רבי שלום שרעבי

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קבר הרש"ש בהר הזיתים

הרב שלום מזרחי שרעבי (מכונה גם הרש"ש ולעתים בתוספת "הקדוש", ה'ת"פ - י' בשבט ה'תקל"ז) היה מקובל בולט, מחבר "פירוש השמ"ש"[1] על כתבי האר"י ו"סידור הרש"ש", עם כוונות התפילה.

ביוגרפיה

נולד בתימן, על פי המסורת, ביום פטירתו של רבי שלום שבזי, בט' בשבט (יש האומרים: י' בשבט).[2] כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה לארץ ישראל וכבר אז נחשב לגדול בתורה. על יציאתו מתימן כתב הרב יוסף חיים (המכונה ה"בן איש חי") בספרו "בן יהוידע", כך:

ודע, כי אבותינו סיפרו לנו על רבנו הרש"ש ז"ל, כשיצא מארץ תימן בא דרך בומביי ובצרה לעירנו בגדד עובר אורח כדי לילך לירושלים דרך דמשק ... וכאשר בא רבנו הרש"ש היה מתעלם כדי לא להודיע עצמו שהוא חכם, אלא סוג אדם פשוט גר עובר אורח, ונתעכב פה עד שניזדמנה לו שיירה שהולכת לדמשק. ובזמן ישיבתו פה, היה הולך ביום לישיבה שעל מצבת השיך יצחק גאון ז"ל ויושב ללמוד זוהר הקדוש עימהם.

ואומרים: כאשר היה לומד בזוהר פרשת בלק היה רבנו לומד הזוהר בהתלהבות ובקול רם, וכשהגיע לתיבות "כה תדבר" וגו' היה מוציא תיבת "כה" מפיו בחזקה ותוקף ליבו בכח גדול. ויאמרו לו הזקנים היושבים שם: "מדוע אתה צועק בתיבת "כה" בתוקף ובקול גדול וקורא אותה בכח גדול מאוד? ויאמר להם בלשון ערבית של תימן בזו הלשון: "האדי אל כה חרקת קלבי" (תרגום: זאת ה"כה" שרפה את ליבי) עד כאן שמענו מאבותינו.

נמצא צדיק זה קודם שזרח אורו בירושלים תוב"ב, בא אל ארצנו ודרכו רגליו על רחובות עירנו, כדי שיהיו מניחים אותו עטרה בראש, ואשרי עין ראתהו, זכותו יגן עלינו אמן!

משם המשיך הרש"ש לחלב, שם שימש לפרנסתו כעגלון לגביר. הרש"ש עמד בקשרים עם חכמי העיר, ובין השאר חלק עליהם בשאלה הלכתית בנוגע למצוות אכילת כזית מצה בפסח. משם המשיך אל ארץ ישראל.

על פי המסופר אודותיו הוא עבד כשמש בית כנסת בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה - הרב גדליה חיון. שם גם התגלה הידע שלו בתורה. התחתן עם חנה חיון - בתו של ראש הישיבה, ולאחר פטירת חותנו מונה לראש הישיבה. בנו הרב חזקיהו יצחק שרעבי ונכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי שימשו אף הם בראשות הישיבה.

הרש"ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה "חברת אהבת שלום" ובין תלמידיו היו החיד"א,[3] הרב יום טוב אלגאזי (מהרי"ט אלגאזי), ר' חיים דילרוזה ור' גרשון מקיטוב גיס הבעל שם טוב. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש"ש (ר' גרשון מקיטוב היה מבוגר מהרש"ש ביותר מעשרים שנה) ולמרות זאת נחשב הרש"ש בעיניהם לרבם.

הרש"ש שלח את תלמידו המהרי"ט אלגאזי להסתובב בקהילות אשכנז כדי להתרימם לחיזוק ישיבת בית אל והיישוב היהודי בירושלים. במהלך סיורו התקבל בכבוד וגדולי הרבנים בקשו ממנו את סידורו של הרש"ש לעיון. היו אלה בעל ספר "ההפלאה" ר' פנחס הורוביץ, המקובל רבי נתן אדלר ותלמידו ר' משה סופר, ה"חת"ם סופר". רבי נתן אדלר אף הביא מטורקיה רב שילמד אתו את ההגייה הספרדית, כדי שיוכל להתפלל על פי סידורו של הרש"ש. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש"ש.[4] אחת מתקנותיו המפורסמות הייתה כי המקובלים יערכו תיקון חצות בכותל המערבי.

מספריו

לקריאה נוספת

  • יעקב שלום גפנר, אור השמש - תולדות חייו ופעולותיו של רב שר שלום שרעבי, ירושלים תש"ל.
  • אהרן חייבי, ענק הרוח - השר רבי שלום שרעבי, תולדותיו, תורתו, סיפורים ואגדות, ירושלים תשמ"ז.
  • הרב אבנר עפג'ין, הרש"ש הקדוש וישיבת בית-אל - ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, תשמ"ח.
  • אריאל בן-ציון, שר שלום שרעבי, ירושלים: הוצ' זוטות, תר"ץ.
  • Pinchas Giller, Shalom Sharʿabi and the Kabbalists of Beit El, Oxford: Oxford University Press, 2008.
תקופת חייו של רבי שלום שרעבי על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


קישורים חיצוניים


ראשי ישיבת המקובלים בית אל
הרב גדליה חיון הרב שלום שרעבי הרב יום טוב אלגאזי הרב חזקיהו יצחק שרעבי הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי הרב חיים אברהם גאגין הרב ידידיה רפאל אבולעפיה הרב אהרן עזריאל
תקצ"ז (1737) -
תקי"א (1751)
תקי"א (1751) -
תקל"ז (1777)
תקל"ז (1777) -
תקס"ו (1806)
תקס"ו (1806) -
תקס"ח (1808)
תקס"ח (1808) -
תקפ"ז (1827)
תקפ"ז (1827) -
תר"י (1850)
תר"י (1850) -
תרל"א (1871)
תרל"א (1871) -
תרמ"א (1881)
הרב שלום משה חי גאגין הרב ששון בכר משה פרסיאדו הרב מסעוד הכהן אלחדאד הרב שלום הדאיה הרב עובדיה הדאיה (במערב העיר) הרב שלום מרדכי חיים הדאיה (במערב העיר) הרב מאיר יהודה גץ הרב ישראל אביחי
תרמ"א (1881) -
תרמ"ג (1883)
תרמ"ג (1883) -
תרס"ג (1903)
תרס"ג (1903) -
תרפ"ז (1927)
תרפ"ז (1927) -
תש"ה (1945)
תשי"ח (1958) -
תשכ"ט (1969)
תשכ"ט (1969) -
תש"ע (2010)
תשל"ג (1973) -
תשנ"ה (1995)
תשנ"ה (1995) -
מכהן

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. "שמ"ש" בראשי תיבות: שלום מזרחי שרעבי.
  2. דב נוי, "פטירת רבי שלם שבזי באגדת־העם התימנית", בתוך: יוסף טובי (עורך), מורשת יהודי תימן: עיונים ומחקרים, ירושלים: הוצאת בואי תימן, תשל"ז, עמ' קלב-קמט
  3. החיד"א בספריו מתאר את רבו הרש"ש בתארים רבי משמעות, כמו "מופת הדור", "המקובל המופלא" וכדומה.
  4. לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש"ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר "הרש"ש הקדוש" לרב אבנר עפגי'ן.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0