרא עליו את הפסוק "ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם", והרב קורח קרא לו "מהרי"ץ של זמנינו"[6].

גדולי ישראל שיבחוהו כבר בגיל 26 בביטואים כגון "מופלג בתורה ויראת שמים", "אחד היקרים ומצויינים", "צלל במים אדירים במעמקי ים התלמוד" וכו'[7].

הרב שלמה ניחן במידת הענווה במידה רבה, כך לדוג' כשקראו לו "רב גדול" הוא "גער" ואמר שהוא נמוך ורזה ואינו גדול בכלל. הרב שלמה אף סיפר שרצה לעזוב את משרת הרבנות אך הרב יוסף צוברי "אסר עליו" כלשונו[8].

משפחתו

לרב שלמה בן אחד ושלוש בנות.

בנו, הרב עמרם, הוא רב קהילה ומו"ץ בביתר עילית, ומחבר הספרים מלכות אסתר על ספר תהלים, שינון התוספות ובינת עם על הש"ס, ופלאי התביר על טעמי המקרא, לאחר פטירת הרב שלמה, מונה הרב עמרם להחליפו כרב בית מדרש חניכי הישיבות בבני ברק, והרב שלמה אף ביקש לדאוג שימנו את הרב עמרם לרב העיר הספרדי של בני ברק כממשיכו.

בתו צילה, נשואה לרב חזקיהו סאמין, ראש מחלקת נישואין ברבנות הראשית לישראל.

ספריו

  • עריכת שלחן ילקוט חיים - חיבור הלכתי בעל 13 כרכים על סדר השולחן ערוך בדגש על מנהגי תימן.
  • עריכת שולחן - הגדה של פסח
  • שפת מלך - על ספר מדע ממשנה תורה לרמב"ם
  • אהבת המלך - על ספר אהבה ממשנה תורה לרמב"ם
  • זמנים למלך - על ספר זמנים ממשנה תורה לרמב"ם
  • תשובה כהלכה - שו"ת
  • ועמך כולם צדיקים
  • זאת אמונתי
  • יש בורא עולם
  • בסוד ישרים - על ספר מסילת ישרים.
  • חיי ברכה על ספר תהלים
  • ראשית דעת
  • חכמת הנפש
  • דברי תורה - על פרשיות התורה
  • סודי רזיא - על ספר רזיאל המלאך (להמקובל 'הרוקח')
  • נצח חיינו
  • חכמת חיים - פירוש על מסכת אבות
  • רוח טהרה על כל משניות סדר טהרות.

כתבים נוספים ממנו שעדיין לא נדפסו, הם סדרת ספרים בשם חיי שלמה על הש"ס, וחכמה קדומה על התורה ועוד - כולם יוצאים לאור ע"י מכון שפתי מלך בבני ברק.

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

  • שבועון "מרוה לצמא" גליון 2387, פרשת תרומה תשע"ט, עמ' 8-11.

הערות שוליים